רעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°23′10″N 34°27′37″E / 31.3861°N 34.4603°E / 31.3861; 34.4603

רעים
REIM01.jpg
חדר האוכל בתכנונו של חנן הברון חבר הקיבוץ
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע ‎49‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 378 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.3%‏ בשנה עד דצמבר 2013
נתוני קיבוץ
תאריך ייסוד הגרעין 1944
תנועת אם התנועה הקיבוצית
ענפי ייצור חקלאות, תעשייה
מיקום רעים
רעים
רעים
http://www.reim.org.il

רֵעִים הוא קיבוץ שיתופי במערב הנגב הצפוני, בחבל אשכול, בקרבת מפגש הנחלים גרר ובשור. משתייך לתנועה הקיבוצית ולמועצה אזורית אשכול. הקיבוץ הוקם בשנת 1949 על ידי יוצאי הפלמ"ח. הקיבוץ מונה, נכון ל-2014, כ-400 תושבים ומתוכם 45% הם חברי קיבוץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ רעים נוסד בשנת 1949, בידי גרעין של תנועת הצופים ו' ששירת בפלמ"ח. בתחילה הוא נקרא "תל רעים" על שם תל גמה שליד היישוב. מאוחר יותר הוסב שמו לרעים, ששמו הערבי הוא "תל אלג'אמע" ("תל החבורה" או "תל הרעים"), לזכר חברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות. במשך השנים קיבוץ רעים התבסס בעיקר על קליטה של גרעיני נח"ל מתנועות הנוער השונות: הצופים, הנוער העובד, המחנות העולים וגרעינים פרטיים. לצד אלו קלט הקיבוץ עולים חדשים ממדינות שונות באירופה ומצפון אמריקה וחברי תנועות נוער ישראליות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסת הקיבוץ נשענת על ענף החקלאות (פרדסים וגידולי שדה) ובעלי חיים (רפת, לולים ועוד) בשיתוף פעולה עם קיבוצים נוספים. כמו כן קיימים שני מפעלי תעשייה בקיבוץ: האחד מפעל לעיבוד מתכת בקרני לייזר ("ישרלייזר רעים") והשני, מפעל "ישרביג" העוסק בייצור מבלטים לתעשיית הקרטון. חברי הקיבוץ עובדים בכל הענפים וגם בעבודות חוץ, בענפי השירות וענפי עזר כמו במכבסה, במוסך, בנגריה, בבניין, במשרד החינוך, אצל מעסיקים פרטיים, במפעלים אזוריים ובמקצועות חופשיים נוספים.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏[1] מגורים ביישוב מקנים לתושב הטבות מס, הניתנות ליישובי עוטף עזה בהתאם לפקודת מס הכנסה.‏[2]

הפרדת משק מהקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ רעים הוא קיבוץ שיתופי. התחום העסקי מנוהל על ידי הנהלה כלכלית שבראשה עומד יו"ר עסקי. תפקיד ההנהלה הכלכלית הוא לפקח על התאגידים והענפים העסקיים, ולהביא את התוכנית העסקית השנתית לפני אספת החברים. כמו כן, ההנהלה הכלכלית מדווחת על התוצאות העסקיות לפני הבעלים – חברי הקיבוץ. בנוסף לכך, מבחינה כלכלית קיימת בקיבוץ שיטה הנקראת "שיטת הבונוס". השיטה הונהגה לראשונה ב-1995 ולפיה אם וכאשר יהיו לקיבוץ רווחים בשנה מסוימת - חלקם יחולקו לחברים כתוספת כספית לתקציבים. עם השנים, השיטה עברה שינויים, עדכונים ודרכי חישוב שונות. כיום, בכל שנה החברים ממתינים לסיכום השנה הקודמת בתקווה לקבלת בונוס לתקציבם. קהילה:

הקהילה המתקיימת מהכנסותיה, מנהלת את עצמה באופן עצמאי. הקהילה מנהלת תקציב הנותן ביטוי לרמה והאיכות של השירותים אותם היא מספקת לעצמה בתחומים רבים כגון: בריאות, חינוך, רווחת החבר, תרבות וכדומה. ניהול הקהילה שבראשה עומד המזכיר נעשה באמצעות מזכירות, הנהלות וועדות הממונות לתחומים שונים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת החינוך בקיבוץ רעים נחלקת לשלושה מגזרים: -הגיל הרך: מלידה ועד סוף גן חובה. לצורך גידול ופיתוח הגיל הרך, מוקצים בקיבוץ 5 בתי ילדים. -חברת הילדים: פועלת בשתי מסגרות: חברת הילדים הצעירה – לילדי כיתות א',ב',ג', וחברת הילדים הבוגרת לילדי ד',ה',ו'. שני מועדוני החינוך הבלתי פורמלי פועלים ברעים לאחר הלימודים ובחופשים. הילדים לומדים בבית הספר האזורי "ניצני אשכול". -חברת הנעורים: מונה את כל בני הנוער החל מכיתה ז' ועד לסוף כיתה יב'. הנערות והנערים לומדים בית הספר האזורי המשותף: "נופי הבשור".

ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ רעים לא נכלל ברשימת הקיבוצים שזכאים לקבל ממ"דים ומיגונים כיוון והמיגון בבתים ניתן ליישובים המצויים במרחק של עד 4.5 ק"מ ומעל 7 ק"מ מרצועת עזה. עם זאת, הוא יושב על רצועת עוטף עזה ולכן על חברי הקיבוץ למצוא מקום מחסה תוך 8-15 שניות, בהישמע אזעקת צבע אדום.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ תוכנן על ידי האדריכל חנן הברון. המבנה אשר שימש את הברון במשך עשרות שנים כמשרדו, מהווה כיום את מבנה המורשת של הקיבוץ ובו תצוגה של היסטוריית המקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלל תצוגה לתולדות הקיבוץ, הפועל במקום ששימש כמשרדו של אדריכל חנן הברון. בתצלומים על הקיר מופיעים חדר האוכל ותל גמה
מגורי חברים, בתכנון אדריכל חנן הברון


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  2. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור 20% (בשנת 2014) מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים, באתר של רשות המסים