רפאל - מערכות לחימה מתקדמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ
Rafael-2.svg
סוג: חברה ממשלתית
שנת הקמה: 1958
משרד ראשי: חיפה
אנשי מפתח: יו"ר -יצחק גת, מנכ"ל - ידידיה יערי
מוצרים עיקריים: מערכות נשק
הכנסות: 6.84 מיליארד ש"ח (2012)
רווח: 569 מיליון ש"ח (2012)
דף הבית: www.rafael.co.il

רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (לשעבר רפא"ל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה וקודם לכן, "אמ"ת - האגף למחקר ותיכוּן") היא חברה ממשלתית ישראלית שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים.

החברה הוקמה בשנת 1958, כיחידת סמך (יחידה עצמאית) של משרד הביטחון. בסוף שנות השמונים נקלעה למשבר כלכלי, ובעקבותיו הפכה לחברה ממשלתית. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור, עבור השוק הישראלי והשוק הבינלאומי. מפעלי החברה נבנו באזור הגליל, במטרה לתרום לפיתוחו, ונכון ל-2010 היא המעסיקה הגדולה ביותר באזור הצפון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיל מדע

עוד לפני קום המדינה הציב דוד בן-גוריון את המחקר המדעי הביטחוני בראש מעייניו. באמצע 1947, כיושב ראש הסוכנות היהודית, הקים את המחלקה למדע במפקדת ההגנה והקציב לה תקציב שנתי רב משיכלו אנשיה להוציא, בראש המחלקה עמד שלמה גור. במרץ 1948 הכיר מטכ"ל ההגנה (שיהפוך בתוך כחודשיים למטכ"ל צה"ל) במחלקת המדע כיחידה באגף המבצעים המתאמת את פעילות חיל המדע (חמ"ד), שהוקם זה עתה כמעבדת המחקר והפיתוח הביטחונית הלאומית של ישראל. על פי פרסומים שונים, בשנים 1949-1951 עסקה יחידה מיוחדת של חמ"ד - חמ"ד ג', בפיקודו של רס"ן ד"ר ישראל דוסטרובסקי (לימים פרופ' ויו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית) - בחיפוש אחר שדות נפט ומרבצי עפרות אורניום בנגב, זמן קצר לאחר שצה"ל השתלט על הנגב במלחמת העצמאות. למרות שלא נמצאו כמויות אורניום משמעותיות, פעילות זאת הייתה תחילתו של מיזם הגרעין הישראלי.

האגף למחקר ותיכוּן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'נקה רטנר בעת ניסוי, באתר הניסויים 'שדמה' שבנגב

ב־1951 החלה תקופה של שידוד מערכות נרחב בצה"ל ובמשרד הביטחון, ועם קיצוץ תקציבו הוחלט להיפטר מנטל מימונו של חמ"ד - שתרומתו הצבאית לא הייתה מובנת מאליה לאנשי המטכ"ל, וממילא רוב אנשיו היו אזרחים. הצבא היה מעוניין ברכישת אמצעי לחימה מוגמרים מן המוכן, ולא להשקיע את כספיו המוקצבים במחקר לטווח ארוך שתוצאותיו אינן ודאיות. על רקע זאת החליט בן-גוריון על הרחבת המחלקה המדעית הקטנה לאגף אזרחי במשרד הביטחון, וקבע את שמו - האגף למחקר ותיכוּן (אמ"ת). בראש האגף החדש הוצב מאיר (מוניה) מרדור, איש הרכש הוותיק של ההגנה, ולאגף הוכפפו כל יחידות חמ"ד (כולל היחידות שעסקו, לפי פרסומים שונים, במיזם הגרעין).

הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1958 הוטל על מרדור להכשיר את אמ"ת לקראת "עידן הפרויקטים החדשים" (ע"פ הגדרתם של בן-גוריון ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס), ואמ"ת עבר התרחבות וארגון מחדש תחת השם "הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)", כשמרדור בראשה.

[...] אינני מכיר אף אומה אחת בעולם, ששכניה מכריזים שהם רוצים להכחיד אותה, ולא רק מכריזים - אלא מתכוננים לזאת בכל האמצעים שבידיהם - אני רוצה להגיד שגם למדע תפקיד גדול, והוא כבר ממלא אותו ובעתיד ימלא תפקיד עוד יותר גדול בביטחון ישראל. אין ספק שאסור שתהיה לנו אשליה שמה שמכריזים יום-יום בקהיר, בדמשק, בעיראק, שהדברים האלה הם רק דברים בעלמא. זאת היא המחשבה המנחה את המנהיגים של ארצות־ערב.

[...] כמובן, אנו זקוקים מאוד לידידות מקסימלית של כל העמים. לאושרנו ישנם עמים ביבשת אמריקה, אולי יותר ביבשת אירופה, לא פחות ביבשת אפריקה ואסיה, שהם ידידים לנו. אבל לא נוכל לתלות קיומנו, ביטחוננו, שלומנו באחרים, הוא תלוי אך ורק בנו. ואנו יכולים להבטיח את שלומנו ולמנוע מלחמה רק אם אויבינו ידעו שיש בידינו נשק אפקטיבי והם יירתעו.

[...] מספרנו הוא קטן, אין שום תקווה שאנו נשתווה עם אמריקה שיש לה 180 מיליון, וגם עם איזו מדינה ערבית שכנה. [...] לא נשתווה להם במספר, לא נשתווה בכוח פיסי ובעושר. [...] יש דבר אחד שבו אנו לא נופלים משום עם בעולם - זה המוח היהודי. ומדע - אם מותר להדיוט כמוני להגיד - מקורו במוח. ובזה אנו לא נופלים מאחרים. והמוח היהודי לא אכזב. אני רוצה להגיד: המדע היהודי לא אכזב. גם מחוץ לעניינים של הגנה וגם בהגנה. אני בטוח, לא רק על יסוד מה ששמעתי היום, שהמדע שלנו יכול לתת לנו הנשק הדרוש לנו, והוא דרוש לנו כדי להרתיע את אויבינו ממלחמה. לשם כך נחוץ הנשק.

[...] אני בטוח שיש באפשרות המדע [...] לתת בידינו הנשק שיבטיח את השלום וירתיע את אויבינו. זאת היא המטרה האמיתית שצה"ל וכל אלה שמקדישים את כוחם הגופניים והשכליים לצה"ל - זאת המטרה שלהם, למנוע מלחמה, להרתיע את אויבינו.

– קטע מדבריו של ראש-הממשלה דוד בן-גוריון לעובדי רפא"ל ב־27 ביוני 1963, כשבועיים לפני התפטרותו האחרונה מתפקידו כראש ממשלה (מוניה מרדור, רפא"ל, משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1988, עמ' 352-355)

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 נראה כאילו התמקדה רפא"ל בטכנולוגיית טילים, ועובדיה שקדו בין היתר על פיתוח טילי השפריר (הדורות המאוחרים של טיל השפריר, שפותחו החל משנות ה-80 של המאה ה-20, הם טילי הפיתון, הנחשבים למתקדמים בעולם). במשך השנים, פיתחה רפא"ל מערכות לכל זרועות צה"ל.

רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2002 הפכה רפא"ל לחברה ממשלתית בשם רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ.

באוקטובר 2007 שינתה החברה את שמה לרפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ.

בשנת 2011 רשמה רפאל שתי הצלחות פומביות גדולות כאשר מערכות מעיל רוח (מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ורק"ם) וכיפת ברזל (טיל נגד טילים המיירט רקטות וטילים בינוניים) רשמו יירוטים מבצעים ראשונים והיסטוריים, והוכיחו את יעילותן וכשירותן המבצעית. הצלחות אלה הזניקו את המוניטין של החברה.

מנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה כמנכ"ל
מאיר מרדור 1958-1968
ישעיהו לביא 1968-1970
זאב בונן 1970-1978
בן-ציון נוה 1978-1982
זאב בונן 1982-1987
משה פלד 1987-1992
יצחק גת 1992-1998
גיורא שלגי 1998-2004
ידידיה יערי 2004-

מידע עסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל החברה (מאז 2005) הוא אלוף (מיל.) ידידיה יערי, מפקד חיל הים לשעבר, ויו"ר הדירקטוריון הוא יצחק גת. החברה מעסיקה מעל 6,000 עובדים, רובם מהנדסים וטכנאים. בשנת 2009 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־6.3 מיליארד ש"ח (כ־1.6 מיליארד דולר), ורווחיה באותה השנה - כ־441 מיליון ש"ח.‏[1] מעל ל־50% מההכנסות וההזמנות של החברה מגיעות מחו"ל, ולפי דיווחי החברה כ־8% מההכנסות מושקעות במחקר ופיתוח (מו"פ).

רפאל מאורגנת בשש חטיבות שאחראיות, ביחד או לחוד, על פיתוח כל אחד ממוצריה:

  • חטיבת הטילים - מתכננת, מפתחת ומייצרת מגוון של טילים מונחים לרבות טילי א"א (אוויר-אוויר), אוויר-קרקע וטילי נ"ט (נגד-טנקים), וכן מערכות אלקטרואופטיות שונות.
  • חטיבת מערכות ותקשו"ב מתכננת, מפתחת, מייצרת ומשלבת מערכות אוויר, ים, ויבשה מקיפות, הכוללות תקשורת, לוחמה אלקטרונית (ל"א), אמצעי נגד אלקטרו־אופטיים, פיקוד ושליטה (פו"ש), בקרה וניהול שדה קרב, קישורי נתונים, מערכות הגנה על גבולות וחופים, פתרונות להגנת העורף, מערכות לפריצת שדות מוקשים, מערכות מעקב, מערכות הדרכה והדמיה.
  • חטיבת מערכות חימוש - מתכננת, מפתחת ומייצרת מערכות מיגון ושריון פאסיבי והיקפי, מערכות (ל"א) אקוסטיות, מערכות אקוסטיות של גילוי ואיתור ממוקד ומערכות הגנה נגד טורפדו.
  • חטיבת מנו"ר (מנועים וראשי קרב) - מפתחת מנועי טילים, מערכות הנעה בחלל, ראשי נפץ ופירוטכניקה, התקני פריצה בשלט רחוק ואמצעי הטעייה ימיים חד-פעמיים. מוצרי המפתח של חטיבה זו כוללים מערכות הנעה שנעשה בהן שימוש בלווייני אופק וארוס ובטיל האנטי-בליסטי חץ, ומגוון של פריטי ציוד לפריצת דלתות וקירות.
  • חטיבה יבשה - הוקמה ב2013. מרכזת פיתוח וייצור מערכות יבשה הכוללות, בין השאר, עמדות נשק, מיגון לרק"ם, מערכות משוגרות-כתף ומערכות לחימה ימיות. בנוסף לאלה תעסוק החטיבה בתחום הגנת התשתיות והמתקנים האסטרטגיים בים וביבשה.
  • חטיבת מו"פ והנדסה - מאגדת בתוכה את כל פעילות המו"פ המתבצעת ברפאל.

משרדי החברה פרוסים במקומות שונים ברחבי-הארץ, ובעיקר בגליל:

מוצרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מערכות לכוחות היבשה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוניה מרדור, רפא"ל - ‫ בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1981.
  • ד"ר זאב בונן, דן ארקין, רפא"ל - ממעבדה למערכה, נ.ד.ד. מדיה, 2003.
  • יוסף עבו עברון, התעשייה הביטחונית בישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980.
  • אבנר כהן, ישראל והפצצה, הוצאת שוקן, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]