רצח שלושת הנערים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת שלושת הנרצחים שפרסם דובר צה"ל ברשתות החברתיות, בעת החיפושים אחריהם, בצירוף האשטאג הקורא לשחרורם
קברי שלושת הנערים, בית העלמין במודיעין
האנדרטה שהוצבה בסמוך למקום החטיפה בצומת אלון שבות

רצח שלושת הנערים הוא אירוע טרור, שבו נחטפו שלושה נערים ישראלים בגוש עציון ונרצחו באותו לילה, ב-12 ביוני 2014 (ט"ו בסיוון ה'תשע"ד) בידי מחבלים פלסטינים מתנועת החמאס.‏[1]

שמות הנערים:

החוטפים והרוצחים זוהו כמרואן קוואסמה ועאמר אבו עישה. יוזם ומפקד החטיפה הוא מחמוד קוואסמה, מחבל חבר חמאס ממשוחררי עסקת שליט.‏[2] ב-20 באוגוסט אישר בכיר חמאס, סאלח אל-עארורי, כי אירוע החטיפה והרצח בוצע על ידי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם.‏[3]

עד למציאת גופותיהם נחשבו הנערים כחטופים, ונלקחה בחשבון אפשרות כי מדובר בפיגוע מיקוח. במשך כשבועיים וחצי, במסגרת מבצע "שובו אחים", השקיעה ישראל מאמצים ניכרים בניסיון לאתרם. ב-30 ביוני, 18 ימים לאחר החטיפה, נמצאו גופותיהם של שלושת הנערים.‏[4] ב-23 בספטמבר, כשלושה חודשים לאחר החטיפה, אותרו שני הרוצחים בבית בחברון, ונהרגו בפעילות משותפת של צה"ל, הימ"מ והשב"כ.

החטיפה והרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובוס בירושלים עם הכיתוב באנגלית: "השיבו את ילדינו", שם המתקשר לסלוגן של קמפיין להחזרת תלמידות שנחטפו על ידי ארגון הטרור "בוקו חראם".‏[5]

תכנון החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיפה תוכננה על ידי פעיל חמאס, חסאם קוואסמה. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, באפריל 2014 פגש את קרוב משפחתו, מרואן קוואסמה, ויחד איתו תוכננה החטיפה. חסאם קוואסמה היה אחראי על מימון החטיפה, על השגת כלי הנשק ועל מציאת מקומות להסתרת החטופים, כולל אחריות על אספקת מזון ושתייה ומסתור לאחר החטיפה. מרואן קוואסמה היה אחראי על הובלת הפיגוע, כולל רכישת כלי רכב, האחד בעל לוחית צהובה לביצוע החטיפה עצמה וכלי רכב נוספים למילוט. התוכנית הייתה לבצע את החטיפה באזור גוש עציון, בשל קרבתו לחברון, ולאחר מכן להסתיר את החטופים באזור העיר חברון.‏[6]

אחיו של חסאם קוואסמה, מחמוד, סייע בהשגת הכסף מרצועת עזה. הכסף הועבר לחברון על ידי אמם של השניים. במהלך מאי נרכשו כלי הרכב וכלי הנשק - שני רובי M-16 ושני אקדחים. מועד ביצוע הפיגוע נקבע בתחילה ל10 ביוני, ואולם המחבלים לא הצליחו למצוא מטרה מתאימה באותו יום, והוחלט על ניסיון נוסף יומיים לאחר מכן, ביום חמישי, 12 ביוני.‏[6]

החטיפה והרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום חמישי בערב המתינו שלושת הנערים לטרמפ בצומת אלון שבות, בדרכם לבתיהם. סמוך לשעה 22:15 הגיעה לצומת מכונית המחבלים, יונדאי i35 שנגנבה ממזרח ירושלים, והנערים עלו עליה. באמצעות איכון של הטלפונים הסלולריים של החטופים התברר שלאחר החטיפה נסעו החוטפים מערבה,‏[7] אך קודם שהגיעו לקו הירוק ביצעו פניית פרסה וחזרו לכיוון חברון.‏[8] ב-22:25 טלפן אחד מהנערים, גיל-עד שער, למוקד המשטרה ולחש "חטפו אותי", ובהמשך נשמעו צעקות במבטא ערבי, וקולות ירי עמומים. במוקד סברו שזוהי הטרדה ולא פעלו.‏[9]

על פי כתב האישום שהוגש נגד חסאם קוואסמה, מרואן קוואסמה שלף אקדח, הודיע לנערים כי הם חטופים, ודרש מהם לשמור על השקט. הנערים סירבו, ואז הורו שני החוטפים לנערים להוריד את ראשיהם וירו בשלושתם. החוטפים המשיכו בנסיעה לאזור דורא שבדרום הר חברון, שם העלו באש את המכונית ששימשה לחטיפה (המכונית השרופה נמצאה באותו לילה). את שלושת הגופות העבירו לשקיות נילון שחורות, שהועברו לרכב מילוט שהמתין במקום. החוטפים השליכו את הגופות בואדי חסכה, והמשיכו לחברון. עמאר ומרואן התפצלו, ומרואן המשיך לפגישה עם חסאם. השניים נטלו כלי חפירה ויצאו לאסוף את הגופות כדי לקבור אותן בחלקת אדמה שהייתה שייכת לעמאר. עמאר לא יכול היה לפגוש אותם בגלל כוחות של צה"ל שהיו באזור, ולכן פעלו השניים בלעדיו. הם קברו את הגופות ליד חלחול, ולידם את בגדי הנערים. את כלי החפירה הסתירו.‏[6][8]

הדיווח על החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיר שער, אביו של גיל-עד, דיווח על היעדרו למשטרה והתקשר במהלך הלילה שוב ושוב למוקדי ביטחון בניסיון לגרום להם לחפש את בנו. בסופו של דבר החלו פעולות חיפוש רק בסביבות השעה 6 בבוקר.‏[10]

ביום שישי אחר הצהריים הותר לפרסם מידע בדבר היעדרות הנערים, ובשבת אחר הצהריים פורסמו שמותיהם.‏[11]

מבצע "שובו אחים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע שובו אחים: חיילי צה"ל במבצע החיפוש אחר החטופים
נשק קל ועזרים טקטיים שנחשפו והוחרמו במהלך המבצע

את החיפושים אחר החטופים ערכו יחידות צה"ל, מג"ב ושב"כ, ברגל, בכלי רכב ובאמצעי תצפית מתקדמים. לצורך החיפושים רוכזו אלפי חיילים סדירים ובהם חטיבת הנח"ל, חטיבת הצנחנים, חטיבת כפיר וסיירת סמו"ר. בחיפושים השתתפו גם מתנדבים אזרחים מיחידות חילוץ ואזרחים המכירים את שטח החיפושים. החיפושים נערכו בעיקר בגזרת חברון, עקב הערכה שהחוטפים הם מחבלי חמאס מחברון, מרואן קוואסמה ועמר אבו עיישה.‏[12] חיפושים מצומצמים יותר נערכו גם בחלקים נוספים של יהודה ושומרון. סגר הוטל בחבל יהודה ומחסומים הוצבו סביב הכניסות לחברון.‏[13] 20 מחסומים נפרסו גם בכבישים שבין דרום הר חברון לעוטף עזה כדי למנוע את העברת החטופים לרצועת עזה.

מטרות המבצע היו רחבות יותר מאיתור שלושת החטופים, וכללו פגיעה בתשתיות חמאס ברחבי יהודה ושומרון. במסגרת זו נעצרו למעלה מ-400 פלסטינים, מרביתם אנשי חמאס, לרבות כ-50 אסירים ששוחררו במהלך עסקת שליט. בין העצורים היו גם בכירי חמאס, ובהם יו"ר הפרלמנט הפלסטיני, עזיז דוויק, ודובר חמאס לשעבר, חסן יוסף ח'ליל.‏[14] במהלך המבצע נחשפו מצבורים גדולים של אמצעי לחימה. בשבוע השני של המבצע חשפו לוחמי יהל"ם עשרות מנהרות תת-קרקעיות שחפרו פלסטינים באזור חברון.‏[15]

לחיפושים הצטרפו גם אנשי שטח ומומחים אזרחיים, ביוזמת אנשי בית ספר שדה כפר עציון. ביום ראשון, 30 ביוני, 18 ימים לאחר החטיפה, מצא אחד המתנדבים האזרחיים את גופות הנערים, כשהן מתחת לגל אבנים שהונחו עליו שיחים.‏[16] הגופות נמצאו בשדה סמוך לח'רבת ארנב, ממערב לעיירה חלחול. שלושת הנרצחים הובאו לקבורה יחד למחרת בבית הקברות במודיעין.‏[17]

במהלך ימי המבצע התחוללו עימותים בין חיילי צה"ל ובין פלסטינים, שבהם נהרגו ונפצעו מספר פלסטינים,‏[18] בהם נער בן 13 שנהרג בעיירה דורא.‏[19]

במקביל למבצע שיגרו פלסטינים מדי יום רקטות קסאם וגראד מרצועת עזה לעבר ישראל. חיל האוויר הישראלי הגיב בתקיפות על מבנים ששימשו לפעילות טרור ועל משגרים מוטמנים.

המשך החיפושים אחר הרוצחים וסייעניהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל והשב"כ המשיכו במצוד אחר מרואן קוואסמה ועאמר אבו עישה, שמאז החטיפה ירדו למחתרת, ואחר שותפיהם.

ב-5 ביולי עצר כוח מסתערבים את חוסאם דופש, החשוד במעורבות בחטיפה וברצח של שלושת הנערים.‏[20] ב-11 ביולי נעצר חוסאם קוואסמה, בחקירתו הודה כי סייע לוגיסטית לחטיפה (גופות הנערים שנרצחו נמצאו בחלקת אדמה שבבעלותו), ונעזר במימון שקיבל מפעילי חמאס ברצועת עזה.‏[21]

בעקבות החלטתו של המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון להרוס או לאטום את בתיהם של החשודים ברצח, מרואן קוואסמה, עאמר אבו עישה וחוסאם קוואסמה, עתרו משפחותיהם לבג"ץ נגד ההריסה, אך העתירה נדחתה לאחר שבג"ץ קיבל את טענת המדינה שההריסה נחוצה לשם הרתעת תושבי האזור מפני ביצוע פיגועי טרור רצחניים, ובמיוחד מפני ביצוע פיגועי חטיפה ורצח.‏[22] ב-17 באוגוסט נהרסו בתי הרוצחים ובית אחראי החטיפה.‏[23] ב-26 באוגוסט הוגש כתב אישום נגד וואיל כראמה, תושב עאנתא החדשה שבירושלים, על שנתן מקלט לחוסאם קוואסמה.‏[24]

סופם של הרוצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בספטמבר 2014 בפעילות משותפת של צה"ל, הימ"מ והשב"כ נהרגו שני הרוצחים בחברון. השב"כ איתר אותם במרתף של נגרייה בחברון. את הבית כיתרו לוחמי ימ"מ שהפעילו נוהל סיר לחץ: אחרי שהמבוקשים סירבו להיכנע הופעלו כלי צמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. שופל ממוגן פער חור בקיר ומחפר ממוגן פער חור בתקרת המרתף שבו הסתתרו המבוקשים. אחרי שנחשפו פתחו המחבלים באש אל עבר הכוחות ולוחמי הימ"מ השיבו באש נשק קל ורימונים. בחילופי האש נהרגו המבוקשים.‏[25]

תגובות מדיניות לחטיפה ולרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסיבת עיתונאים ב-14 ביוני 2014 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שארגון טרור חטף את שלושת הנערים.‏[26] למחרת, ב-15 ביוני, לאחר מעצר מבוקשים לחקירה, האשים נתניהו את חמאס בחטיפה. בנוסף, הטיל נתניהו את האחריות לחטיפה גם על הרשות הפלסטינית, אשר חתמה כשבועיים קודם לכן הסכם עם חמאס על הקמת ממשלת אחדות.‏[27] ב-22 ביוני אמר נתניהו כי לישראל ישנן הוכחות חד-משמעיות שחמאס אחראי לחטיפה, וכי ההוכחות הוצגו לארצות הברית ולמנהיגי מדינות נוספות.‏[28]

ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, גינה הן את החטיפה והן את תגובת צה"ל לה.‏[29] הוא הודיע כי הרשות הפלסטינית תסייע לישראל בחיפושים, וציין כי האירוע התרחש בשטח C הנתון בשליטה ביטחונית ישראלית. עבאס הביע מורת רוחו מההערכות על מעורבות חמאס בחטיפה והכריז כי אם אכן יוכח כי ידו של הארגון בדבר, הסכם האחדות הפלסטיני ייבחן מחדש ואף יבוטל.‏[30] עם זאת, שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, טען שייתכן שישראל בדתה את החטיפה כדי לנצל את ההזדמנות לפגוע בפלסטינים.‏[31] מנגד, ארגון חמאס האשים את עבאס בשיתוף פעולה עם ישראל. גורמים בארגון הגדירוהו כבוגד. ראשי חמאס דרשו מעבאס להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל ואת הסיוע באיתור החטופים. בעקבות כך אירעו עימותים פנימיים, שבהם תקפו פלסטינים מוסדות ביטחון וכוחות ביטחון של הרשות הפלסטינית.

שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, גינתה אף היא את החטיפה.‏[32] ב-24 ביוני הגיעו הורי שלושת הנערים לעצרת של מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בז'נבה, ואמו של נפתלי פרנקל נאמה בפני המועצה. ב-29 ביוני האיחוד האירופי גינה שנית את החטיפה.

עם היוודע דבר הרצח גינו אותו מספר מנהיגים, בהם נשיא צרפת פרנסואה הולנד, ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, ונשיא ארצות הברית ברק אובמה.

ב-20 באוגוסט הודה חמאס שהוא זה שעמד מאחורי חטיפת ורצח הנערים.‏[3]

תגובה ציבורית לחטיפה ולרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעה הקוראת להתפלל עבור שלושת הנערים החטופים. את המודעה הפיצה התאחדות קהילות החרדים, על גבי לוחות המודעות בבתי הכנסיות של סטמפורד היל ושל גולדרס גרין, בלונדון

החל מהיוודע דבר החטיפה נערכו תפילות רבות לשחרור החטופים;‏[33] באחת מהן, שנערכה בכותל המערבי ב-15 ביוני, השתתפו כ-25,000 מתפללים.‏[34] ב-29 ביוני נערכה עצרת תפילה ושירה בכיכר רבין, במעמד נשיא המדינה הנבחר ראובן ריבלין, ובה השתתפו רבבות בני אדם.

לאחר שנמצאו גופות שלושת החטופים יצאו מאות ישראלים להתאבל עליהם ולהדליק נרות נשמה בכיכרות לזכרם.‏[35] בהלווייתם המשותפת של שלושת הנרצחים השתתפו רבבות, ובהם נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הביטחון, משה יעלון ושרים נוספים.‏[36]

ביום ההלוויה נערכו הפגנות בירושלים במחאה על הרצח, ובמהלכן הותקפו ערבים.‏[37] לאחר ההלוויה הופצו ברשתות החברתיות פרסומי מחאה של אזרחים וחיילים הקוראים לנקמה בערבים.‏[38]

בעקבות הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לחטיפה ולרצח ובתקופת השבעה הוקמו מאחזים לזכרם ביהודה ושומרון, בהם: "תקוע ה'" ליד תקוע, "רמת השלושה" מול הכפר צוריף הנמצא מערבית לבת עין, "תלמי חיים" ליד קריית ארבע, שמורת עוז וגאו"ן (ראשי תיבות של גיל-עד, אייל ונפתלי) ליד צומת גוש עציון וגרעין התיישבות סמוך למעלה אדומים בשטח מבשרת אדומים (E-1).‏[39]

למחרת ההלוויה של שלושת הנערים ב-2 ביולי נחטף משועפאט מוחמד אבו ח'דיר, נער פלסטיני בן 16. גופתו השרופה נמצאה ביער ירושלים. מחקירת המשטרה נראה כי הרקע לרצח לאומני.‏[40] אירוע זה הגביר את המתיחות בין יהודים לערבים בישראל, ובין ישראל לפלסטינים.

לנוכח ירי הרקטות המתגבר מאז תחילת מבצע שובו אחים החל צה"ל במבצע צבאי כתגובה, מבצע צוק איתן.‏[41]

ב-31 באוגוסט 2014 הודיעה המדינה כי בעקבות הקמת ועדה בנושא בכוונתה להכריז על כ-4,000 דונם אדמות סקר בגבעות גוש עציון כאדמות מדינה‏‏,‏[42] ההכרזה גררה ביקורת מצד גורמים פוליטיים בישראל, וכן ארצות הברית והאיחוד האירופי דרשו לבטל את ההחלטה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקורים מיוחדים
מבצע שובו אחים
לאחר גילוי גופות הנערים
עם הגשת כתב אישום
סופם של הרוצחים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסף גבור, אריאל כהנא ויוחאי עופר, האחראים לחטיפת הנערים: מרואן קוואסמה ועאמר אבו עישה, באתר nrg‏, 26 ביוני 2014
  2. ^ פרסום ראשון: גורש בעסקת שליט לעזה - ותכנן חטיפת הנערים.
  3. ^ 3.0 3.1 Hamas Leadership Acknowledges Responsibility for Kidnapping Three Israeli Teens, MEMRI, August 20, 2014 קובץ וידאו (מדקה 1:27);
    חמאס הודה: חטפנו ורצחנו את שלושת הנערים, mako-חדשות 2, 20 באוגוסט 2014; ג'קי חורי, חמאס נטל אחריות על רצח שלושת הנערים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2014;
    משעל: חמאס רצח הנערים. זו פעולה לגיטימית, באתר ynet‏, 23 באוגוסט 2014
  4. ^ כתבי Ynet, סוף עצוב: גופות שלושת החטופים אותרו באזור חברון, באתר ynet‏, 30 ביוני 2014
  5. ^ SARAH GRUEN, ‘Bring Back Our Boys’ campaign inspires hope, The Jerusalem Post, jun. 6 2014
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 יוחאי עופר, כתב האישום חושף: הנערים סירבו להקשיב להוראות החוטפים ונרצחו, באתר nrg‏, 4.9.2014
  7. ^ עמוס הראל, יניב קובוביץ', הטלפון של אייל יפרח המשיך לשדר אותות אך לא אוכן בזמן, באתר הארץ, 2 ביולי 2014
  8. ^ 8.0 8.1 עמוס הראל, יניב קובוביץ', הפתעת החוטפים, הפרסה והממצאים במכונית השרופה: כך בוצעה החטיפה, באתר הארץ, 1 ביולי 2014
  9. ^ רועי מנדל, גיל-עד: "חטפו אותי", המחבל: "ראש למטה!". האזינו לשיחה המצמררת למוקד 100, באתר ynet‏, 1 ביולי 2014
  10. ^ ynet, הצבא לאב החטוף: "זה בטח ייפתר בבוקר", באתר ynet‏, 2 ביולי 2014
  11. ^ יואב זיתון, אייל, נפתלי וגיל-עד: אלה 3 הנערים הנעדרים, באתר ynet‏, 14 ביוני 2014
  12. ^ יואב זיתון, המצוד: אלו האחראים לחטיפת 3 הנערים, באתר ynet‏, 26 ביוני 2014
  13. ^ תומר מאיר, מחפשים מתחת לאדמה, באתר זרוע היבשה, 17 ביוני
  14. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, ליל פשיטות שלישי: נעצר יו"ר הפרלמנט מחמאס, באתר ynet‏, 16 ביוני 2014
  15. ^ אור הלר, "שובו אחים": עשרות מנהרות תת-קרקעיות נחשפו ביהודה ושומרון, נענע10, 22 ביוני 2014
  16. ^ יוחאי עופר, נמצאו גופותיהם של אייל, נפתלי וגיל-עד, באתר nrg‏, 30 ביוני 2014; דניאל בשך, כך מצאו אנשי בית ספר שדה בכפר עציון את החטופים, באתר כיפה, 1 ביולי 2014
  17. ^ אייל, גיל-עד ונפתלי מובאים למנוחות: "נוח בשלום, ילד שלי, הקול שלך נשמע בתוכנו", באתר ynet‏, 1 ביולי 2014
  18. ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (17-11 ביוני 2014) - מאמצים לאיתור שלושת הנערים החטופים - עדכון, מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית, 16 ביוני 2014
  19. ^ אור הלר ושי כהן, 25 מבוקשים נעצרו הלילה; הפלסטינים: בן 13 נהרג מאש צה"ל, באתר nana10‏, 20 ביוני 2014
    אמיר בוחבוט, דיווח פלסטיני: נער בן 13 נהרג מירי צה"ל, באתר וואלה!, 20 ביוני 2014
  20. ^ אבי יששכרוף, כוח מסתערבים עצר את אחד החשודים במעורבות ברצח הנערים, באתר וואלה!, 6 ביולי 2014
  21. ^ אביאל מגנזי, עצור בחשד לרצח 3 הנערים: השיג מימון מעזה, באתר ynet‏, 5 באוגוסט 2014
  22. ^ בג"ץ 5290/14 סעדי עאל עפו קואסמה ואחרים נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, ניתן ב-11 באוגוסט 2014
  23. ^ צה"ל הרס את בתי רוצחי הנערים, באתר ישראל היום, 18 באוגוסט 2014
  24. ^ יעל פרידסון, אישום: הסתיר את המפקד על חטיפת הנערים, באתר nrg‏, 26 באוגוסט 2014
  25. ^ רון בן ישי ואליאור לוי, החשבון נסגר: ישראל חיסלה את רוצחי הנערים, באתר ynet‏, 23 בספטמבר 2014
  26. ^ "גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח נחטפו", רשת ב, 15 ביוני 2014
    נתניהו: "הנערים נחטפו על ידי ארגון טרור; אין ספק בכך", באתר גלי צה"ל, 14 ביוני 2014
  27. ^ רה"מ נתניהו: "החטיפה בוצעה על ידי החמאס", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2014
  28. ^ נתניהו: "חמאס עומד מאחורי חטיפת הנערים", באתר גלי צה"ל, 22 ביוני 2014
  29. ^ יאסר עורבי, אבו מאזן: "מגנה את חטיפת שלושת הנערים הישראלים", "מעריב השבוע", 16 ביוני 2014
  30. ^ ירון שניידר, כתב לענייני ערבים, ‏הרשות הפלסטינית: "נסייע לישראל בחיפושים אחר הנערים", באתר ‏mako‏‏, ‏14 ביוני 2014‏
  31. ^ אסף גבור, שר החוץ הפלסטיני: ייתכן שישראל המציאה את החטיפה, באתר nrg‏, 22 ביוני 2014
  32. ^ ברק רביד, אחרי הכעס הישראלי, אשטון גינתה את חטיפת הנערים, באתר הארץ, 17 ביוני 2014
  33. ^ אחיה ראב"ד, למען הבנים: לו"ז תפילות ברחבי הארץ, באתר ynet‏, 15 ביוני 2014
    "שובו אחים": עצרת תפילה רבת משתתפים במשכן הכנסת, באתר הכנסת, 16 ביוני 2014
  34. ^ אביאל מגנזי וגלעד מורג, הרב לאו: "לא לחכות כמו עם גלעד שליט", באתר ynet‏, 15 ביוני 2014
  35. ^ יוסי זילברמן, ‏מציאת גופות הנערים: ברחבי הארץ הדליקו נרות לזכרם ושרו בכיכרות, באתר ‏mako‏‏, ‏30 ביוני 2014‏
  36. ^ אייל, גיל-עד ונפתלי הובאו למנוחות: "נוח בשלום, ילד שלי, הקול שלך נשמע בתוכנו", באתר ynet‏, 1 ביולי 2014
  37. ^ ניר חסוןמאות פעילי ימין צעדו בירושלים במחאה על רצח הנערים; 29 נעצרו, באתר הארץ, 1 ביולי 2014
  38. ^ מערכת וואלה! חדשות, אלפי לוחמי צה"ל קוראים לנקמה ורצח של ערבים, באתר וואלה!, 2 ביולי 2014
    רות פרל בהריר, סלפי נקמה: עשרות אלפי ישראלים קוראים לנקום את רצח הנערים, באתר הארץ, 2 ביולי 2014
  39. ^ בעקבות רצח הנערים – 3 מאחזים ביו"ש
  40. ^ המשטרה: רצח הנער הפלשתיני - לאומני, באתר ישראל היום, 6 ביולי 2014
  41. ^ ניר דבורי, ‏"צוק איתן" - מבצע צה"ל ברצועת עזה, באתר ‏mako‏‏, ‏8 ביולי 2014‏
  42. ^ חדשות 2 - החל סיפוח 4,000 דונם בגוש עציון, מאקו, 31 באוגוסט 2014