רפי הוכמן
 | |||||
| רפי הוכמן | |||||
| לידה |
15 ביולי 1949 (בן 74) תל-אביב, ישראל  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מפלגה | רשימה עצמאית | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
רפי הוכמן (נולד ב-15 ביולי 1949) הוא איש ציבור שכיהן כראש עיריית אילת השישי, בין השנים 1983–1993.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוכמן נולד בתל אביב בשנת 1949. הוא עבר עם משפחתו לאילת בגיל 10, גדל באילת ושב אליה לאחר שירות בהנדסה קרבית. הקים עם אביו ואחיו עסק לרהיטים נ. הוכמן ובניו.
בשנת 1977 נבחר למועצת העיר מטעם מפלגת העבודה[1]. בשנת 1983, בגיל 34, התמודד לראשונה בבחירות לראשות עיריית אילת, נגד ראש העירייה המכהן גדי כץ[2]. הוא הקים רשימה עצמאית, צל"ש (צעירים למען שינוי) ונבחר לראשות העירייה, לאחר שזכה בסיבוב השני[3]. באותה שנה נסגר מקור פרנסה גדול בעיר, חברת מכרות נחושת תמנע, צומצמה הפעילות של נמל אילת וחברת קו צינור אילת אשקלון ואילת הייתה מוכת אבטלה[4][5].
הוכמן נמנה עם יוזמי חוק אזור סחר חופשי באילת אשר הפך את העיר לעיר תיירות ללא מע"מ[6], שנכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 1985[7]. שנות כהונתו אופיינו בהתמקדות בפיתוח ענף התיירות בעיר, יוזמות לפסטיבלים ואירועים רבים כמו פסטיבל רוק בים האדום, צבע בטבע, ג'אז בים האדום ועוד קודמו בברכה. בנוסף הנהגת אזור הסחר החופשי הביא לגידול בתיירות הפנים לעיר[8]. בשנת 1988, פעל לאישור חוק בכנסת להפעלת קזינו בעיר לתיירים, ולאסור הפעלת ספינות קזינו שהחלו לפקוד את העיר באותן שנים[9]. בנוסף השיק יוזמה להקמת שלב ב' של אזור הסחר החופשי. על פי התוכנית המכסים באילת יבוטלו כליל והיא תהפוך למרכז של מסחר ותעשייה של תאגידים רב לאומיים[10]. התוכנית כללה גם את העברת נמל התעופה אילת למיקום חדש, מחוץ לעיר בעברונה, ובשטח שיתפנה להקים מרכזי קניות, משרדים ומלונות[11]. מכרז להקמת שדה התעופה החדש פורסם ביוני 1988[12] אך לבסוף בוטל. הוכמן אף יצר קשר עם איש העסקים דונלד טראמפ (לימים נשיא ארצות הברית) וניסה לשכנע אותו להשקיע בעיר, ללא הצלחה[13][14].
בבחירות שנערכו ב-1989 התמודד הוכמן על ראשות העירייה מול גבי קדוש מהליכוד, וראש העירייה הקודם גדי כץ שרץ ברשימה עצמאית, וזכה בכהונה שנייה[15].הוכמן הואשם בקבלת שוחד מחברה יפנית לגידול אצות, שהקימה מפעל בעיר. החברה סיפקה מימון לכנס בו השתתף, כולל הטיסה והשהות ביפן ובהונג-קונג. הוכמן הציג את אופן מימון נסיעתו למועצת העיר וקיבל אישור טרם נסיעתו בית המשפט העליון זיכה אותה לפי דעת הרוב בשל העדר היסוד הנפשי[16], בבחירות 1993 בחר הוכמן לפרוש מהחיים הפוליטיים וסגנו גד לוין רץ לראשות העיר אולם הפסיד לגבי קדוש, בהמשך מונה ליו"ר המנהלה לפיתוח התיירות בנגב[17]. שבמקביל עבר לעסקים פרטיים. בין השאר עסק בהשקעות בנדל"ן[18], והקים בשנת 2000 פארק שעשועים בגרנד קניון בחיפה בשותפות עם איש העסקים גד זאבי[19]. פארק השעשועים נסגר אחרי שנתיים[20].
בבחירות שנערכו ב-2003 התמודד הוכמן שוב על ראשות העירייה. הוא עלה לסיבוב הבחירות השני, בו התמודדו גם גבי קדוש ומאיר יצחק הלוי, והפסיד בהפרש קטן להלוי (51.5% מול 48.49% מהקולות), לאחר שגבי קדוש בחר להעביר את תמיכתו להלוי[21]. עם זאת נבחר למועצת העיר והיה חבר ההוועדה המקומית לתכנון ולבנייה[22]. ב-2008 הודיע על התמודדות נוספת לראשות העיר שגם בה נוצח על ידי הלוי.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשוי לניצי, אב לשלושה ילדים, סב לארבעה נכדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדי גולן, בחירות באילת: ראש העיר לשעבר הוכמן תובע מועמד בגין פירסום לשון הרע, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2003
- רפי הוכמן: "עלינו לשמור על איפוק ועל כבוד הדדי" (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine) באתר אילתי
- רפי הוכמן ומצב החסה בשטחי אילת
- רפי הוכמן להעניק לאילתים הנחות בפסטיבלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה לרר, אילת זה לא רק חופים, מעריב, 17 ביולי 1985
- ^ מוטה גור תובע לבטל השבתון ביום הבחירות, דבר, 17 באוגוסט 1983
- ^ הסיבוב השני, דבר, 10 בנובמבר 1983
- ^ מפוטרים מתמנע שובתים רעב באילת, מעריב, 13 באוגוסט 1984
- ^ אבטלה קשה באילת, אך זקוקים לעובדים בתיירות, מעריב, 14 באוגוסט 1984
- ^ שריף על החוף, כותרת ראשית, 27 בפברואר 1985
- ^ יהודית זילברשטיין, ממחר נכנסים ל"מדינת אילת" דרך מסוף מכס, מעריב, 31 באוקטובר 1985
- ^ "אילת פורחת" - בתום שנה להנהגת אזור הסחר החופשים, מעריב, 15 באוקטובר 1986
- ^ דוד ליפקין, ראש עירית אילת רוצה קזינו, מעריב, 26 ביוני 1988
- ^ דוד ליפקין, לקראת זינוק, מעריב, 12 בנובמבר 1985
הסחר החופשי שלב ב', מעריב, 14 בינואר 1987 - ^ טל שחף, מגדלים פורחים באילת, מעריב, 23 בפברואר 1988
- ^ יהודית זילברשטיין, 7 קבוצות של יזמים מבקשות לגשת למכרז לבניית שדה התעופה החדש של אילת, מעריב, 2 ביוני 1988
- ^ דונאלד טראמפ, מעריב, 2 ביולי 1989
- ^ עופר אדרת, ארכיון המדינה חוזר בו: ייתכן כי טראמפ לא ביקר בישראל, באתר הארץ, 10 במאי 2017
- ^ המתמודדים על ראשות העיר, מעריב, 28 בפברואר 1989
- ^ משה ליכטמן, נקבר עמוק באדמה, באתר גלובס, 31 ביולי 2003
- ^ גדי גולן, קצב מדיח מתפקידו את מנכ"ל מינהלת התיירות בנגב, באתר גלובס, 12 ביוני 1997
- ^ יצחק דנון, ראש עיריית אילת לשעבר תובע מחצית מהזכויות בפרויקט של פפושדו בבודפשט, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2001
- ^ דוד חיון, זאבי ישקיע 5 מיליון דולר בהקמת פארק שעשועים בסגנון המערב הפרוע בחיפה, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2000
- ^ אבי שמול, גד זאבי סגר את פארק השעשועים בחיפה, באתר הארץ, 10 באפריל 2002
- ^ שרון קדמי, אחוזי הצבעה נמוכים ביותר בסיבוב השני; מהפכים באשקלון, קרית-גת, ירוחם וכפ"ס, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2003
- ^ גיא לשם, שני הכובעים של ראש העיר לשעבר, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2006
| ראשי עיריית אילת | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|