רפיק חלבי
.jpg) | |||||
| חלבי, 2013 | |||||
| לידה |
12 באוקטובר 1946 (בן 77) דלית אל-כרמל, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
رفيق حلبي  | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת חיפה | ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
|
פרס סוקולוב | |||||
  | |||||
רפיק חלבי (בערבית: رفيق حلبي; נולד ב-12 באוקטובר 1946) הוא איש ציבור דרוזי-ישראלי. מכהן כראש המועצה המקומית דלית אל-כרמל. בעבר עיתונאי ואיש תקשורת. חתן פרס סוקולוב לעיתונות.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלבי נולד וגדל למשפחה דרוזית בדלית אל-כרמל. בילדותו למד בבית הספר היסודי בכפר ובנעוריו התחנך בבתי הספר התיכוניים בחיפה. ביולי 1963 השתתף במחנה משותף של נוער יהודי, דרוזי וערבי, בו פגש לראשונה מקרוב נוער יהודי.[1] בוגר תואר ראשון בלשון עברית ובבלשנות שמית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני מאוניברסיטת חיפה.[2]
שירת בצה"ל כקצין בגדוד סיור[2] והשתחרר בדרגת סגן. כחלק משירות המילואים, שירת בתחנת גלי צה"ל.
בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית שימש במספר תפקידים שונים בעיריית ירושלים, בין היתר היה סגן הממונה על מזרח ירושלים[3] ועוזרו של ראש העיר טדי קולק.[2] בנוסף נהג לכתוב מאמרים בעיתון "אל-אנבא"[4][5] ומשנת 1973 פרסם מאמרים בעיתון "דבר".[6][7][8]
בשנת 1974 הצטרף לטלוויזיה הישראלית למבט לחדשות, ככתב לענייני השטחים. בשנת 1977 קיבל קביעות.[9] חלבי עשה כתבות רבות על הדרוזים[10] ועמד מאחורי חשיפות רבות כגון העסקת קטינים ברפיח,[11][12] מצב הפועלים הערבים בתל אביב, הוועדה להכוונה לאומית בשטחים, ליווה את השתלטות אש"ף על השטחים במשך שבע שנים וסיקר את המהומות הקשות שאירעו באותם ימים.
הפיק את רוב משדרי השלום מעמאן, קהיר, עזה, עין עברונה, ירושלים, קטר ועומאן.[דרושה הבהרה] ביים וערך סרטים לתוכנית מבט שני. היה כתב בעיתונות הערבית המקומית, והיה בעל פינה בקול ישראל בערבית; בשנת 1981 יצא לחופשה ללא תשלום, והיה שותף להקמת השבועון 'כותרת ראשית' בעריכת הכתב נחום ברנע.
בשנת 1985 כיהן כמרצה לתקשורת באוניברסיטת תל אביב למשך שלוש שנים. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] היה מרצה לתקשורת במכללה למנהל, מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ומרצה בחוג לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר.
בין תפקידיו ברשות השידור: כתב שטחים כולל סיני והגולן במערכת "מבט", חבר מערכת "כותרת ראשית" בעריכת נחום ברנע, עורך משנה "מבט", עורך תוכנית הבוקר ושידורי מלחמת המפרץ, עורך "מבט" לחדשות, עורך ראשי "מבט" ומפיק שידורי ועידות השלום, מנהל חטיבת החדשות וממלא מקום מנהל הטלוויזיה בערוץ הראשון.
בשנת 2001, בית הדין המשמעתי של עובדי רשות השידור מצא את חלבי אשם בכך שסייע לחבר שעבד במערכת הבחירות של ש"ס, ובכך סיכן את מעמדה של רשות השידור.[13] ב-2003 התפטר מתפקידו כמנהל חטיבת החדשות של רשות השידור לאחר שבקשותיו לתגבור כוח אדם לא נענו,[14] בנוסף טען להתערבות בתכנים.[15]
חלבי הוא הבעלים של חברת החדשות "קונקט 100", אשר הפיקה את "רפיק חלבי בשטח" עבור זכיינית ערוץ 2 רשת.[16] חלבי ערך והגיש את תוכנית.
ביולי 2004 מונה לעורך סוכנות הידיעות הישראלית – עתי"ם.
בשנת 2007, במסגרת הסדר טיעון, הורשע חלבי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בהתנהגות בלתי הולמת כלפי עובדת מדינה ובהטרדה מינית.[17] בגזר הדין נכתב "אמנם מעשי הנאשם במישור המילולי, אך גם לאמירות בעלות גוון מיני יש מידת חומרה". חלבי אמר שהסכים להסדר הטיעון כי רצה לראות את הפרשה מאחוריו.[18] בריאיון לתוכנית "אנשים" בשנת 2014 הכחיש שוב את הדברים ואמר "לא היה כלום, מעולם לא הודיתי, בשום דבר, מעולם לא היה שום דבר, וזה היה תפירת תיק על הסטייל של דרום אמריקה".[19]
במהלך הבחירות לרשויות המקומיות בישראל בשנת 2013 התמודד חלבי לראשות המועצה המקומית דלית אל-כרמל.[20] ב-22 באוקטובר 2013 זכה בבחירות עם 57.1% אחוזים מקולות הבוחרים.[21][22] בבחירות 2018 התמודד פעם נוספת לראשות המועצה, וב-30 באוקטובר נבחר לכהונה שנייה לאחר שזכה בבחירות עם % 57.5 מקולות הבוחרים. בבחירות ב־2024 נבחר לכהונה שלישית בראשות המועצה בתמיכת 52.6% מקולות הבוחרים.[23]
פועל בפרויקטים לדמוקרטיה, למלחמה בגזענות ולמען שוויון חברתי. במסגרת פעילותו הנחה מאות מפגשים של בני נוער, תלמידי בתי ספר והציבור הרחב בבית הגפן בחיפה, בסינמטק ירושלים ובעמותת סיכוי.[דרוש מקור] חבר אגודת שוחרי אוניברסיטת חיפה, חבר הנהלת האוניברסיטה וקרן אברהם לסיוע לפרויקטים משותפים בין יהודים וערבים.[דרוש מקור] חלבי פועל לקידום נושאים חברתיים וייצוג מיעוטים בתקשורת, כיהן כחבר הנהלה בארגון אג'נדה.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלבי מתגורר בדלית אל-כרמל, נשוי ואב לילדים. בת משפחתו, נור זידאן חלבי, נשואה לשיבל כרמי מנסור.[24][25][26]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס סוקולוב לעיתונות האלקטרונית
- פרס קרן מרכוס-זיו על פעילות למען דו קיום בין שני העמים.
- פרס הוועד הבין-דתי בישראל על פעילות למען האחווה הבין-דתית.
- פרס הסובלנות על עשייה למען סובלנות בקהילה.
- פרס ארגון העיתונות הבינלאומית, שניתן במרס 2007 בבית הלורדים באנגליה.
- אות פול האריס מטעם ארגון הרוטרי בישראל.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "יש גבול" – הוצאת כתר, (1982) תורגם לאנגלית וגרמנית.
- "אל-ארדון" – ירדן.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בין שתי ערים, השוואה בין בית שמש לטירה שבמשולש.
- מחנה פליטים א-שאטי
- אני דרוזי – (שרות הסרטים הישראלי).
- פה ושם בארץ הירדן – (שרות הסרטים הישראלי).
- דרוזלנד – על הדרוזים בהרי א-שוף.
- מסע אל לבנון
- דוברי היידיש בסיני
- חאן אל חלילי – מצרים.
- סינ-תיזה על התעוררות הענק הסיני
- הראפרים של לוד
- ג'וואריש
- עיר ובלבה חומה – על החומה החוצה את באקה.
- סופים בישראל
- רג'ר
- ערפל.[27]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפיק חלבי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם רפיק חלבי, באתר iCast, 23 בפברואר 2011- שרה ליבוביץ-דר, החזון של רפיק חלבי: "להפוך את דאלית אל כרמל לכפר הייטקי מתוחכם וחם", באתר nrg, 1 בנובמבר 2013
- רפיק חלבי, על לימודים מעורבים בשפרעם, מעריב, 23 באפריל 1967
- רן פוני, ראש מועצת דליית אל-כרמל, רפיק חלבי: "עוצר לילי הוא מושג מג'בליה, לא האמנתי שליישוב שלי ישלחו יס"מ", באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2020
עידו דוד כהן, רפיק חלבי: "דרוזים הם היהודים של הערבים", באתר הארץ, 23 ביולי 2023- מידע על רפיק חלבי בקטלוג הספרייה הלאומית
רפיק חלבי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמעון רפפורט, צפורה מת"א ומחמוד הדרוזי נפגשו במחנה יהודי ערבי בעכו, מעריב, 21 ביולי 1963
- ^ 1 2 3 יעקב בר-און, רפיק חלבי: "בתקשורת אתה משנה את העולם רק למראית עין", באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2016
- ^ תעודות מינוי ל-39 מוכתרים במזרח ירושלים, דבר, 31 במאי 1968
- ^ לעקור מן השורש, דבר, 12 במאי 1970
- ^ יואל דר, הדרוזים המתקדמים והמקוננים, דבר, 24 בספטמבר 1974
- ^ רפיק חלבי, מדוע אין מפקד דרוזי ליחידת המיעוטים, דבר, 19 בספטמבר 1973
- ^ הסוכנות הדרוזית, דבר, 19 במרץ 1974
- ^ מי ינהיג את העדה הדרוזית, דבר, 28 באפריל 1974
- ^ מי למה כמה, דבר, 15 באפריל 1977
- ^ טדי פרויס, מעניין אך מה שהושמט חשוב יותר, דבר, 18 באוגוסט 1977
- ^ משה קול, הכתם של עבודה זרה ועבודת ילדים, דבר, 1 באוגוסט 1978
- ^ טדי פרויס, הילדים הבוכים בהשבוע, דבר, 3 באוגוסט 1978
- ^ מאת אריאל, יס, רפיק חלבי נמצא אשם בבית דין משמעתי של עובדי רשות השידור, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
- ^ נועם שגב, רפיק חלבי התפטר, באתר ynet, 7 בינואר 2003
- ^ רפיק חלבי מתפטר, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2003
- ^ דוד אברהם, ניר יהב, רפיק חלבי והמועצה, באתר וואלה!, 17 בפברואר 2013
- ^ אסף כרמל, רפיק חלבי ננזף על הטרדה מינית של עובדת רשות השידור, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2007
- ^ אסף כרמל, רפיק חלבי ננזף בשל הטרדה מינית, באתר וואלה!, 07 בדצמבר 2007
- ^ אורן פרסיקו, הפרופורציה הנכונה, באתר העין השביעית, 20 באוגוסט 2014
- ^ רפיק חלבי מכריז על התמודדות לראשות מועצת דליה, באתר פורטל הכרמל, 14 בפברואר 2013
- ^ חסן שעלאן, מרוממה לדליה: רפיק חלבי, ראש מועצה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2013
- ^ יונתן הללי, רפיק חלבי נבחר לראש מועצת דלית אל כרמל, באתר nrg, 24 באוקטובר 2013
- ^ רפיק חלבי ימשיך בתפקידו כראש מועצת דליית אל-כרמל, באתר ynet, 28 בפברואר 2024
- ^ https://twitter.com/halabi_rafik/status/1268946993075957760, טוויטר
- ^ פנאי פלוס Pplus - מזל טוב! העיתונאי שיבל כרמי מנסור התארס הבוקר לנור זידאן חלבי, מה תאחלו להם?💍❤️ צילום: מהטוויטר של רפיק חלבי, באתר פייסבוק (באנגלית)
- ^ יפעת הללי אברהם, מתחת לרדאר: שיבל כרמי מנסור התחתן בסופ"ש, באתר מאקו, 15 באוגוסט 2021
- ^ יהודה וונדרבלט, עוד בגלגול הזה: רפיק חלבי בסרט חדש, באתר nrg, 15 ביולי 2008
- ראשי מועצת דלית אל-כרמל
- מנחי טלוויזיה ישראלים
- שדרני רדיו ישראלים
- סגל קול ישראל
- הערוץ הראשון: שדרנים ומנחים
- זוכי פרס סוקולוב
- סגל אוניברסיטת תל אביב: תקשורת
- סגל אוניברסיטת חיפה: תקשורת
- סגל אוניברסיטת בר-אילן: תקשורת
- סגל המסלול האקדמי המכללה למינהל
- סגל המכללה האקדמית ספיר
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי אוניברסיטת חיפה
- עיתונאים דרוזים ישראלים
- פובליציסטים דרוזים ישראלים
- ישראלים שנולדו ב-1946