רפאל גבעון
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1916 אלברפלד, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוגוסט 1985 (בגיל 69) ישראל |
| ענף מדעי |
אגיפטולוגיה |
| מקום קבורה |
משמר העמק |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
  | |
רפאל גבעון (8 בפברואר 1916 - 7 באוגוסט 1985) היה אגיפטולוג, פרופסור במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, ומנהל חפירות ארכאולוגיות במקומות שונים, בין היתר, בחצי האי סיני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבעון נולד בשם ריכרד גרונברג בגרמניה בעיר אלברפלד (Elberfeld) (כיום חלק מן העיר וופרטל). בנעוריו היה חבר בתנועת הנוער הציונית ורקלויטה ובגיל 18 הצטרף לתנועת השומר הצעיר. ב-1939 נשלח על ידי התנועה לווינה לארגן את בני הנוער שנותרו בה והצליח להביא קבוצת נערים לארץ ישראל לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא נשלח אז לאנגליה, בה נעצר כאזרח גרמני, ובה נשא את אשתו, יהודית, אותה פגש לראשונה בווינה.
ב-1945 עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ משמר העמק. יחד עם עבודת ההוראה בה המשיך, עבד בתחומי הקיבוץ גם בחקלאות. בהמשך למד מצרית באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת הדוקטורט השלים באוניברסיטת סורבון שבפריז. עם שובו לארץ לימד בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת חיפה. החל משנת 1962 כיהן כפרופסור לארכאולוגיה מצרית במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1966 הועלה לדרגת מרצה[1], ובשנת 1969 הועלה לדרגת מרצה בכיר[2].
השתתף בחפירות באתרים שונים בישראל ובסיני, בין היתר בג'בל מע'רה ובסרביט אל-ח'אדם. עם כינון הסכם השלום בין ישראל למצרים, ביקר בעצמו פעמים רבות במצרים, ועמד בקשר מקצועי עם אנשי מחקר מצריים. בשנותיו האחרונות היה חבר במשלחת החפירות בגבע הקדומה,[3][4] כשבעיצומן של החפירות נפטר באופן פתאומי.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבני סיני, מוסד ביאליק, 1983
- עקבות פרעה בכנען : קובץ מאמרים על קשרי ארץ-ישראל ומצרים העתיקה, ספרית פועלים, 1984
- ערכים שונים באנציקלופדיה עולם התנ"ך
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפאל גבעון, להבנת האמנות העתיקה, באתר דעת
- רפאל גבעון, אמנות כנען והוראתה, באתר דעת
- מידע על רפאל גבעון בקטלוג הספרייה הלאומית
רפאל גבעון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מינויים באוניברסיטת ת"א, דבר, 20 במרץ 1966
- ^ העלאות ומינויים בסגל האוניברסיטה של ת"א, מעריב, 13 באוגוסט 1969
- ^ צבי אילן, מגלי גבע הקדומה, דבר, 15 בינואר 1982
- ^ בנימין מזר, גבע - תגליות ארכאולוגיות בתל אבו שושה משמר העמק, באתר "סימניה"
