רפואה מגדרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רפואה מגדרית חוקרת את השפעת ההבדלים הפיזיולוגיים בין גברים לנשים בכל אשר נוגע לסימנים קליניים, מניעה, טיפול, ופרוגנוזה של מחלות. כמו כן, נחקרות ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של המחלות השונות. אין כאן הכוונה למחלות ייחודיות למגדר זה או אחר, או למחלות הקשורות לאברי הרבייה או לתפקודם כמו הפרעות בביוץ או בספירת זרע, אלא בהבנת ההבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים והשפעותיהם על כלל מערכות הגוף. הבדלים אלו יכולים להשפיע על המערכות השונות כגון מערכת העיכול, מערכת הלב וכלי הדם, העצמות וכן הלאה. השונות המגדרית משפיעה גם על הפרופילים הפרמקו-קינטיים והפרמקו-דינמיים של התרופות השונות, ולה חשיבות רבה בשלבי הפיתוח ובקביעת יעילות ותופעות לוואי של הטיפולים השונים.‏[1] הרפואה המגדרית החלה להתפתח כתחום מחקר עצמאי רק בעשורים האחרונים. המאמרים הראשונים אשר התייחסו לתחום זה פורסמו בשנות ה-70, אך הקפיצה המשמעותית חלה בשנות ה-90, כאשר נרשמה העלייה המשמעותית במספר הפרסומים בתחום. בהתחלה, כשאלות ספציפיות בעיקר בתחום הקרדיולוגיה. לאחר מכן, אומצה גישה דומה גם בתחומים נוספים.‏[2]

ההבדלים המגדריים מתחילים בשלב ההתפתחות העוברית ונמשכים לאורך כל החיים. הבדלים אלו יוצרים ניגודים רבים, הכוללים תחלואה, הסתמנות קלינית ופרוגנוזה שונות בין גברים לנשים.‏[3] במהלך העשורים האחרונים, רוב הניסויים הקליניים בוצעו בצורה לא מאוזנת מבחינה מגדרית, בעיקר כתוצאה מייצוג חסר של נשים. בשנים האחרונות, עם שילובן של נשים במחקר הקליני והעלייה במספר הפרסומים שכוללים ניתוחים מגדריים, המידע הפך לזמין יותר, באופן שמאפשר מתן המלצות ספציפיות מכוונות מגדר.‏[4] תפקידה של הרפואה המגדרית ליצור איזון על מנת להבין את הצרכים הקליניים והטיפוליים השונים בין גברים לנשים. לצורך כך דרושים השקעה במחקר מצד אחד, וארגון מחדש של מדיניות הבריאות מצד שני.‏[1]

נשים במחקר הרפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה פסיכולוגית ופתו-פיזיולוגית, ההתייחסות הכללית לנשים ברפואה הייתה כאל "גברים קטנים", למעט ההבדלים באברי הרבייה, ויכולתן של הנשים להרות. רוב המחלות נחקרו כמעט באופן בלעדי אצל גברים, ורוב התרופות נבדקו מבחינה פרמקו-קינטית אצל גברים בלבד. בהתאם לכך, השינויים ההורמונאליים המחזוריים החלים אצל הנשים הוזנחו.‏[5] המצב נגרם בעיקר כתוצאה משני אסונות מדעיים אשר זעזעו את עולם הרפואה:

  • דיאתיל סטילבסטרול ((Di-ethyl-stillbestrol - DES: טיפול באמצעות אסטרוגן סינתטי זה היה נפוץ בשנות ה-40 וה-50 של המאה העשרים בהתוויה של מניעת הפלות. רק לאחר שנים רבות נתגלה הקשר בין חשיפה תוך רחמית ל-DES ומומים במערכת הרבייה, ולסרטן בנרתיק.‏[5]
  • תלידומיד (Thalidomide): תלידומיד היה נפוץ בשנות השישים כתרופה למניעת בחילות אצל נשים הרות. תרופה זו הוכחה כטרטוגנית רק לאחר הולדת אלפי תינוקות עם מומים בגפיים.‏[5]

כתוצאה משני אסונות אלו, ובמטרה להגן על הנשים, ה-FDA פרסם בשנת 1977 מדריך אשר דרש את הוצאתן של נשים עם פוטנציאל פריון מהשלבים הראשונים של הניסויים הקליניים. מגמה זו תוקנה רק בשנת 1993; ועל פי התקנות החדשות קיימת חשיבות רבה לאיזון שבין אינטרס האם לבטיחות העובר.‏[6]

הרשויות האירופאיות מקבלות את העובדה שעשויים להיות הבדלים בין המגדרים בנוגע להשפעת התרופות, אך יחד עם זאת טוענת כי אין צורך להתייחס לנשים עם פוטנציאל פריון כאל קבוצה מיוחדת.‏[7][4]

שני המינים מושפעים מהטיות מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה של הרפואה המגדרית היא להתייחס לכלל ההבדלים המגדריים והיא אינה מתמקדת בנשים בלבד. אי לכך, דרוש מחקר רב על מנת להרחיב את הנתונים החסרים בנוגע לפיזיולוגיה ופתו-פיזיולוגיה של נשים בעיקר. יחד עם זאת, ישנם תחומים אשר נחקרו כמעט באופן בלעדי אצל נשים:

  • סרטן השד אצל גברים מהווה % 1 מכלל סרטני השד. כלומר, הוא שכיח פי 100 אצל נשים. אמנם מדובר במספר חולים קטן ממין זכר, לא ניתן להוציא אותם מכלל חישוב.‏[5]
  • הידלדלות העצם (osteoporosis) נחשבת למחלת נשים, עם סיכוי של 1:2 של אישה לחלות. יחד עם זאת, הסיכוי של גבר לחלות במחלה הינו 1:5.‏[5] אומנם מדובר בבעיית בריאות ציבור אשר נוגעת בגברים ונשים, רוב המחקרים האפידמיולוגים והאבחוניים הקיימים כיום בוצעו בעיקר בנשים.‏[1]

באופן כללי, גברים פגיעים יותר למחלות ותוחלת החיים שלהם קצרה יותר. לנשים יכול גבוהה יותר להתמודד עם מחלת הסרטן, כנראה כתוצאה מההגנות ההורמונאליות שלהן.‏[8] מעט מחקרים בוצע על מנת לאמוד את ההבדלים הבריאותיים הבסיסיים הללו.‏[5]

דוגמאות קליניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות לב וכלי דם (CVD's – Cardio Vascular Diseases)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות לב וכלי דם נחשבות מבחינת בריאות ציבור כבעייתם של גברים בעיקר.‏[1] טענה זו נכונה לגבי נשים אשר טרם הגיעו לגיל הבלות, כאשר הן עדיין נהנות מהגנות אסטרוגניות. לאחר גיל הבלות, מחלות לב וכלי דם הופכות לגורם מוביל למוות בקרב נשים.‏[5] על פי נתונים מארצות הברית משנת 2005 יותר נשים נפטרו כתוצאה ממחלות לב וכלי דם (650.000) מאשר מכל סוגי הסרטן יחדיו (560.000).‏[5] למרות זאת, רוב המחקרים בוצעו על גברים בלבד או כללו מספר קטן של נשים.‏[1] הפיזיולוגיה והפתו-פיזיולוגיה של לב האישה שונות מהותית ביחס לגבר: לב האישה קטן יותר, כלי הדם צרים יותר והדופק של האישה מהיר יותר. הסימנים לאוטם בשריר הלב שונים בין גברים לנשים: גברים לרוב יתלוננו על כאב עז בחזה, בעוד שנשים חווות בחילה, קשיי נשימה, קוצר נשימה או עייפות בלתי מוסברת. כתוצאה מכך, נשים רבות מאובחנות באופן שגוי.‏[9] מאמצים רבים הושקעו בשנים האחרונות, על מנת להבין בצורה טובה יותר את ההבדלים המגדריים במחלות לב. כתוצאה מכך, הקהילה המדעית מבינה כיום כי היות שלמחלות לב ביטוי שונה אצל גברים ונשים, דרושים דרכי אבחון וטיפול שונות.‏[9]

תפיסת הכאב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים אשר בוצעו בנושא תפיסת הכאב הראו כי נשים חוות כאב באופן שונה מגברים. שוני זה מיוחס אומנם פעמים רבות לגורמים חברתיים ופסיכולוגיים, אך מבחני מעבדה הראו באופן ברור כי קיימים הבדלים מגדריים ניכרים ברגישות לגירויים, דבר המרמז על מנגנונים ביולוגיים שונים בין גברים לנשים. כמו כן, הורמוני מין משפיעות על הרגישות לכאב, וסף הכאב אצל נשים משתנה בהתאם לשלב במחזור החודשי.‏[10] מחקרים נוספים דיווחו על סף כאב גבוה יותר אצל נשים. הן חשות כאב לעתים תכופות יותר וכמו כן, למשך פרקי זמן ארוכים יותר. אי לכך, אין הסכמה לגבי עד כמה אלו משקפים את ההבדלים בתגובות לכאב בין גברים לנשים, בהתחשב בכללים החברתיים לביטוי הכאב ובצורה בה הגירויים מעובדים. מחקרים נוספים הראו כי לנשים נטייה גדולה יותר לכאבי שרירים, ולגברים נטייה גדולה יותר לכאבי צוואר, כתפיים וגב.‏[11]

התנגודת לאינסולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור שיעורי עודף המשקל הקיימים כיום, מחקרים בתנגודת לאינסולין הפכו לנושא מהותי מבחינת בריאות הציבור.‏[12] התנגודת לאינסולין שונה מהותית בין גברים לנשים, וגם המאזן האנרגטי. כנראה אחת הסיבות לכך הינה פיזור רקמת שומן שונה אצל גברים ונשים, הנובע, בין היתר, מריכוזים שונים של הורמוני המין: אצל גברים מצוי יותר שומן ויסצראלי וכבדי, בעוד שבנשים נמצא יותר שומן תת-עורי ופריפריאלי, מבנה התורם ליצירת סביבה יותר רגישה לאינסולין אצל נשים. גורם נוסף הינו הורמון האסטרוגן: הירידה ברגישות לאינסולין לאחר גיל הבלות, מצביעה על כך שכנראה רמת האסטרוגן משפיעה על הרגישות לאינסולין. מחקרים הראו כי להורמון זה תפקידים נוספים כגון שמירה על רמות גלוקוז וכולסטרול מאוזנות.‏[12]

תחלואה בסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדלים מגדריים בתחלואה בסרטן מהווים אחד הממצאים העקביים ביותר באפידמיולוגיה של תחום זה. מחלות דם ממאירות לרוב שכיחות יותר אצל גברים; ממצא זה נכון לגבי רוב סוגי הסרטן.‏[3] הבדלים מגדריים דומים במחלות לא ממאירות, כולל מחלות אוטואימוניות, מיוחסים להבדלים הורמונאליים או התנהגותיים. ניתן לראות מגמה דומה אצל ילדים; בהם מעט מאוד סוגי סרטן נפוצים יותר אצל בנות. כמו כן, הפרוגנוזה של ילדים החולים בסרטן גרועה יותר ביחס לבנות. לממצא זה לא ניתן לייחס הסברים הורמונאליים.‏[3] דוגמה נוספת להבדל מגדרי מובהק הינו בהתפתחות סרטן הריאות. מבחינה היסטורית, יותר גברים נפטרו כתוצאה מסרטן הריאות. זאת כנראה כתוצאה משיעורי עישון גבוהים יותר אצל גברים.‏[13] יחד עם זאת, מספר מקרי הסרטן אצל נשים המיוחס לעישון מהווה כמחצית ממקרי הסרטן המיוחס לעישון אצל גברים. כנראה, להורמוני המין הנקביים תפקיד מפתח בהתפתחות מחלה זאת.‏[14] ההבדלים המגדריים בהקשר לתחלואה בסרטן יכולים לתת רמזים חשובים לאטיולוגיה של מחלה זו. על כך, יש לבחון בכל מקרה גורמים גנטיים וגורמים אשר אינם גנטיים.‏[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • G. Baggio, A. Corsini, A. Floreani, S. Giannini, V. Zagonel . Gender Medicine: a Task for the Third Millennium. Clin Chem Lab Med 2013; 51(4): 713–727.
  • S. Oertelt-Prigione, R. Parol, S. Krohn, R . Preißner & V. Regitz-Zagrosek. Analysis of Sex and Gender-Specific Research Reveals a Common Increase in Publications and Marked Differences Between Disciplines BMC Medicine 2010, 8:70
  • M. Glezerman. Discrimination by Good Intention: Gender-Based Medicine, IMAJ, vol. 11, January 2009.
  • M. Cantero, M. Pardo. European Medicines Agency Policies for Clinical Trials Leave Women Unprotected. Journal of Epidemiology and Community Health. November 2006; 60 (11): 911-913.
  • EMEA – European Medicines Agency. ICH, Gender Considerations in the Conduct of Clinical Trials (EMEA/CHMP/3916/2005).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 G. Baggio, A. Corsini, A. Floreani, S. Giannini, V. Zagonel . Gender Medicine: a Task for the Third Millennium. Clin Chem Lab Med 2013; 51(4): 713–727
  2. ^ S. Oertelt-Prigione, R. Parol, S. Krohn, R . Preißner & V. Regitz-Zagrosek. Analysis of Sex and Gender-Specific Research Reveals a Common Increase in Publications and Marked Differences Between Disciplines BMC Medicine 2010, 8:70
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 M. Tevfik Dorak, E. Karpuzoglu. Gender Differences in Cancer Susceptibility: An Inadequately Addressed Issue. Frontiers in Genetics. November 28, 2012
  4. ^ 4.0 4.1 EMEA – European Medicines Agency. ICH, Gender Considerations in the Conduct of Clinical Trials (EMEA/CHMP/3916/2005)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 M. Glezerman. Discrimination by Good Intention: Gender-Based Medicine, IMAJ, vol. 11, January 2009
  6. ^ D. Obias-Mano at al. Special Report – The Food and Drug Administration Office of Women's Health: Impact of Science on Regulatory Policy. Journal of Women's Health. Volume 16, Number 6, 2007
  7. ^ M. Cantero, M. Pardo. European Medicines Agency Policies for Clinical Trials Leave Women Unprotected. Journal of Epidemiology and Community Health. November 2006; 60 (11): 911-913
  8. ^ M. Ciamichini, R. Oberaigner et al. The Advantage of Women in Cancer Survaival: an Analysis of Eurocare 4-Data. Eur. J Cancer, April 2009; 45 (6): 1017-27
  9. ^ 9.0 9.1 Heart Disease – Differences Between Men and Women. Beth Israel Deaconess Medical Center, Harvard Medical School Teaching Hospital
  10. ^ Z. Weisenfeld-Hallin. Sex Differences in Pain Perception. Gender Medicine. Vol. 2, Issue 3, September 2005, Pages 137-145
  11. ^ T. Dao. Gender Differences in Pain. Journal of Orofacial Pain; vol. 14, number 3, 2000
  12. ^ 12.0 12.1 E. B. Geer & W. S. Shen. Gender Differences in Insulin Resistance, Body Composition, and Energy Balance. Gender Medicine, Suppl. 1, 2009
  13. ^ . World Health Organization. Gender and Health Research, Gender in Lung Cancer and Smoking Research, WHO Library Cataloging-in-Publication Data, 2004
  14. ^ . S. Chakraborty, A.KishorGanti, A. Marr & S. Batra. Lung Cancer in Women: Role of Estrogens. NIH Public Access. Expert Rev Respir Med. August 2010