רפטינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפטינג בברזיל

רפטינג הוא סוג של פעילות ספורטיבית המשתמשת בכלי ציפה לשייט נהרות. בדרך כלל פעילות זו משלבת מעברים מורכבים הכוללים מספר דרגות של אשדות, במטרה להלהיב את השייטים. התפתחות פעילות זו כספורט פנאי הפכה מקובלת מאז אמצע שנות 1970.

סוג הסירות בהם נעשה שימוש בימים אלו הינו סירות מתנפחות. הסירה מורכבת מאריגי גומי רבי שכבות ומספר תאי אוויר עצמאיים. אורכן של הסירות נע בין 3.5 מטר (11 רגל) ו-6 מטר (20 רגל), הרוחב נע בין 1.8 מטר (6 רגל) ו-2.5 מטר (8 רגל). יוצאות מן הכלל הינן סירות הפאקרפט, אשר מתוכננות לשאת אדם אחד ובגודל של כ-1.5 מטר ומשקל של כ-4 ליברות.

הסירות קיימות במספר צורות. באירופה הסירה הנפוצה ביותר הינה סירה סימטרית כאשר ההיגוי מתבצע באמצעות משוט בירכתי הסירה. סוגים אחרים הינם האסימטרית וסירה בעלת הגה כיוון. הסירות בדרך כלל נעות באמצעות משוטים ומשיטות בין 4 ל-12 שייטים. ברוסיה, הסירות לרוב מיוצרות ידנית ובדרך כלל מתוכננות בסגנון קטמרן עם שני גלילים מתנפחים המחוברים למסגרת. זוג פדלים מנווטים סירות אלו. סירות בסגנון קטמרן הפכו לנפוצות במערב ארצות הברית גם כן, רק שבהן עושים שימוש במשוטים במקום פדלים.

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפטינג במונטנגרו

רפטינג יכול להיות ספורט מסוכן, במיוחד אם צעדי זהירות ובטיחות בסיסיים אינם נשמרים. בעבר היו תאונות רבות בטיולים מסחריים ובטיולים פרטיים אשר גבו נפגעים רבים בגוף ובנפש, כאשר בטיולים פרטיים הדפוס הנפוץ היה סיכון יתר. בהתאם לתנאי השטח, חוקי בטיחות קיימים כיום למפעילי רפטינג, החל מהסמכת ציוד, לבוש, סירות ומדריכים. מומלץ לשמור על כללי בטיחות שמרניים עם מדריכים וחברות הפעלה מוסמכות לפני יציאה לטיול. בדיקת הציוד הינה פעולה בסיסית נדרשת.

כמו בענפי ספורט רבים, רפטינג הפך בטוח יותר במהלך השנים. מספר המומחים בתחום הולך וגדל והציוד הפך יותר ייחודי ואיכותי. אין ספק שכתוצאה מכך דירוגי הקושי של רוב הנהרות השתנו. דוגמה קלאסית הינה נהר הקולורדו בגרנד קניון, אשר "בלע" כמעט כל משלחת בעבר, משאיר אחריו רק חלקי סירות. כעת הפך בטוח ומאפשר מעבר משלחות מאות פעמים בשנה לאחר הכשרה בסיסית של השייטים.

סיכונים ברפטינג נובעים גם מסכנות סביבתיות וגם מהתנהגות בלתי ראויה. מאפיינים מסוימים בנהרות מטבעם בלתי בטוחים, כגון מערבולות, נפלי עצים, סכרים, סלעים חדים וכמובן אשדים בעלי דרגות גבוהות. רפטינג עם מדריכים מנוסים הינה הדרך הטובה ביותר להימנע ממאפיינים אלו. אפילו באזורים בטוחים, בכל אופן, מים בתנועה יכולים להציב סיכונים – כמו בהחלקה על סלעים.

בסופו של דבר, רמת הסיכון הכללית לטיול רפטינג עם מדריכים מנוסים תוך שימוש בצעדי הבטיחות הנדרשים - הינה נמוכה. אלפי אנשים נהנים ממסעות רפטינג כל שנה.

סוגיות הקשורות לרפטינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כל ספורט מרחבי, רפטינג צריך לאזן את הניגוד בין שמירה על הטבע לבין השימוש בו. בגלל בעיות חוזרות ונשנות בעבר, הוגדרו חוקים בנהרות מסוימים המגבילים את הפעילות לעונה בשנה ולשעות היום בלבד. ניגודים עם שומרי איכות הסביבה נוצרו כאשר מפעילים מסוימים בתאום עם רשויות התיירות חפרו את קרקעית הנהר או פוצצו חלקים כדי להימנע מסיכוני בטיחות או על מנת ליצור מאפיינים מעניינים יותר בנהר. ערך פעולות אלו נמוך מאחר שנהר משתנה כל הזמן ושינויים מלאכותיים אלו, אינם עמידים לאורך זמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]