מולדובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רפובליקת מולדובה)
רפובליקת מולדובה
Republica Moldova
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקו
מוטו לאומי שפתנו היא אוצר
המנון לאומי "שפתנו"
המנון
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא מולדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא מולדובה מאיה סנדו
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת מולדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת מולדובה דורין רצ'אן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית רומנית[1]
עיר בירה קישינב 47°0′N 28°55′E / 47.000°N 28.917°E / 47.000; 28.917
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט של רפובליקת מולדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי[2] 33,851 קמ"ר[3] (140 בעולם)
אחוז שטח המים זניח
אזור זמן UTC +2
היסטוריה
הקמה   
פירוק ברית המועצות 27 באוגוסט 1991
ישות קודמת מולדובה הסובייטית מולדובה הסובייטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[4]
(הערכה 1 במרץ 2024)
3,363,912 נפש[3] (135 בעולם)
צפיפות 99.37 נפש לקמ"ר (114 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 18.31%
גילאי 15 - 24 11.27%
גילאי 25 - 54 43.13%
גילאי 55 - 64 13.26%
גילאי 65 ומעלה 14.03%
כלכלה
תמ"ג[5] (2022) 14,421 מיליון $ (137 בעולם)
תמ"ג לנפש 4,287$ (135 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[6]
(2022)
0.763 (86 בעולם)
מדד ג'יני 26 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע לאו מולדובני‏ (MDL)
שונות
חגים לאומיים יום העצמאות עריכת הנתון בוויקינתונים
סיומת אינטרנט md
קידומת בין־לאומית 373
www.moldova.md
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפובליקת מולדובהרומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.

מרבית השטח של הרפובליקה של מולדובה היה חלק מהנסיכות הרומנית מולדובה ושל רומניה בתקופות רבות בעבר ותחת שלטון רוסיה בשנים 18121918 וברית המועצות בשנים 19401941 ו-19441991. בעת התפרקות ברית המועצות הכריזה הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של מולדובה על עצמאותה. ישות מתוכה בשם "טרנסניסטריה" לא הכירה בעצמאות רפובליקת מולדובה והכריזה על התפלגות ממנה ועל עצמאות משלה בשם "הרפובליקה המולדובית הטרנסדניסטרית". המדינה כמעט גובלת בים השחור, אך מופרדת ממנו על ידי אוקראינה ולכן היא מדינה ללא מוצא לים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – היסטוריה של רפובליקת מולדובה

חבלי הארץ בסרביה ובוקובינה, שהיו חלק מרומניה, נלקחו ממנה וסופחו לברית המועצות (בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב), חלק אל הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובית, וחלק לרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של אוקראינה. לאחר הפלת הקומוניזם בראשות ניקולאה צ'אושסקו (מנהיג רומניה) גברו בתוכה השאיפות להסתפח לרומניה. באפריל 1991 דרשו מרבית חברי המפלגה הקומוניסטית במולדובה להכריז על ניתוק מברית המועצות ועל עצמאות, ולבסוף הוכרזה עצמאותה של מולדובה באוגוסט 1991. בימינו, שאיפותיהם של הרוסים באזור טרנסניסטריה, עניין זכויות המיעוטים הגדולים הרוסי והאוקראיני וזכויות המיעוט הגגאוזי, שאלת סוג הקשרים עם רוסיה ועם רומניה, וסוגיית אפשרות ההסתפחות לרומניה – כל אלה מעמידים אתגרים בפני המדינה העצמאית הצעירה. בדצמבר 2023, מנהיגי האיחוד האירופי החליטו לפתוח בשיחות הצטרפות לגוש עם מולדובה[7].

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת השלטון ברפובליקת מולדובה היא רפובליקה דמוקרטית המתנהלת כך: בבית הנבחרים יש 104 צירים, הנבחרים לתקופה של ארבע שנים, בדומה לנשיא, הנבחר לארבע שנות כהונה.

מבחינה מנהלית המדינה מחולקת ל-32 נפות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת מולדובה מבוססת על גידול דגנים, סלק סוכר, חמניות, תפוחי אדמה, ירקות, פירות ופירות יער.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי התעשייה שלה הם שימור מזון, עצים לריהוט ובנייה, מתכות, בטון, מוצרי חלב וטקסטיל, וייצור יין, כדוגמת מרתפי היין של קריקובה הנמצאים כ-13 ק"מ צפונה מקישינב, כ־530 דונם מתחת לאדמה המשמשים לאחסון כ-40 מיליון ליטר של יין[8].

אוצרות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצרות הטבע העיקריים של רפובליקת מולדובה הם גבס, ליגניט, חומרי בנייה ועץ.

יבוא ויצוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מולדובה מייבאת אנרגיה, ציוד לתעשייה, פלסטיק ועוד מחבר המדינות ומהאיחוד האירופי. היא מייצאת מוצרי מזון, טבק, משקאות, בקר ומוצרי בשר, טקסטיל, מוצרי אבן, גבס, מלט וזכוכית לרוסיה, רומניה, אוקראינה, בלארוס, גרמניה ואיטליה.

ענף ייצוא חשוב נוסף הוא ייצוא כוח אדם, מהגרי עבודה מולדובים עובדים במדינות שונות ושולחים את שכרם למשפחותיהם, פעולה המכניסה מטבע זר למדינה.

חברת התעופה הלאומית של מולדובה היא אייר מולדובה.

בשנת 1992 הוסדרו חילופי הטריטוריות בין רפובליקת מולדובה ובין אוקראינה ובעקבות כך מולדובה יכלה לבנות נמל ימי באזור.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפובליקת מולדובה היא מדינה ללא מוצא לים, המשתרעת ברובה על פני רמה גלילית שקרקעותיה טובות לגידולים. בדרומה משתרעים שטחי ביצות, וכ-11% משטחה מעויר. הנהרות העיקריים בה הם הדניסטר והפרוט.

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות המזוינים הלאומיים של מולדובה הם הכוחות שאחראים על הגנת המדינה מפני פלישות חוץ, ובזמן שלום על עזרה למשטרה לשמור על הסדרה הפנימי.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה היא רומנית[9]. עד שנת 2023, שלטה "השפה המולדובנית" או "מולדבית" שנחשבה בבלשנות המודרנית לתת-ניב או עגה אזורית (ברומנית - Grai) של השפה הרומנית, בדומה לעגות מטרנסילבניה, מרמורש, מונטניה, אולטניה, קרישאנה או באנאט. עד לפירוקה של ברית המועצות, נכתב הניב המולדובי באותיות קיריליות (על פי פקודת סטלין בזמנו, לבידולה מן התרבות הרומנית), בשונה מהרומנית המדוברת ברומניה, הנכתבת באותיות לטיניות. לפני פירוק ברית המועצות השתוותה המולדובית לתקן הרומני הרשמי וחזרה לכתב לטיני; בטרנסניסטריה המתבדלת עדיין נכתבת השפה באותיות קיריליות. שאלת סיווגה של המולדובנית והכתיב שלה הן מקור לדיונים פוליטיים רבים. דבר זה בא לידי ביטוי גם בדיונים רבים לגבי גורלה של ויקיפדיה במולדובנית (הכתובה קירילית), בנפרד מזו הרומנית. לאחר שזו נמחקה (בטענה שדי בוויקיפדיה הרומנית הכללית) ושוחזרה פעמים רבות, הוסכם להשאירה נעולה לעריכה תוך הפניה בולטת בעמוד הראשון לוויקיפדיה הרומנית בכתב הלטיני.

במולדובה היה מאבק בין הקוראים לשפתם רומנית ובין המבקשים להבדילה מהרומנית ולקרוא לה מולדובנית. המאבק הסתיים בניצחון הדוגלים ברומנית וב-16 במרץ 2023 הפרלמנט המולדובני החליט לשנות בחוקים את הכינויים השפה המולדובנית, שפת האם ושפת המדינה בביטוי השפה הרומנית[10]. ביום 10 במרץ 2024 דחה בית המשפט לחוקה של רפובליקת מולדובה את ערעור מפלגות השמאל על קביעת הרומנית כשפת המדינה[11].

חיים במולדובה מיעוטים גדולים של דוברי רוסית ואוקראינית ומיעוט גגאוזי[12].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 חיו במולדובה 4,502,450 בני אדם. על פי מפקד אוכלוסין בשנת 2008 התגוררו בה כ-4,300,000 בני אדם, וב-2022 התגוררו בה כארבעה מיליון נפשות. הירידה התמידית באוכלוסייה נובעת משיעור ילודה נמוך (כמו ברוב מדינות ברית המועצות לשעבר), מאזן הגירה שלילי, ושיעורי תמותה גבוהים יחסית לנתונים מערביים.

מבחינה אתנית, דתית ותרבותית - כמעט ואין הבדלים בין תושבי מולדובה המקוריים ושפתם, לבין העם והשפה הרומניים.

ברפובליקת מולדובה חיים כ-700,000 רוסים, 300,000 טורקים וגגאוזים (עם טורקי). 47.5% מהאוכלוסייה הם רומנים, 22% אוקראינים, 13% רוסים, 2% בולגרים ו-2.5% אחרים. מאז היפרדותה מברית המועצות, מולדובה חווה משבר דמוגרפי.

90% מהמולדובים הם נוצרים אורתודוקסים, 1% פרוטסטנטים, 0.14% קתולים, 0.6% עדי יהוה, 0.2% אתאיסטים, 0.07% מוסלמים, 0.02% יהודים ו-0.02% אגנוסטיקנים.

יהדות מולדובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יהדות מולדובה

כיום יש ברחבי מולודובה, על פי נתונים רשמיים, כ-31,000 יהודים ועוד מספר לא ידוע של מולדובים ממוצא יהודי שאינם מודעים ליהדותם או שאינם מדווחים עליה.

בשנת 1989, אחרי עשורים של דיכוי על ידי השלטון הסובייטי, יכלו יהודי הרפובליקה להתארגן לראשונה ב"חברה הרפובליקנית לתרבות יהודית" בראשות בוריס סנדלר וולדימיר ביטקין. בשנת 1997 מיוזמת יושב ראש החברה הזאת, סמיון שויחט, היא הפכה ל"איגוד הארגונים והקהילות היהודיות של מולדובה"[13]. ב-2008 שינה ארגון זה את שמו ל"קהילת יהודי מולדובה" ובחר בשני יושבי ראש שותפים אלכסנדר פנצ'בסקי ואלכסנדר בילינקיס.

כיום פועל ברפובליקת מולדובה 'איגוד הארגונים והקהילות היהודיות במולדובה' או "קהילת יהודי מולדובה" בראשות אלכסנדר בילינקיס (החל מ-2013)[13]. "קהילת יהודי מולדובה" פתחה וייסדה בתי כנסת, בתי ספר, גני ילדים, בתי תמחוי, מרכזים קהילתיים ועוד ברחבי מולדובה וכן בטרנסניסטריה. ביטאון הארגון הוא כתב העת "נאש גולוס" ברוסית. במסגרת "הקהילה היהודית של מולדובה" פועל גם "הקונגרס היהודי של מולדובה" שהוקם בשנת 2003 על ידי אנשי עסקים יהודים[14]. קהילת יהודי מולדובה נקשרה למרכז החינוכי היהודי "חפץ חיים".

במולדובה פועלים בקרב היהודים גם חסידות חב"ד על פעילותה הענפה, הסוכנות היהודית (החל משנת 1991), הג'וינט (החל משנת 1993), השירות היהודי למשפחה "נס", תנועת אגודת ישראל, הקרן "דור לדור" ומוסדות יהודיים אחרים[14]. בשנת 1994 ממשלת מולדובה הכירה ב"פדרציה של הקהילות היהודיות (הדתיות) במולדובה שבחסות תנועת חב"ד[15]. בראשה עומד כיום הרב זושא אבלסקי, אחד הבנים של הרב זלמן לייב אבלסקי (2014-1927) שפעל בקישינב בשנים 2014-1989[16]. רבה הראשי של מולדובה הוא הרב יוסף יצחק אבלסקי ושל קישנב הרב מנדי אקסלרוד[17].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dymitry Sheveliov, The Jewish Revival in Moldova (A Survey of the Jewish Life in Moldova in the years 1990-2000, Revista de etnologie și culturologie vol.XV Chișinău ,2011 pp.58-66

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שפות מדוברות נוספות הן רוסית, אוקראינית ,גגאוזית
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ 1 2 כולל טרנסניסטריה
  4. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  5. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  6. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  7. ^ הולכות ומתקרבות: האיחוד האירופי יפתח במו"מ לצירוף אוקראינה ומולדובה | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2023-12-14
  8. ^ אדוארד דוקס, מה קרה לאוסף היין של פוטין שאוחסן במרתפי קריקובה?, באתר ynet, 28 באפריל 2023
  9. ^ דוד ברון, מולדובה הכריעה: השפה הלאומית תיקרא רומנית, ישראל היום
  10. ^ Limba română devine limba oficială în Republica Moldova. Legea a fost adoptată! (ברומנית)
  11. ^ Româna, limba oficială în Republica Moldova. Eșec al socialiștilor la Curtea Constituțională (ברומנית)
  12. ^ Wikipedia
  13. ^ 1 2 תולדות הארגון באתר קהילת מולדובה
  14. ^ 1 2 אתר השגרירות של רפובליקת מולדובה בישראל
  15. ^ תקנון הפדרציה של הקהילות בחסות חב"ד,9 ביוני 1994 נכנס לתוקפו 2001
  16. ^ 2014 ,D.Shevelyov 65 note 11
  17. ^ האתר של חב"ד מולדובה - קישינב