רציו דסידנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רציו דסידנדילטינית Ratio decidendi, "טעם הפסק") הוא מונח משפטי שמשמעו הלכה, כלומר בית משפט גבוה קובע הלכה שיורדת לבתי משפט נמוכים יותר, ומחייבת אותם. לדוגמה הלכות של בית המשפט העליון מחייבות את בית משפט השלום והמחוזי.

המונח שגור במדינות בהן המשפט הוא מהסוג המכונה "אנגלו אמריקאי", או "המשפט המקובל" כגון אנגליה, ארצות הברית, ניו זילנד, אוסטרליה, קנדה וישראל, אך לא קיים במדינות בהן המשפט הוא מסוג המכונה "קונטיננטלי" או "אינקוויזיטורי". במדינות המשפט הקונטיננטלי כגון צרפת, גרמניה ואיטליה לא קיימת הלכה מחייבת, ועל כן בתי המשפט הנמוכים לא חייבים ללכת בדרכם של בתי המשפט הגבוהים מהם.

פסק דין מחולק למספר חלקים: עובדות, יישום הדין על העובדות (זה הרציו), ואוביטר דיקטום (הערת אגב, כלומר כל מה שהוא לא עובדות ורציו).