רפובליקת סאחה-יקוטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת סאחה-יקוטיה
דגל סאחה-יקוטיה סמל סאחה-יקוטיה
דגל סמל
המנון: המנון סאחה-יקוטיה
מיקום סאחה-יקוטיה
מיקום סאחה-יקוטיה בפדרציה הרוסית
שפה רשמית סאחה ורוסית; שפות של עמים ילידיים קטנים של הצפון רשמיות במקומות הריכוז שלהם‏[1]
עיר בירה יקוטסק
סטטוס פוליטי רפובליקה
מחוז פדרלי המחוז הפדרלי של המזרח הרחוק
מחוז כלכלי המחוז הכלכלי של המזרח הרחוק
נשיא / מושל יגור בוריסוב
תאריך הקמה 27 באפריל 1922
שטח
- סה"כ
- % מים
1
3,103,200 קמ"ר
זניח
אוכלוסייה
- סה"כ (2010)
- צפיפות
ה-58 ברוסיה
958,300 נפש
0.3 נפש לקמ"ר
אזור זמן UTC+10+12
אתר אינטרנט www.sakha.gov.ru
Sakha Yakutia rep.png

רפובליקת סַאחָה-יַקוטיה (רוסית: Республика Саха-Якутия) היא רפובליקה במזרח הרחוק הרוסי, המהווה חלק מהפדרציה הרוסית. בימי הצארים והקומוניזם ברוסיה נשלחו אינטלקטואלים לא רצויים לאזור נידח זה.

שטח הרפובליקה הוא 3,103,200 ק"מ, כמעט כשטחה של הודו, וחיים בה כמיליון תושבים. מבחינת שטחה, סאחה-יקוטיה היא הגדולה ברפובליקות הפדרציה הרוסית ולמעשה, היא היחידה המנהלית הגדולה ביותר בעולם שאינה מדינה. לו הייתה מדינה עצמאית, הייתה נחשבת למדינה ה-8 בגודלה בעולם.

הכפרים ורחויאנסק ואוימיאקון הם המקומות המיושבים שנמדדו בהם מן הטמפרטורות הנמוכות ביותר. בפרט הטמפרטורה הממוצעת בחודש ינואר היא 48 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בירת הרפובליקה היא העיר יקוטסק.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעשייה מרכיבה למעלה מ-50 אחוזים מהתמ"ג של רפובליקת סאחה ועיקרה מגיע מכריית מינרלים. מפעלי תעשייה מרוכזים בעיקר בבירה יקוטסק וכן בערים אלדן, מירני, נריונגרי, פוקרובסק ואודצ'ני. כריית זהב ויהלומים מהווים גם כן מרכיב חשוב בכלכלה וכך גם כריית אורניום, אשר נמצאת כיום בראשיתה.

חלק מהאוכלוסייה הילידית של סאחה עוסקת בציד, דיג ורעִיית עדרי איילי צפון.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני המרכזים העיקריים להשכלה גבוהה הם האוניברסיטה הפדרלית הצפון-מזרחית על שם אמוסוב (לשעבר "האוניברסיטה הממלכתית של יקוטסק") והאקדמיה החקלאית היקוטית.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים הרוסים משתייכים בדרך כלל לכנסייה הרוסית הפרבוסלבית.

האוכלוסייה הילידית החזיקה בעבר באמונה הטנגריסטית - האמונה השמאניסטית העתיקה של העמים הטורקיים בצפון מזרח אסיה. בהשפעת המתיישבים הרוסים יקוטים רבים התנצרו ואימצו שמות רוסיים, אולם רבים מוסיפים לקיים גם את המנהגים השמאניסטיים. הן השמאניזם והן השמאניזם דעכו בתקופת השלטון הקומוניסטי, אך לאחר נפילתו החלו ניסיונות להחיות את המסורות העתיקות.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר המטען מועבר באמצעות אוניות. ישנם שישה נמלי נהר ושני נמלי ים (בטיקסי וזליני מיס). ארבע חברות מטען, כולל חברת המטען הארקטית, פועלות ברפובליקה.

תחבורה אווירית היא העיקרית בהסעת אנשים. קווי תעופה מקשרים את הרפובליקה עם אזורים אחרים ברוסיה. ביקוטסק פועל נמל תעופה בינלאומי.

שני כבישים ראשיים חוצים את הרפובליקה. הראשון הוא יקוטסק–בולשוי נבר ויקוטסק–קולימה. מסילת הברזל ברקקיט-אלדן נמצאת כרגע בשימוש והיא מקשרת את קו הבייקל–אמור עם מרכזי התעשייה בדרום הרפובליקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]