רפואת ספורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רפואת ספורט היא תחום ברפואה המתמחה במניעה, אבחון וטיפול בפגיעות שנגרמו כתוצאה מעיסוק בספורט ופעילות גופנית. הפציעות בהן עוסקת רפואת הספורט הן בעיקר סיבוב או דפורמציה (עיוות-צורה) של מפרקים ושרירים. למרות שבמשך שנים רבות, ברוב קבוצות הספורט מועסקים רופאים, רק בסוף המאה ה-20 התפתח התחום כישות מובחנת בתחום הרפואה.

היקף התחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפואת ספורט מערבת תחומים רבים מן הרפואה המודרנית ומקשרת אותם אל הפעילות הגופנית: רפואת משפחה, אורטופדיית ספורט, רפואת ילדים, רפואת נשים, פיזיותרפיה, פיזיולוגיה של המאמץ, תורת האימון, תזונה, פסיכולוגיה, ביומכניקה (תורת התנועה), וכן טיפולים כגון עיסוי, כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, וטיפולי רפואה משלימה

רופאי ספורט הם רופאים מומחים אשר סיימו בית ספר לרפואה, התמחו בהתמחויות כגון רפואה שיקומית או ניתוח אורתופדים, לאחר מכן עברו מלגות לוואי נוספות ברפואת הספורט. הם מתמחים בטיפול בספורטאים ואנשים פעילים גופנית אחרים, ויש להם השכלה נרחבת ברפואת השלד והשרירים. רופאי ספורט מטפלים בפציעות בשרירים,רצועות,גידים, ועצמות, אך הם מסוגלים גם לטפל במחלות כרוניות שעלולות להשפיע שלילית ביצועים פיזיים, כגון אסטמה וסוכרת. רופאי ספורט גם מתמקדים במניעת פציעות.

מתמחה ברפואת ספורט מאבחן ומטפל בכל בעיה רפואית אשר מתאמן או איש ספורט עלול להיתקל בה. לכן רוב הזמן רופאי ספורט מטפלים בפציעות של השרירים והשלד, יחד עם זאת יש מקרים אחרים כגון Female athlete triad, תסמונת של חוסר ביצוע שלא נמצא לה הסבר, screening for Cardiac Abnormalities , סוכרת , Exercise-induced asthma.

תחומי רפואת ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתלט הבכיר - בעל צרכים אישיים הדורשים מעקב מתמיד בכל שטחי רפואת הספורט. הספורטאי הבכיר מתייעץ עם רופאיו, מקבל טיפולים פיזיותרפים מניעתיים וטיפוליים, במעקב על ידי תזונאית ספורט ומשתמש בפסיכולוג ספורט. מכיוון שהישגיו מביאים אותו אל קצה גבול היכולת, הספורטאי נע בין בריאות לחולי ופציעות באורח יומיומי, ולכן הינו זקוק למעקב וטיפול מיידי.

האתלט החובב - משלב ספורט בחיי היומיום לצורכי הנאה ובריאות, עם צורך בהישגיות על ידי השתתפות בתחרויות ובשיפור הישגים. הספורטאי החובב נוטה להשתמש ברפואת הספורט לא על בסיס קבוע , אלא לפי הצורך במצבי פציעות או בשלבים של רצון לשיפור הישגים. עקב פחות זמן לאימונים קבועים, קיימת הנטייה בקבוצה זו לפגיעות חוזרות.

החובב המתחיל - בדרך כלל בגיל מעט מתקדם, לאחר הפסקה ארוכה או ללא רקע קודם בספורט, עקב לחץ חברתי, מניעים אישיים ותדמיתיים, רצון לפתח כשר גופני, ועוד. בדרך כלל נוטים לעשות פעילות בסגנון "מהר מדי יותר מדי" עם נטייה להיפגע ולפתח פציעות מתמשכות. אוכלוסייה זו נעזרת במומחי רפואת הספורט לתכנון אימונים, לתזונה, ולסקירת מצב הבריאות לפני התחלת הפעילות על מנת לגלות גורמי סיכון לחולי ופציעות.

ילדים וספורט – כולנו נוהגים לשכוח את תקופת "קדם המחשב" שבה ילדים היו פעילים כל שעות היממה. ההורים מפגינים חרדות מ"עודף" פעילות וסוגי ספורט שונים. ככלל, אם אין סיבות מיוחדות (כגון הפרעות אורטופדיות או מומים מולדים), אין סיכון מיוחד בעיסוק אינטנסיבי של הילדים בפעילות. יש להקפיד על תזונה מספקת ועל הבנת הצרכים הגופניים והפסיכולוגיים של הילד, ולכן מומלץ שאם הילד מתאמן במסגרת סדירה, יהיו המאמנים בעלי הכשרה מיוחדת המתאימה לאימון ילדים.

נשים וספורט – לנשים צרכים מיוחדים בספורט בעיקר בהריון ולאחריו, ולאחר גיל הפסקת המחזור. יש לשים לב לשינויים ההורמונלים האופיינים לנשים , בעיקר בתחומי דלדול מסת העצמות וכן בשילוש הנשי: הפרעות אכילה, הפרעות במחזור , ואוסטיאופורוזיס המצויים ביתר אצל ספורטאיות צעירות.

ספורט לחיטוב והרזייה – נפוץ היום יותר מאי פעם, בעיקר במכוני כשר, מאמנים אישיים, ותוכניות כלליות. השימוש בפעילות ספורטיבית מכוונת כאמצעי לשמור על משקל הגוף ולמניעת רפיון הרקמות, קונה לו אחיזה איתנה המבוססת על עקרונות פיזיולוגים מוצקים. יש להקפיד שהמאמנים יהיו בעלי הסמכה מתאימה ובעלי ניסיון בתחום.

ספורט כאורח חיים – מקובל כיום ברוב התרבויות כחלק מהמהלך היומיומי של שגרת חיינו. הפעילות טובה לשמירת רזרבות הכוח של הגוף, מניעת מחלות ההזדקנות, שיפור איכות החיים, ואף שיפור תוחלת החיים. המלצת האיגודים העולמיים הינה לחצי שעת פעילות גופנית יומית, בכל צורה שהיא, עם מאזן מצטבר שבועי, לכל החיים…

טיפול במחלות – ובייחוד במחלות כרוניות (מתמשכות), באמצעות פעילות גופנית מבוקרת, ובעיקר כשיקום למחלות לב, ליתר לחץ דם, סוכרת, מחלות מפרקים, עודף שומנים בדם, סרטן, ועוד מחלות רבות אחרות. ניתן להתאים את סוגי הפעילות הרצויים לכל מחלה על מנת לשפר את יעלות האימון ולהשיג את התוצאות הטבות ביותר בתהליך הריפוי או המניעה.

פציעות ספורט נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זעזוע מוח - נגרם עקב חבלת ראש חמורה שבה זז המוח בחוזקה בתוך הגולגולת, דבר הגורם לפגיעה בתאים רבים בבת אחת - בדומה לשבץ.
  • התכווצויות שרירים - כאב פתאומי חד ואינטנסיבי שנובע מהתכווצות השריר. התכווצות זו היא לא-רצונית ואינה נרפית מעצמה.
  • פציעה ברצועה צולבת קדמית - הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) היא אחת מהרצועות השומרות על יציבות הברך, וכתוצאה מסיבוב חד ופתאומי של הברך הרצועה עלולה להיקרע.
  • נקע בקרסול - נגרם כתוצאה ממתיחת הרצועות שמחזיקות את עצמות הקרסול במקומן.
  • [קרע בלברום פרק הירך]- תופעה שגילו רק ב-15 השנים האחרונות. ב-5 שנים האחרונות בוצעו ניתוחי ארתרוסקופיה לתיקון הלברום שנקרע בעקבות תנועה חדה של הירך.


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות החברה המערבית הפכה מוכרת יותר ויותר לסכנות של חוסר פעילות גופנית ומאמצים משמעותיים נעשו בתוך קהילת הבריאות הציבורית כדי לעודד את העם להיות יותר פעיל גופני. בשביל לשקף את הפרידגמה החליפו את השם BASM ב BASEM (British Association of Sport and Exercise Medicine)וההתמחות עצמה התחלפה מרפואת ספורט ל רפואת ספורט ופעילות גופנית


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://exerciseismedicine.org/ אתר מידקס http://www.rcplondon.ac.uk/