רפואה מונעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיסון נגד שפעת כדוגמה למניעה ראשונית

רפואה מונעת היא ענף רפואי שמטרתו מניעת מחלות, קידום הבריאות והארכת תוחלת החיים, יותר מאשר טיפול במחלה עצמה או בתסמיניה.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפואה המונעת עוסקת בעיקר בחיסון מפני מחלות זיהומיות, בדיקות תקופתיות לזיהוי מוקדם של מחלות, מחקר רפואי ומציאת שיטות להכחדת גורמי מחלה.

קידום בריאות ורפואה מונעת, הם מהדברים החשובים במאה ה-21. עד כה נמצאו פתרונות לבעיות רפואיות רבות, אך הרפואה המודרנית לא הצליחה לטפל במרבית המצבים הכרוניים. אי לכך, קידום בריאות האוכלוסייה ומניעת מחלות מהווים יעד חשוב ברפואה.‏[1]

קיימות המלצות ליישום רפואה מונעת. ההמלצות מיועדות למי שעוסק ברפואה מונעת בכלל, ולצוותים הרפואיים הראשוניים. מטרת ההמלצות היא" להביא לקידום בריאות ורפואה מונעת לכל קבוצות הגיל באוכלוסייה.

הרופאים סבורים כי קידום בריאות, פעולות מניעה ראשונית, ופעולות איתור מוקדם, הן גם באחריות הפרט עצמו, שצריך לדאוג לשמור על בריאותו.

לכל קבוצת גיל, ישנן פעולות מניעה. העיקריות שבהן: עדכון תוכנית החיסונים בילדים ובמבוגרים ועידוד לאימוץ אורח חיים בריא, כגון: שמירה על היגיינה, תזונה נכונה, פעילות גופנית, מניעת עישון ועוד.

מטרות פעולות הרפואה המונעת וקידום הבריאות הן:

היא יכולה להתבצע גם ברמת הפרט וגם ברמת הקהילה[דרושה הבהרה].

רמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסווג את הרפואה המונעת לכמה סוגים: מניעה ראשונית, מניעה שניונית ומניעה שלישונית.‏[2] טיפול מניעתי עשוי להתחשב בגילו של האדם, בריאותו וההיסטוריה המשפחתית שלו, והמטופל יעבור בדיקות בהתאם לזה.

למשל, נכד במשפחה החולה במחלה תורשתית, עשוי לעבור סיקור בגיל מוקדם, בהשוואה לילד אחר באותו גיל ללא רקע משפחתי עם מחלה.

רחצת ידיים, חיסונים ואימוני כושר, הם דוגמאות נפוצות לפעולות הנעשות במסגרת רפואה מונעת.

הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמה הגדרה דוגמאות
מניעה ראשונית שיטות למניעת היארעות בקרב אנשים בריאים. חיסונים, חינוך לאורח חיים בריא
מניעה שניונית גילוי מוקדם של מחלה קיימת. סיקור לסרטן, סיקור לסוכרת
מניעה שלישונית הפחתת נטל המחלה. שיקום לנפגעי שבץ מוחי, שיקום לחולי לב, שחזור שד לאחר טיפול בסרטן השד

מניעה ראשונית (Primary prevention)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה הפחתת החשיפה לגורמי סיכון, או מניעת המחלה על ידי יצירת חסינות כלפיהם. המניעה הראשונית כוללת אימוץ אורח חיים בריא, חיסונים, טיפול תרופתי מונע הכולל בתוכו מתן תוספי מזון וויטמינים. במניעה ראשונית נדרשת האוכלוסייה לעתים לשנות הרגלי חיים כגון; הימנעות מעישון, להימנע מחשיפה יתרה לשמש, תזונה נכונה, נהיגה נכונה, ביצוע פעילות גופנית קבועה. באמצעות פעולות מניעה ראשונית הכוללות הימנעות מעישון, פעילות גופנית, תזונה נכונה, חיסונים ונהיגה זהירה - ניתן להפחית בכ-50% את שיעורי התמותה המוקדמת - לעומת הלא מבצעים פעולות אלה.

מניעה שניונית (Secondary prevention)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה גילוי מוקדם ואיתור המחלה או גורם הסיכון וטיפול בהם בשלב מוקדם ככל האפשר, על מנת לשנות את מהלך המחלה. נעשות בדיקות שונות (בדיקות דם, לחץ דם, הדמיה וכדומה) במטרה להביא לגילוי מוקדם של מחלות. למניעה ראשונית משקל רב יותר לעומת מניעה שניונית.

מניעה שלישונית (Tertiary prevention)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעשית על ידי התערבות אחרי הופעת המחלה ומטרתה הפחתת הסיבוכים וצמצום השלכותיה של מחלה מפושטת.

מגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפואה מונעת עוסקת בעיקר באנשים בריאים או אוכלוסייה בריאה. בהתערבות קלינית קיים סיכון לנזק אפשרי בנוסף לעלות של ההתערבות עצמה. לכן, יש צורך להקפיד מאוד על ההשלכות האלה.

לעתים ישנו צורך ביישום התערבות מניעתית באופן רחב, הדבר דורש שהתערבות כזו תהיה בעלת מחיר סביר ואף חסכוני.

בשנים האחרונות הוצפו רופאים בכל התחומים, ואולי הרופא הראשוני בפרט, בהרבה הנחיות קליניות. אך, ישנן הרבה גורמים שעלולים שמונעים הטמעת ההנחיות האלה בשגרת הפרקטיקה היום-יומית. הטבלה‏[3] מסכמת את המכשולים העיקריים ליישום הנחיות לרפואה מונעת וקידום בריאות:

גורמים המעכבים יישום פעולות מניעה
גורמים אישיים גורמים סביבתיים גורמים ארגוניים
חוסר ידע חוסר זמן חוסר דגש על מניעה
גישה לא תומכת היעדר עבודת צוות היעדר תגמול
היעדר כישורים חוסר תשתיות פיזיות ומערכות מחשוב היעדר היזון חוזר
חוסר ביטחון עצמי חוסר דרישה מצד המטופלים אי-עדכון ההנחיות

שנויים במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה המונעת לרוב מטפלים באנשים בריאים שאינם סובלים ממחלות. בעקבות זאת הכלל קודם אל תזיק ברפואה חל בצורה ברורה יותר מבתחומים רפואיים אחרים. כל המלצה מניעתית נוגעת למיליוני מטופלים, התועלת תהיה רק לבודדים, ולפעמים עלול להיגרם סיבוך נדיר. לכן יש להוכיח שהתועלת רבה מהנזק. ככלל המלצות ברפואה מניעתית צריכות להיות מוכחות כמועילות בעזרת מחקר שהוא מבוסס ראיות (Evidence Based). ארגונים שונים ממליצים על פעילות בתחום הרפואה המניעתית אשר לא תמיד נתמכות על ידי נתונים. לכן ניתן למצוא נושאים שיש סביבם מחלוקת.

דוגמאות‏[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האם יש צורך במתן ברזל שיגרתי לכל התינוקות מגיל 4 חודשים עד 18 חודשים? הדעות חלוקות אך משרד הבריאות בישראל ממליץ.
  • בדיקת שיגרה לעקמת אצל ילדים ומתבגרים מקובל ומומלץ כיום בישראל על ידי משרד הבריאות כחלק מבדיקת שיגרה בגיל 12-7. ארגון הבריאות העולמי אינו ממליץ וכן גם כוח המשימה הקנדי מ־1994, והאמריקאים מ־1996.
  • בדיקת לחץ דם בילדים: יש מקום לבדוק לחץ דם לכל הילדים בגיל 17. יש חילוקי דעות לגבי בדיקה שגרתית של לחץ דם בגילאים נמוכים יותר.
  • בדיקה גינקולוגית שגרתית לנשים בריאות: אין עדויות מחקריות מספיקות לגבי הצורך או לגבי תדירות ביצוע הבדיקות בישראל. רופאי הנשים ממליצים על בדיקה שגרתית אחת לשנה ולפחות אחת ל־3 שנים לכל הנשים הבריאות.

אזכור במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בתורה נכתבה ההוראה: "רק השמר לך ושמור נפשך מאד"[5] וכן "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"[6] וביארו חז"ל והמפרשים‏[7] כי בפסוק זה נכללה אזהרה על שמירת הגוף והנפש כאחד. וכך אף נפסק להלכה, כי חובה על האדם לשמור את גופו מסכנה ולהגן על בריאותו.‏[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חשיבות הרפואה המונעת.
  2. ^ מניעה ראשונית, שניונית ושלישונית.
  3. ^ טבלה המסכמת את המכשולים העיקריים ליישום הנחיות רפואה מונעת..
  4. ^ שנויים במחלוקת.
  5. ^ דברים ד', ט'.
  6. ^ שם, ט"ו.
  7. ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות ל"ב, ב'. ושם בביאור המהרש"א וב"העמק דבר" על דברים ד' ט"ו.
  8. ^ ביאור הגר"א על שו"ע חו"מ סי' תכז סק"ו-ז; דרכ"ת יו"ד סי' קטז סקנ"ז; קיצשו"ע לב א;