רציחות וייטצ'אפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רציחות וייטצ'אפל הוא השם שניתן לסדרת 11 מעשי רצח אכזריים של יצאניות שהתרחשו בין השנים 1888 ל-1891 בשכונת וייטצ'אפל שבמזרח לונדון ובסביבותיה. חמישה מבין 11 מעשי הרצח ידועים בשם "הרציחות הקאנוניות", והם מיוחסים לרוצח המכונה ג'ק המרטש. קיימת מחלוקת באשר לזהות הרוצח בששת המקרים האחרים, שמאפייניהם לא תואמים לחלוטין את שיטת הפעולה של המרטש. חוקרים שונים בחרו מדי פעם בפעם לייחס למרטש רצח אחד או יותר מתוך השישה בנוסף לחמש הרציחות הקאנוניות.

הקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמה אליזבת סמית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-3 באפריל 1888 נכנסה אמה אליזבת סמית', יצאנית בשנות ה-40 לחייה, לאכסניה שבה התגוררה ברח' ג'ורג' שבשכונת ספיטאלפילדס, כשהיא חבולה ופצועה קשה. בעודה שוכבת על ערש דווי סיפרה סמית' לחוקרי המשטרה את שאירע לה: היא יצאה בשעה 18:00 בערב לחפש אחר לקוחות וסיימה את עבודתה לקראת הבוקר. לדבריה, כאשר שבה לכיוון האכסניה, מספר נערים החלו לעקוב אחריה. כשהגיעה לרח' אוסברון שבוייטצ'אפל תקפו אותה הנערים, אנסו ושדדו אותה, ולאחר מכן החדירו עצם קהה לתוך איבר מינה. סמית' הועברה מיד לבית החולים הקרוב, אך נפטרה מפצעיה ביום שלמחרת עקב פגיעות פנימיות.

הקשר לג'ק המרטש[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר תחילת מעשי הרצח של המרטש, הועלתה השערה כי סמית' היא אחת מקורבנותיו הראשונים. דעה זו לא מקובלת על מרבית החוקרים כיום מכיוון שכנופיות נערים התוקפים ושודדים יצאניות היו תופעה שכיחה באותה עת. יתר על כן, אין נימוק משכנע לפקפק בגרסתה של סמית'. אף אם היא שיקרה או מסרה פרטים שגויים מסיבה כלשהי, הרי שדפוס הפשע עצמו הכולל אונס ושוד אינו תואם את מאפייני הרצח של שאר קורבנותיו של המרטש.

מרתה טבראם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופתה של מרתה טבראם

ב-6 באוגוסט 1888 יצאה מרתה טבראם, יצאנית בת 39, עם ידידתה מרי אן קונלי לאחד הפאבים שבוייטצ'אפל. שם הן פגשו שני חיילים ושתו איתם לשוכרה. זמן מה לאחר מכן, ב-7 באוגוסט 1888, בשעה 4:45, נמצאה גופתה של טבראם בחצר ג'ורג' שבוייטצ'אפל. קונלי, האדם האחרון שראה את טבראם בחיים, מסרה בעדותה כי בשעה 23:45 שתיהן נפרדו − היא פנתה עם אחד החיילים לסמטת אנג'ל וטבראם פנתה עם החייל השני לעבר חצר ג'ורג'. בשעה 1:50, אישה בשם אליזבת מהוניי חזרה לביתה בחצר ג'ורג' ולא הבחינה בדבר חריג. בשעה 2:00 שוטר שסייר סמוך לחצר ג'ורג' תיחקר חייל שעמד במקום. כשנשאל למעשיו, השיב החייל שהוא מחכה לחייל אחר שהלך עם בחורה (הכוונה לחייל שהלך עם קונלי). בשעה 3:30, ג'ורג' קרו נכנס לחצר ג'ורג'. הוא ראה אישה חסרת בית שוכבת על המדרכה. ג'ורג' קרו חשב כי האישה ישנה, ומכיוון שזה לא היה מראה נדיר באותה תקופה הוא לא ייחס לכך חשיבות. בשעה 4:45, לאחר הזריחה, השתפרה הראות, ואז ג'ון סאונדרס ריבס נכנס גם הוא לחצר וראה את האישה שקודם ג'ורג' קרו ראה שוכבת על המדרכה, וריבס הבחין כי האישה שוכבת בשלולית דם, ואז התגלה כי היא מתה. בדיקה רפואית גילתה שטבראם נרצחה ב-39 דקירות סכין. 38 מתוכן נעשו בסכין מטבח ואילו הדקירה האחרונה ככל הנראה נגרמה כנראה מפיגיון או כידון. משום כך, החוקרים הניחו שהרוצח היה מלח או חייל. מספר חיילים ששהו באזור נחקרו ושוחררו. הרוצח לא נתפס מעולם.

הקשר לג'ק המרטש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר חוקרים העלו סברה שייתכן וטבראם הייתה קורבנו הראשון של המרטש. העובדה כי מדובר ברצח אכזרי של יצאנית בעזרת סכין ממניע לא ידוע, פחות מחודש לפני תחילת פעולתו של המרטש, מחזקת את טענתם. יחד עם זאת, קיימים הבדלים רבים שקשה להתעלם מהם. קורבנותיו של המרטש נרצחו כולן באמצעות סכין ארוכה ומשוננת, בעוד שטבראם נרצחה באמצעות סכין מטבח פשוטה. צווארה לא שוסף, וזאת בניגוד לכל קורבנותיו של המרטש. נוסף על כך, למרות העובדה שהגופה הושחתה באופן יסודי, הרוצח לא ביצע בה פעולת ביתור. למרות ההבדלים הללו, חוקרים רבים מאמינים כי טבראם היא בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר להיות הקורבן ה-6 של הרוצח האכזרי מבין כל הקורבנות האפשריים הנוספים.

חמש הרציחות הקאנוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חמש הרציחות הקאנוניות" מתייחסות לסדרת רציחות של חמש יצאניות: מארי אן (פולי) ניקולס, אנני צ'אפמן, אליזבת סטרייד, קתרין אדווס ומרי ג'יין (מארי ג'אנט) קלי. הרציחות בוצעו כולן בשנת 1888 בין ה-31 באוגוסט ל-9 בנובמבר. הן נקראות כך בין היתר בגלל הדמיון הרב בנסיבות מקרי הרצח ומאפייניהם:

  • הקורבנות היו יצאניות.
  • הקורבנות נרצחו על ידי שיסוף הצוואר בעזרת סכין משוננת ארוכה.
  • הרצח התרחש לרוב במקומות מבודדים שלציבור לא הייתה גישה אליו.
  • כל הגופות הושחתו ובותרו − או לפחות נעשה ניסיון כזה.
  • הנרצחות נמצאו כשחצאיתן או רגליהן מתוחות כלפי מעלה.
  • הרציחות בוצעו בשעות לילה או לפנות בוקר.
  • כל מעשי הרצח התרחשו בסוף החודש או כשבוע לאחר תחילת החודש.
  • לחלק מהגופות נלקחו איברים פנימיים, לרבות הרחם והכליות.

חמש הרציחות הקאנוניות מיוחסות לג'ק המרטש, אך חוקרים ספורים חולקים על כך.

רוז מילט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוז מילט, יצאנית בת 26, נראתה משוחחת עם שני מלחים בסמוך לחצר קלארק שבוייטצ'אפל ב-19 בדצמבר 1888 בשעה 19:55. בשעה 2:30, היא נצפתה שוב בחברת שני גברים כשהיא שתויה. בשעה 4:15, שוטר הסיור רוברט גולדינג מצא את גופתה מוטלת בחצר קלארק, כאשר רגלה השמאלית מורמת כלפי מעלה. בניגוד לשאר הקורבנות, בבדיקה פתולוגית לא אותרו סימני אלימות על הגופה - דבר שהקשה מאוד על הרופאים לקבוע את סיבת המוות, אך לבסוף נמצא סימן עמום על צווארה שהוביל את הרופאים למסקנה כי הרוצח חנק אותה למוות. חוקרים חלוקים בשאלה האם מילט נרצחה או נחנקה בעצמה. מרביתם מאמינים כי היא נרצחה בחניקה, אך רצח בחניקה מתאפיין במספר סימנים, בהם לשון משורבבת החוצה ואגרופים קמוצים - שלא נמצאו על הגופה. ישנה סברה אחרת ולפיה מילט מעדה במדרכה ונחנקה למוות מהצווארון הקשיח של חולצתה, אך בבדיקה הפתולוגית לא נמצאו שאריות אלכוהול בקיבתה. המשטרה קבעה לבסוף שמילט נרצחה על ידי רוצח לא ידוע. החוקרים עד היום לא יודעים לקבוע אם מותה של רוז מילט היה תאונה או רצח.

הקשר לג'ק המרטש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצח התרחש כחודש וחצי לאחר רציחתה של מרי ג'יין (מארי ג'אנט) קלי ולכן קושר מיידית למרטש. גם מילט הייתה יצאנית וגופתה נמצאה באזור פעילותו של המרטש. כמו כן, רגלה השמאלית הייתה מורמת כלפי מעלה בדומה לשאר קורבנותיו של המרטש, אם כי זהו המאפיין המשותף היחיד. בניגוד לשאר הקורבנות, גרונה לא שוסף והגופה נמצאה ללא סימני אלימות כלשהם, אם כי לסימן המעיד על חניקה. חוקרי המשטרה דאז פסלו כל קשר למרטש, וגם כיום הם נוטים לקבל את הקביעה שלא מדובר ברצח של המרטש.

אליס מקנזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס מקנזי, יצאנית בשנות ה-40 לחייה, נמצאה מתה ב-17 ביולי 1889 בסמטת קסטל. ידידתה דיווחה כי ראתה לאחרונה את מקנזי בחיים בשעה 23:40. בשעה 00:15, השוטר ג'וזף אלן חלף בסמטת קסטל ולא הבחין בדבר חריג. בשעה 00:50 חזר אלן לסמטה ומצא את גופתה של מקנזי. הגופה נמצאה כשחצאיתה מופשלת כלפי מעלה. רופא שבדק את הגופה קבע כי מותה של מקנזי נגרם משתי דקירות בצוואר. כמו כן, הרוצח ניסה ללא הצלחה, ככל הנראה, להשחית את הגופה.

הקשר לג'ק המרטש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים חלוקים בדיעותיהם בסוגיית זהות הרוצח. המצדדים בדעה שהמרטש היה מעורב מצביעים על מספר מאפיינים שמשותפים לחמש הרציחות הקאנוניות: רצח של יצאנית באמצעות סכין משוננת וארוכה ללא מניע ידוע, השחתת הגופה חצאית מופשלת כלפי מעלה ולעתים לקיחת איברים פנימיים. הם טוענים כי המאפיינים המשותפים אינם מותירים מקום לספק: עדיין מדובר במרטש, שחזר לפעול אחרי הפסקה של כמעט שנה. המתנגדים, לעומת זאת, גורסים כי למרות הדמיון קיימים הבדלים רבים. הסכין שבה בוצע הרצח הייתה קצרה מזו שבה נהג להשתמש המרטש כדי לבצע את זממו, וכי ניסיונות ההשחתה היו שטחיים ביותר ולא תאמו את אופן פעולתו. יתר על כן, הממצאים בזירה הראו כי רוצחה של מקנזי היה שמאלי בעוד המרטש היה ימני.

אלמונית לא מזוהה - תעלומת וייטצ'אפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילוסטרציה שהתפרסמה בעיתון המתארת את רגע גילוי הגופה

ב-2 באוקטובר 1888 גילה פועל שעבד באתר הבנייה של מטה הסקוטלנד יארד החדש ברציף ויקטוריה שבוסטמינסטר גופת אישה מחוסרת גפיים עטופה באריג. הגופה נמצאה בתוך כספת במרתף. חקירת המשטרה העלתה כי הגופה הונחה בכספת זמן מה אחרי ה-29 בספטמבר, התאריך שבו עובד במקום ביקר, לדבריו, בתוך הכספת הפתוחה ולא הבחין בדבר חריג. מאוחר יותר התברר כי זרוע, שנמצאה על גדות התמזה ב-11 בספטמבר ונחשבה תחילה כמתיחה של סטודנט לרפואה − שייכת לגופה ואינה מזויפת. עיתונאי שנעזר בכלב גישוש מצא את אחת מרגלי הגופה קבורה סמוך לאתר הבנייה, זמן קצר לאחר גילוי שאר חלקי הגופה בכספת (להוציא את הזרוע שנמצאה על גדות נהר). רופאים שבדקו את הגופה העריכו כי מדובר באישה בת 24, שמתה כחודשיים לפני כן מסיבה לא ידועה. הם גילו כי הרחם נעקר מהגופה ונלקח על ידי הרוצח, באופן המעיד כי מבצע המעשה היה בעל ידע אנטומי. הראש ושאר הגפיים לא נמצאו מעולם וזהותה של האישה נותרה בגדר תעלומה עד היום. המקרה נודע מאז בשם "תעלומת וייטצ'אפל".

הקשר לג'ק המרטש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגופה נמצאה בשיא פעולתו של המרטש. משום כך, רווחו ספקולציות כי מדובר בקורבן נוסף של הרוצח הנודע, אך המשטרה שללה זאת מכל וכל. החוקרים העריכו כי לרצח זה יש קשר למקרה אחר, שגם בו נמצאה גופת אישה כרותת גפיים ברחוב פינצ'ין שגם זהותה לא ידועה ולא נודעה עד היום, אך למרות מאמציהם, החוקרים לא הצליחו לבסס קשר כזה. השאלה מה זהותה של הנרצחת ומעט הראיות שנמצאו בזירה מקשים מאוד על המשך חקירת המקרה כיום.

פרנסס קולס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסס קולס, יצאנית בשנות ה-20 לחייה, נרצחה ברח' צ'יימבר ב-13 בפברואר 1891. ידידתה, אלן קלגהר, ראתה אותה לאחרונה בחיים בשעה 1:45, בעת שהשתיים שוחחו מספר דקות עד שגבר חלף ליד קולס. קלגהר מסרה כי היא הכירה אותו בעבר וכי היה מוכר לה כאדם אלים, ושהיא הזהירה את קולס מפניו, אך זו לא שעתה לדבריה והתלוותה לגבר. השוטר שמצא את הגופה דיווח כי קולס גססה בעת שהתקרב אליה, וכי הצליח להבחין מרחוק באדם שנמלט מהמקום. רופא שבדק את גופתה מצא כי גרונה שוסף מספר פעמים בסכין. זמן קצר לאחר מכן נעצר מאהבה של קולס, תומאס סדלר. עדים מסרו כי הם ראו את הזוג רב יום לפני כן וכי סדלר נראה מסתובב שיכור זמן קצר לפני הרצח. כתב אישום באשמת רצח הוגש כנגד סדלר, אך חבר המושבעים זיכה אותו בבית המשפט. חילוקי דעות קיימים עד היום בקרב החוקרים בנוגע לאשמתו ולמידת מעורבותו של סדלר ברצח.

הקשר לג'ק המרטש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיסוף הצוואר והעובדה כי לא היה מניע ברור לרצח, גרמו למספר אנשים להאמין שקולס הייתה עוד קורבן של המרטש. מרבית החוקרים פוסלים אפשרות זו מכמה טעמים:

  • הסכין שבה בוצע השיסוף הייתה קהה, וזאת בניגוד לסכין שבה השתמש המרטש, שהייתה משוננת וארוכה.
  • חצאיתה של קולס לא הייתה מופשלת.
  • לא נמצאו כל סימני השחתה על גופתה של קולס.

כמו כן, הרצח אירע לאחר יותר משנתיים שבהן המרטש לא היה פעיל, ולכן רבים הטילו חשש וספק בהנחה שהרוצח במקרה הזה הוא המרטש ששב לפעול.