רפורמת טאיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רפורמת טאיקה (יפנית: 大化の改新) הייתה סדרה של דוקטרינות שחיבר קיסר יפן קוטוקו בשנת 645. הדוקטרינות נכתבו זמן קצר לאחר מותו של הנסיך שוטוקו ולאחר איחוד יפן תחת שלטון מרכזי. לאחר פרסום הדוקטרינות קבע להן הקיסר את השם טאיקה, שפירושו ביפנית הוא "רפורמה גדולה."

הרפורמה החלה בשינוי שיטת חלקות האדמות במדינה, והתבססה בכך על רעיונות קונפוציאניים ופילוסופיות סיניות שונות, אך מטרתן האמיתית הייתה לחזק את השלטון המרכזי של הקיסר ולהגביר את השפעתו, כפי שהיה נהוג באותה עת בסין. משלחות של מלומדים ושל תלמידים יצאו לסין על מנת ללמוד כל שיכלו, החל בכתב הסיני, דרך ספרות, דת ואדריכלות, וכלה בדיאטה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהסתיימה תקופת עוצרותו של הנסיך שוטוקו, נטלו בני שבטו, שבט סוֹגה, את השליטה בחצר הקיסרית של תקופת ימטו. אנשי השבט התנגדו לירושתו של בנו של שוטוקו והרגו אותו ב-643. כשעלתה לשלטון הקיסרית קוגיוקו, היה ראש שבט סוגה, סוגה נו אירוּקה, לשליט העליון של המדינה. המתנגדים למהלך זה היו אחיה של הקיסרית, קארו (לימים הקיסר קוטוקו), ובנה, נאקה נו אוֹאֶה-שינוֹ (לימים הקיסר טנג'י) ומספר בני משפחה נוספים. הם סיימו את שלטונו של אירוקה בהפיכה ב-645, בה הוא נרצח. הקיסרית קוגיוקו ויתרה על כסאה ואחיה קארו עלה במקומה וקיבל את השם קוטוקו. הקיסר החדש, יחד עם הנסיך הקיסרי נאקה נו אוֹאֶה, ערך מספר רפורמות שהגיעו לשיאן ברפורמת טאיקה ב-646. באותה עת זכו שני מלומדים, טקמוקו נו קורומארו והנזיר מין, בתואר "קוני נו הקושי" (国博士; מלומד לאומי), ונראה כי לשניהם היה חלק גדול בחיבור הרפורמה שלמעשה הניחה את היסודות לשיטה הקיסרית ביפן. על פי הדוקטרינות החדשות, השליט לא היה ראש שבט גרידא, כי אם קיסר ששלט על פי צו שמיימי ולו היה נתון כוח אבסולוטי.

הדוקטרינות החדשות הגבילו את עצמאותן של השליטים המקומיים ברחבי המדינה, וביססה את החצר הקיסרית כיעד כמכריעה בבעיות ציבוריות. בנוסף, ביטלו הדוקטרינות מספר מנהגים חברתיים יפנים, זאת על מנת ליישר קו עם החברה הסינית בנושאים מסוימים. יישום הרפורמה החדשה ארך שנים, אך לבסוף התקבעה. עם זאת, לרעיון הקיסר על פי המודל הסיני עתיד לקח מספר מאות שנים להתשרש בתודעה היפנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]