רפאל מאיר פאניז'יל

רפאל מאיר פַּאניזֶ'ל (המרפ"א; ה'תקס"ד – י"ד בטבת ה'תרנ"ג; 1804 – 2 בינואר 1893) היה הראשון לציון מ-1880 ועד יום מותו.

פאניז'ל נולד בפאזארדז'יק שבבולגריה (אז בשליטת האימפריה העות'מאנית) ב-1804, בן יחיד ליהודה ושרה. בשנת ה'תקס"ז (1807) עלה לארץ ישראל עם הוריו. למד תורה בירושלים בחדרים ובישיבות.

אביו נפטר ב-תקע"ט (1819), בהיותו בן 15, והוא נשאר יתום, עזוב, עני וחסר לחם.‏ בשנת ה'תקפ"א (1821) נישא לווינזיאנה בת הרב אשר הלוי, מגדולי רבני ירושלים.

בגיל 27 נסע בשליחות רבני ירושלים לתוניס, מרוקו, לוב ואלג'יר לטובת עניי ירושלים. בשנים תקפ"ח–תק"ץ (1828–1830) היה בשליחות ירושלים במרוקו, ב-1831 בתוניס, בתר"ה (1845) היה בשליחות חברון לאיטליה. בתרכ"ג (1863) יצא בשליחות ירושלים למרוקו. שם נתפרסם כבעל מופת.

בשנת 1840 נסע לערי איטליה בשליחות ישיבת חברון, השלים בין שני חלקי קהילת רומא, שהיו מסוכסכים, ונקרא בשל כך אל האפיפיור לשיחה וסיור בגנזי הוותיקן, כולל שרידי כלי המקדש‏‏.‏

בט"ו באב תר"ם (14 באוגוסט 1880), נתמנה למשרת הראשון לציון, לאחר שמחותנו, יעקב שאול אלישר (שכונה "היש"א ברכה"), ויתר לו על המשרה, בשל גילו, והתמנה למשרה בעצמו רק לאחר מותו.

ב-1887 הדפיס את ספרו החשוב, ספר לב מרפ"א: מערכות בהלכה, לפי א-ב, שו"ת, חידושים ודרושים. שו"ת - לשון מרפ"א. כן כתב הערות וציונים על הרמב"ם.

לאחר מחלה בת מספר שבועות, נפטר פאניז'ל בי"ד בטבת ה'תרנ"ג (2 בינואר 1893).

לקריאה נוספת

• משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, ירושלים תש"ס [תרצ"ח 1938].
• עודד אבישר (עורך), ספר חברון: עיר האבות ויישובה בראי הדורות,‫ ירושלים: כתר, תש"ל 1970.
• אברהם אלמאליח, הראשונים לציון: תולדותיהם ופעולתם, ירושלים: ר' מס, תש"ל 1970 (‬כתבי אברהם אלמליח, א), עמ' 267–282.
• גיורא פוזיילוב, חכמיהן של ארבע ערי הקודש,‫ ירושלים: מחלקת הפרסומים – מינהל החינוך הדתי – משרד החינוך, תשס"ב 2001,‫ כרך ב: חכמי ירושלם, עמ' 500–524.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "רפאל מאיר פאניז'יל (המרפ"א)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 104
• רשימת הפרסומים של רפאל מאיר פאניז'יל בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.