רפא צירי

רפא צירי
	רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן; כִּי אַתָּה רוֹפֵא אֻמָּן; אַתְּ רֹאשִׁי שׁוּר חַלְשִׁי; וְתֵן כֹּחַ לְנַפְשִׁי; ; פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים; רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים; עַל עַבְדָּךְ שִׂים חַסְדָּךְ; אֵין מְרַחֵם בִּלְעָדָךְ; ; אֵל חַי רְצֵה תְּפִלָּתִי; וְחוּשָׁה לְעֶזְרָתִי; בִּמְהֵרָה דְּרוֹר קְרָא; לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה

רְפָא צִירִי (נקרא גם: רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן) הוא פיוט מאת הרב רפאל ענתבי שנהוג לשירו בליל שבת בשירת הבקשות.

תוכן הפיוט הוא תפילה לרפואה, נהוג לפייטו לעיתים לפני עלייה לתורה של אדם חולה.

השיר מושר בעיקר במסורתם של יהודי חלב ובמסורת ספרד - ירושלים. במסורתם של יהודי מרוקו מיוחס הפיוט לרב רפאל אדרעי (פייטן אשר פעל במרוקו במאה ה-20) אך יחוס זה שגוי - הפיוט מופיע בכתב ידו של הרב רפאל ענתבי ובכתב ידו של תלמידו, אליהו חמווי, מהרבע האחרון של המאה התשע עשרה^[1], לפני שהרב אדרעי נולד.

מקור הלחן הפופולרי הוא בלדינו בשם "טריסטה בידה".^[2]

השיר מבוצע דרך כלל במקאם עג'אם ולעיתים במקאם ראשט.