רפאל הכהן כ"ץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רפאל הכהן)
רפאל הכהן כ"ץ
רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג
רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג
לידה 1722
כ"ד בחשוון תפ"ג
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ליבוניה, האימפריה הרוסית
פטירה 1803 (בגיל 81 בערך)
כ"ו בחשוון תקס"ד
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה אלטונה, דוכסות הולשטיין
תקופת הפעילות ? – 11 בנובמבר 1803 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות גרמניה
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד
רבותיו רבי אריה לייב גינצבורג

הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תפ"ג (1722) לרב יקותיאל זיסקינד הכהן, אב"ד מחוז ליבוניה (ליפלנד) ובירתה העיר ריגה (כיום בלטביה). בצעירותו למד אצל דודו רבי אריה לייב גינצבורג - מחבר הספר "שאגת אריה", שכיהן אז כרב וכראש ישיבה בעיר מינסק.

בשנת 1735 נישא לתמר, צאצאית הרב יהושע פלק כץ.[1] לאחר נישואיו למד שש שנים בישיבה במינסק, ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במקום דודו. בהמשך כיהן כרב בערים רקאווי (תק"ה), וילקומיר (תק"ז), מינסק (תקי"ז), פינסק (תקכ"ג) ופוזנן (תקל"ב).

בשנת תקל"ו נבחר לשמש כרב בשלוש הקהילות אלטונה, המבורג וואנדסבק (אנ') (אה"ו), תפקיד אותו מילא במשך כ-23 שנים. לעת זקנותו הודיע לאנשי קהילתו על רצונו לפרוש מתפקידו כרב העיר מחמת גילו. לאחר פרישתו שלח לו המלך פרנץ השני מכתב תודה על עבודתו למען הקהילה היהודית.[2]

נפטר באלטונה בכ"ו בחשון תקס"ד.[3]

אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמתו בתנועת ההשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רפאל הכהן היה מהלוחמים הגדולים בתנועת ההשכלה. הוא היה מהראשונים שהחרימו את פירושו של משה מנדלסון על התנ"ך, ואף נפגש עמו ודיבר איתו קשות.[דרוש מקור] לפי אחת הטענות אף נפגש עם הרב שלמה מדובנא, ושכנעו שלא להשתתף בהדפסת פירושו של מנדלסון על התנ"ך.[4] בשנת 1789, לאחר הדפסת ספרו תורת יקותיאל, בו כתב דברים חריפים נגד המשכילים, כתב שאול ברלין, תחת שם העט "עובדיה בן ברוך מפולין", את הספר "מצפה יקתאל", שבו ציין ביקורת נקודתית וחריפה נגד פסיקות רבות בספר.[5]

יחסו לתנועת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי רפאל היה תלמיד קרוב של הגר"א, שהיה מתנגד חריף לתנועת החסידות. עם זאת, הוא עמד בקשר ידידות והערכה עם רבנים מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשי החסידות, וכנראה אף נסע בעצמו ונפגש עם המגיד. בשל כך, הוא נמנע מלהתערב במחלוקת בין החסידים למתנגדים.[6] בשנותיו האחרונות כשנכנסו אצלו אנשים ביקש שלא ידברו בביתו אודות שום איש,[7] ככל הנראה גם זה משום רצונו שלא להתערב במחלוקת. יתכן גם שזו הסיבה שעזב את מזרח אירופה, שבה התעוררה המחלוקת, ונסע מערבה לגרמניה.[8]

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד.

בניו וחתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוב משפחה שלו:

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפאל הכהן כ"ץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר, באתר היברובוקס
  2. ^ mytzadik.com
  3. ^ בספרים רבים כתוב שנפטר ביום הולדתו כ"ד חשון, אך על מצבתו כתוב שנחלה ביום כ"ד חשון אך נפטר ביום כ"ו חשון
  4. ^ ברוך אפשטיין, מקור ברוך חלק ב, באתר היברובוקס
  5. ^ מצפה יקתאל באתר hebrewbooks
  6. ^ הרב דוד קמנצקי, "הג"ר רפאל הכהן והגר"א", ישורון כא (תשס"ט), עמ' תתמ–תתנו.
  7. ^ שמירת הלשון שער התבונה, פרק ג'.
  8. ^ הרב קמנצקי, "הג"ר רפאל הכהן והגר"א", עמ' תתנא.
  9. ^ ר' יקותיאל אריה קאמעלהאר, ספר דור דעה, בילגוריי: דפוס נ' קרוננברג: ה'תרצ"ג, באתר הספריה הלאומית –ישראל
  10. ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
  11. ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
  12. ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
  13. ^ "החפץ חיים חייו ופעלו", משה מאיר ישר, תל אביב: נצח, תשי"ח-תשכ"א. כרך א', עמוד רעא. אמנם ככל הנראה היה בן משפחתו ולא צאצא ישיר.


תקופת חייו של הרב רפאל הכהן כ"ץ על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן