רענן שקד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רענן שקד
רענן שקד
רענן שקד
לידה 25 בנובמבר 1966 (בן 57)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק ידיעות אחרונות
קישורים חיצוניים
פייסבוק raanan.shaked.9
טוויטר raananshaked?lang=he
https://raananshaked.com/מה-זה-זה/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רענן שקד הוא עורך, עיתונאי, תסריטאי וסופר ישראלי. שימש סגן עורך המוסף "7 ימים" ועורך המוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". שימש כעורך ראשי של מגזין "בלייזר", בעל טור במוספים "7 ימים" ו"7 לילות", וכתב מגזין בעיתון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד נולד בחיפה בשם רענן צ'רבינסקי. כשהיה בן חמש נהרג אביו בתאונת עבודה. שקד הוא בוגר לימודי קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. את הקריירה העיתונאית שלו החל כששירת בביטאון חיל הים. בזמן שירותו הצבאי כתב בעיתונים בלי לקבל אישור עבודה, ונדרש לו שם בדוי. הוא בחר בשם המשפחה של מיכאל שקד, התובע במשפט דמיאניוק. כלשונו עשה זאת כי רצה "שם של מנצחים", אך "[...] מיד אחר כך שקד הפסיד במשפט[...]".[1] התגורר בסן פרנסיסקו ובניו יורק במשך שלוש שנים, והשלים תואר שני בתקשורת בניו סקול[2]. באותה תקופה עבד בשביל CNN וכתב ל"מעריב" טור שבועי שבו תיאר את החוויה האמריקאית. במשך שנים אחדות שימש עיתונאי ועורך ב"עיתון תל אביב" וב"זמן תל אביב" ובהמשך כמבקר טלוויזיה ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות" (בתפקידו זה היה מעורב בשנת 2006 בעימות מתוקשר עם דודו טופז[3]).

שקד נמנה עם צוות פיתוח התוכן של אתר האינטרנט ynet בטרם עלה לאוויר, ולאחר עלייתו הקים וערך את אשכול התרבות באתר. כן כתב ב־Xnet. בהמשך עבר לשמש סגן עורך המוסף "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות", וכמבקר הטלוויזיה היומי של העיתון. באוגוסט 2007 מונה לעורך המוסף היומי "24 שעות", עד שפרש בנובמבר 2010.

בספטמבר 2017 מונה לתפקיד העורך הראשי של המגזין "בלייזר", בד בבד עם כתיבת הטור השבועי הקבוע במוסף "7 ימים" וכתבות המגזין[4]. שקד גם מוסר הרצאות בנושאי עיתונות ומנחה סדנאות לכתיבה בגוף ראשון, "לכתוב את עצמי", עם הסופר והתסריטאי עומר ברק. בדצמבר 2018 ביקש לסיים את תפקידו כעורך "בלייזר".

ב־2006 התחתן בטקס רפורמי עם אשת התקשורת דורית גבירצמן[5]. לזוג בן ובת, והם מתגוררים כיום ברמת אביב.

רדיו ותסריטי טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כשלוש שנים הגיש את תוכנית הרדיו "מבקר בשישי" בגלי צה"ל. כן שימש מגיש אורח בתוכנית "המילה האחרונה" בגל"צ.

ב־2007 יצר עם גיא מרוז את סדרת הדוקו־ריאליטי "איפה הכסף", ששודרה בשידורי קשת בערוץ 2 (ארבעה פרקים). בהמשך יצר עם סיגל אבין את הקומדיה "בלתי הפיך", ששודרה ברשת בערוץ 2. לסדרה שתי עונות – הראשונה משנת 2013 והשנייה משנת 2016[6].

התבטאויות וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התבטאויותיו עוררו סערה כמה פעמים. ביוני 2016 פרסם את הטור "החיים הסודיים של אשתי"[7], שעורר עליו ביקורת רבה וטורי תגובה[8]. הוא עצמו כתב את טור התגובה "החיים הכבר לא־סודיים של אשתי"[9]. עם חטיפת ורצח שלושת הנערים בקיץ 2014, התבטא בעמוד הפייסבוק שלו כנגד הורי הנערים ובחירתם של תושבי יהודה ושומרון היהודים במקום מגוריהם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ועכשיו להתחתן, 9 סיפורים, הוצאת מודן, 2002, 227 עמודים.
  • החלום האמריקאי – מדריך למשתמש, הוצאת ידיעות ספרים, 2002, 276 עמודים[10].
  • תגיד אבא (תינוק, גבר, אישה, שנה ראשונה), על הורות, מבוסס על טורו האישי במוסף "7 ימים", הוצאת ידיעות ספרים, 2010, 178 עמודים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאור אוחנה וגילית קוזבה, "הסוד שמאחורי השם שלי", ידיעות אחרונות, המוסף "7 ימים", 10 בספטמבר 2021
  2. ^ רענן שקד בראיון על לימודי תקשורת וקריירה בתחום העיתונאות
  3. ^ מועדון קרב, באתר ynet, 16 באוקטובר 2006. ראו "דודו טופז נגד רענן שקד" חלק1, וחלק 2
  4. ^ נועה פרייס‏, גבר גבר תרדוף: רענן שקד יערוך את "בלייזר", באתר וואלה!‏, 17 בספטמבר 2017
  5. ^ דבורית שרגל רענן שקד לרייטינג: "אני אדם נפלא", יולי 2007
  6. ^ בלתי הפיך עונה 2, באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע, ‏2016
  7. ^ רענן שקד, החיים הסודיים של אשתי, באתר ynet, 16 ביוני 2016
  8. ^ ויטה קיירס, ‏אני האישה מהטור של רענן שקד, באתר ‏מאקו‏, 19 ביוני 2016
    שלומית הברון, גבר, לקלוע צמה אתה יודע? אבא מעורב לא זקוק לטבלאות אקסל, באתר המקום הכי חם בגיהנום
    דנה ספקטור, הרשימה השחורה, באתר ynet, 23 ביוני 2016
  9. ^ רענן שקד, החיים הכבר לא–סודיים של אשתי, באתר ynet, 23 ביוני 2016
  10. ^ רוצים רילוקיישן, באתר גלובס, 18 באפריל 2002
    רענן שקד, הימים הראשונים – שלל אבחנות גורליות, באתר ynet, 25 באוגוסט 2002