רצועת בקעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רצועת הבקעים המזרחית של קילווואה
חתך סכמטי ברצועת הבקעים המזרחית של קילווואה

רצועת בקעים היא מבנה גאולוגי המופיע בכמה הרי געש, בייחוד הרי הגעש מטיפוס חרוט מגן של איי הוואי, שבהם סדרה לינארית של מערכות סדקים במורדותיו של הר הגעש מאפשרת ללבה להתפרץ מאגפיו של הר הגעש במקום מפסגתו. לדוגמה, ההתפרצות הנוכחית של הר הגעש קילוואה בהוואי מתחוללת ברציפות מאז 1983 מחרוט האפר של פּוּ אוֹאוֹ (Puʻu ʻŌʻō) השוכן ברצועת הבקעים המזרחית של קילוואה, בערך כ-15 קילומטרים מזרחה מלוע הר הגעש הראשי בפסגת ההר. רצועות בקעים נוטות להתפשט בקו ישר כמו קרניים היוצאות מפסגת הר הגעש. במרבית הרי הגעש של הוואי יש שתי רצועות בקעים ולפעמים שלוש. הלבה המצטברת מהתפרצויות חוזרות ונשנות מרצועת הבקעים היא הגורם לצלליתם המוארכת של הרי הגעש של הוואי (צורה המכונה "חרוט מגן"). ייתכן שהדוגמה הטובה ביותר לכך היא הר הגעש מאונה לואה. פירוש שם ההר בהוואית הוא "הר ארוך".

מקורם של ההעתקים המרכיבים את רצועת הבקעים בהתפשטות הקרום בסביבת הר הגעש. ככל שהר הגעש מטיפוס חרוט מגן צובר יותר חומר, כך הוא נעשה כבד יותר והוא מתחיל לשקוע עקב כוח המשיכה. עקב כך נמתחים פני השטח במדרונות ההר ונשברים.

הסיבה לכך שלבה מתפרצת לעתים כה קרובות מאגפי הרי הגעש היא כוח המשיכה. קל יותר ללבה נוזלית כבדה לזרום אופקית ולהתפרץ מצדי ההר, מאשר להידחף מאות או אלפי מטרים במעלה צינור ההזנה המוביל לפסגת ההר (ראו שרטוט). מערכת של סדקים ושברים המרכיבה את רצועת הבקעים מאפשרת לתופעה זו להתרחש ביתר קלות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]