רפואה אלטרנטיבית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: מוטה, רשימת פריטים במקום טקסט קוהרנטי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
המונח רפואה אלטרנטיבית (או רפואה משלימה) הוא כינוי לקשת רחבה של טיפולים רפואיים שאינם כלולים במסגרת הרפואה הקונבנציונלית המודרנית והם חסרי ביסוס מדעי.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
הטיפולים הכלולים ברפואה האלטרנטיבית מאופיינים בכך שהם אינם מגובים במחקר מדעי או שמחקר מדעי הפריך את תקפותם. זאת משום שאם יעילותו של טיפול מעולם הרפואה האלטרנטיבית מאוששת על ידי מחקרים מדעיים, טיפול זה מאומץ לזרם הרפואה הקונבנציונלית.
בעולם הרפואה האלטרנטיבית קיימות אסכולות שונות, שאינן קשורות בהכרח אחת בשנייה, והן בעלות טיפולים שונים. מקור חלק גדול מענפי הרפואה האלטרנטיבית הוא במזרח אסיה, למשל הרפואה ההודית והרפואה הסינית. אולם, ישנן גם שיטות שמקורן בילידים הקדומים של יבשת אמריקה, ושיטות שמקורן באירופה, כדוגמת הומאופתיה, רולפינג וארומתרפיה ודרום אמריקה כמו סופרולוגיה. יש גם שיטות הטוענות לשילוב היסודות של הרפואה המזרחית המסורתית עם מכשור אלקטרוני מודרני, כדוגמת טיפול בביו-רזוננס (Bicom).
כיום רבים מעדיפים להשתמש בשם רפואה משלימה במקום השם רפואה אלטרנטיבית. זאת כיוון שהשם "רפואה משלימה" מבטא את התפיסה המערבית, שלפיה הטיפולים המוצעים אינם באים להוות אלטרנטיבה לרפואה הקונבנציונלית, אלא להוסיף לה ולהשלים אותה. בשנים האחרונות צוברת הרפואה האלטרנטיבית תאוצה ומודעות רבה. יש הרואים בכך תופעה שהיא חלק בלתי נפרד מן "העידן החדש" - תנועה פסבדו מדעית הצומחת על רקע האכזבה מחוסר הרוחניות של המדע ומרכזיות הרעיונות הטכניים בחיים המודרניים.
לעתים קשה להבחין בין רפואה אלטרנטיבית לבין טיפולים, שהתשתית התאורטית שלהם היא מתחום הפסיכולוגיה - כמו ביופידבק או טיפולים שנגזרים מרעיונות רוחניים כלליים לשיפור עצמי ואינם קשורים בהכרח לבריאות - כמו יוגה.
[עריכה] מעמד חוקי בישראל
בישראל החליטה המועצה להשכלה גבוהה, ב-2009, שלא לאשר תארים אקדמיים למטפלים אלטרנטיביים, משום שלרפואה המשלימה אין בסיס מדעי.[1]. קופות החולים מממנות ומציעות חלק מהטיפולים, ורופאים שולחים את מטופליהם לטיפולים כאלה. בית המשפט מחייב את המוסד לביטוח לאומי להכיר בהוצאות של טיפולי רפואה משלימה הניתנים בהוראת רופא.[2]
[עריכה] רפואה משלימה - בעד ונגד
- אפקט פלצבו - רופאים רבים מבקרים את הרפואה האלטרנטיבית בכך שהיא אינה נותנת טיפול כשלעצמה והשיפור במצב המטופל נובע מהשפעת אפקט פלצבו - ריפוי בעזרת הפיכת החולה לאופטימי בזכות התחושה שבעייתו מטופלת. המצדדים טוענים שאין פסול בהפעלת אפקט פלצבו בעזרת טיפולים משלימים כל זמן שטיפולים אלה באים לצד טיפולים ממוסדים ולא במקומם.
- התנגדות למונופוליזם - הרפואה האלטרנטיבית היא גם תחום טיפול לבעיות שהרפואה המדעית אינה מציעה שום פתרון עבורן. ישנם רופאים המפנים את מטופליהם לטיפולים משלימים, וחלקם אף עוסקים ברפואה משלימה בעצמם. ישנם גם טיפולים ברפואה משלימה שממומנים על ידי הביטוח הרפואי. דוגמאות בולטות לתחומים שעוברים מן הרפואה האלטרנטיבית לקונבנציונלית:
- מקור השראה - הרפואה האלטרנטיבית מכילה ענפים שהוכחו כלא יעילים לצד טיפולים שטרם נחקרו וייתכן שחלקם יהיו בעתיד חלק מהרפואה המדעית. העובדה היא שאחד ממקורות ההשראה העיקריים של הרפואה המודרנית הוא מחקר על פתרונות מתחום הרפואה העממית. איבוד המסורת העממיות עלול לפגוע בסופו של דבר גם ברפואה המדעית-מודרנית.
- הלקוח במרכז וחופש העיסוק - זכותו של המטופל שלא להקשיב לאנשי המדע וזכותו של המטפל לעסוק בכל מה שלא מזיק לחברה ומוצג בשקיפות.
- סכנות רפואיות - בישראל אין פיקוח מוסדר בתחום[דרוש מקור]. אולם, יכול להיות פיקוח כזה. עם זאת, רוב רובן של השיטות האלטרנטיביות אינו מזיק.
- כל זמן שאדם מעדיף לתת קודם כל הזדמנות לטיפול לא רפואי עלול להיות נזק בשל דחיית תחילתו של טיפול רפואי מדעי.
- ניתן להציע טיפולים שנמצאו מזיקים[דרוש מקור].
- ניתן להציע טיפולים בידי מטפלים שלא למדו כהלכה את תחום הרפואה האלטרנטיבית[דרוש מקור].
- ניתן להציע טיפולים בשם תחום שספק אם יש לו קשר לרפואה אלטרנטיבית, כגון טיפולים על ידי מומחים לקבלה.
- ניתן להציע טיפולים בידי גופים ואנשים שיושרם מפוקפק כגון סיינטולוגים או אנשים עם עבר פלילי שלא למדו שום תחום טיפולי.
- יחסי הציבור של המרפאים האלטרנטיביים אמורים לשכנע אנשים חולים שלא ללכת לרופאים אלא אליהם. התפתחות של שוק רפואה אלטרנטיבית עלול להיות כרוך בהפצת תפיסות שגויות לגבי הרפואה הקונבנציונלית (למשל, שכל חומר שהתקבל בצורה מלאכותית הוא רע וכל חומר מהצומח הוא טוב) ובפרסומים שכמעט עוברים על חוק איסור לשון הרע.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- יונתן הלוי, רפואה משלימה ואלטרנטיבית, זמורה-ביתן 2005
- שרה חמו, שביל הזהב לריפוי טבעי, הבית הטבעי 2006
- נאדר בוטו, רפואה והחוש השביעי , מודן 2003
- ראובן ברק וענת צחור, מדריך מפה לריפוי טבעי - הדרך לחיים בריאים, מפה 2005
- סיימון סינג ואדזרד ארנסט, ריפוי או פיתוי? רפואה אלטרנטיבית במבחן, תירגמה מאנגלית: דפנה לוי. ספרי עליית הגג, ידיעות ספרים, 2009.
- יעל קשת, רפואה משלימה והשבת הקסם לעולם, הוצאת רסלינג, 2010.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- על רפואה משלימה, אתיקה ומשפט, בתוכנית הרדיו "רפואתיקה", המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה
- בנימין מוזס, אשליית הרפואה האלטרנטיבית, באתר הארץ, 17.6.2005
- שמעונה גינצבורג, רפואה אלטרנטיבית במבט ביקורתי באתר "המחשבה הביולוגית".
- סדרת תוכניות בנושא רפואה משלימה, באתר "הערוץ האקדמי"
- אביה שטויר, כוסות רוח וצלצולים, ריפוי או פיתוי? רפואה אלטרנטיבית במבחן, באתר הארץ, 30/12/09
- מייקל שרמר, רפואה משלימה - "אם לא יועיל, לא יזיק? ", באתר הידען
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אור קשתי, המועצה להשכלה גבוהה: לא יוענק תואר לתלמידי רפואה משלימה, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2009
- ^ ענבל בר-און News1.co.il ביהמ"ש: על המוסד לביטוח לאומי להכיר ברפואה משלימה
