רצח מלה מלבסקי
רצח מלה מלבסקי הייתה פרשת רצח שהסעירה את הציבור בישראל באמצע שנות השמונים. לאחר חקירה מאומצת ומשפט מתוקשר הורשעו שתי נשים, חוה יערי ואביבה גרנות, ברצח התיירת מלה מלבסקי ממניעים של בצע כסף.
תוכן עניינים |
[עריכה] החקירה
גופתה של מלבסקי, תיירת יהודייה בת 59 מניו יורק, נתגלתה במרץ 1985 על דרך עפר בסמוך לשדה דב בתל ברוך, כשראשה רצוץ וגופתה מרוטשת מפגיעת מכונית. מלבסקי, אם לשלוש בנות, הגיעה לביקור בארץ כשבועיים לפני שנרצחה.
בחקירת המשטרה התגלה חשבון בנק של מלבסקי בתל אביב, שממנו עברו הכספים לחשבון אחר בירושלים, ושם הוא התרוקן מהכספים שהיו בו (כ-50 אלף דולר). בשני המקרים התגלה כי אשה בשם חוה יערי, שעבדה בבנק כיועצת לניירות ערך זרים, טיפלה בחשבונות. המשטרה ביצעה האזנות ממושכות לטלפון של יערי והחלה לטמון לה "מלכודות" כדי לקבל ראיות מוצקות. אחת מהמלכודות הללו הייתה, כשנשלחה אליה לעבודה שוטרת סמויה, שאמרה לה לתומה כי היא מוכרת לה. לאחר מכן התקשרה אותה שוטרת ליערי ואמרה לה כי היא יודעת מהיכן היא מוכרת לה: "ממלה מלבסקי". יערי התקשרה מבוהלת לידידתה אביבה גרנות, רוקחת ירושלמית, וכך הייתה למשטרה ראיה כי היא הייתה שותפתה לרצח.
יערי וגרנות נעצרו והכחישו בחקירתן את מעורבותן ברצח, אולם לאחר מכן נשברה יערי, הודתה במעורבותה ברצח וסיפרה כי גרנות סייעה בידה. המשטרה עימתה ביניהן, ובעימות הטיחו יערי וגרנות האשמות האחת כלפי השנייה, וכך מסרו למשטרה ראיות חותכות ופרטים רבים ממקרה הרצח, שעליהם בוסס חלק מרכזי מכתב האישום. יערי וגרנות גרו באותו הבניין בירושלים, וכך הן התיידדו. אמצעי התקשורת באותה התקופה עסקו רבות בשאלה מי מהשתיים גררה את חברתה לבצע את הרצח. אביבה גרנות הוצגה אז כאשה המשפיעה, אולם ראש צוות החקירה, מישל חדאד (שגם כתב ספר על הפרשה), סבור כי יערי גררה את חברתה גרנות למעשה הפשע[1].
[עריכה] המשפט
משפטן של השתיים התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטים חנה אבנור, ישראל גלעדי ויוסף גולדנברג. במהלך המשפט הסתבר כי מלבסקי התיידדה עם יערי, וזאת ניצלה את האמון שנתנה בה ורוקנה את חשבון הבנק שלה. כשמלבסקי הגיעה לארץ וניסתה לברר היכן כספה, החליטה יערי בשיתוף ידידתה גרנות לרצוח אותה. הן יזמו נסיעה משותפת, ובהגיען לחולות תל ברוך - אחת מהן הכתה את מלבסקי בראשה באמצעות מערוך ופצעה אותה, ולאחר מכן דרסו אותה השתיים במכונית מספר פעמים וכך הביאו למותה. עד היום לא ברור מי משתיהן הכתה במערוך: כל אחת מהן האשימה את השנייה. לאחר שווידאו את מותה, הסתלקו השתיים מהמקום.
התובעת במשפט הייתה פנינה דבורין, שביצעה את חקירת החשודות באופן נוקב, בין היתר נופפה מולן במערוך הרצח והביאה להרשעתן.
הרצח עורר הד תקשורתי רב, הן בגלל מעשה הרצח המזעזע והן בשל העובדה שביצעו אותו שתי נשים מהמעמד הבינוני ללא רקע עברייני קודם בעבור בצע כסף: גרנות הייתה בעלת בית מרקחת וחוה יערי הייתה פקידה גבוהה בבנק וגם אשתו של העיתונאי אהוד יערי (הוא התגרש ממנה לאחר הרשעתה).
על השתיים הוטל ב-1987 מאסר עולם. בפסק הדין כתבו השופטים על יערי וגרנות: "הרצחתן וגם ירשתן?". ב-1989 נדחה ערעורן לבית המשפט העליון. לאחר קציבת עונשן בידי הנשיא עזר ויצמן, ולאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה, שוחררו השתיים ממאסר לאחר כ-14 שנים, בשנת 2000.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גבריאל שטרסמן, המערוך: פרשת הרצח של מלה מלבסקי, הוצאת כנרת, 1987
- מישל חדאד, נשים רוצחות, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 1992
