פונקציה רציפה במידה שווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רציפות במידה שווה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בחשבון אינפיניטסימלי, פונקציה ממשית המוגדרת בקטע או קרן I היא רציפה במידה שווה שם, אם לכל \ 0<\epsilon קיים \ 0<\delta כך שאם \ x_1,x_2 \in I מקיימים \ |x_1-x_2|< \delta, אז \ |f(x_1)-f(x_2)|<\epsilon. כל פונקציה רציפה במידה שווה היא רציפה בכל נקודה בקטע, אבל ההיפך אינו נכון. עם זאת, פונקציה רציפה בקטע סגור (וחסום) היא רציפה במידה שווה לפי משפט קנטור.

רציפות ורציפות במידה שווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה של רציפות במדה שווה דומה במידה מטעה לזו של רציפות. ההבדל המהותי בין השתיים הוא שרציפות היא תכונה נקודתית (בכל נקודה, הפונקציה רציפה או שאינה רציפה, ואם היא רציפה בכל נקודה, אז היא רציפה בכל הקטע), בעוד שלרציפות במידה שווה אין משמעות בנקודה אחת - זוהי תכונה של הפונקציה בכל הקטע.

נזכיר שפונקציה היא רציפה בכל נקודה של קטע I, אם:

  • לכל \ x_1 \in I ולכל \ 0<\epsilon קיים \ 0<\delta כך שאם \ x_2 \in I ומתקיים \ |x_1-x_2|< \delta, אז \ |f(x_1)-f(x_2)|<\epsilon.

בהגדרה הזו, בהינתן \ \epsilon, הערך המתאים של \ \delta עשוי להיום תלוי בנקודה \ x_1. לעומת זאת, אם על הפונקציה להיות רציפה במידה שווה, ל-\ \delta מותר להיות תלוי ב-\ \epsilon אבל לא ב-\ x_1. אפשר לנסח הבדל זה בסדר הכמתים גם כך: הפונקציה רציפה אם כדי להבטיח ש-\ f(y) יהיה קרוב ל-\ f(x), די לדרוש ש-\ y יהיה קרוב ל- \ x, אבל מידת הקרבה עשויה להיות תלויה בנקודה x; והיא רציפה במידה שווה אם מידת הקרבה בין \ y ל- \ x הדרושה על-מנת להבטיח מרחק מסוים בין \ f(y) ל-\ f(x) היא אחידה על-פני כל הקטע, ואינה תלויה ב-\ x.

כמובן, כל פונקציה רציפה במידה שווה, מוכרחה להיות רציפה בכל נקודה של הקטע. משפט חשוב של קנטור קובע שבקטע סגור, גם ההיפך נכון: אם פונקציה רציפה בכל נקודה של קטע סגור, אז היא רציפה שם במידה שווה. משום כך, רציפות במידה שווה היא תכונה מעניינת בעיקר בקטעים פתוחים ובקרניים אינסופיות כגון \ [a,\infty).

תנאים המבטיחים רציפות במידה שווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור לעיל, על פי משפט קנטור, פונקציה רציפה בקטע סגור היא רציפה בו במידה שווה. בהינתן קטע פתוח סופי (a,b) \, שבו הפונקציה רציפה, תנאי מספיק והכרחי לכך שהפונקציה תהיה רציפה במידה שווה שם הוא שקיימים גבולות סופיים (חד-צדדיים) בנקודות הקצה של הקטע (משום שאז אפשר להשלים את הגדרת הפונקציה באופן רציף אל הקטע הסגור).

פונקציה המקיימת את תנאי ליפשיץ היא רציפה במידה שווה. בפרט, פונקציה גזירה שהנגזרת שלה חסומה, היא רציפה במידה שווה. ההיפך אינו נכון: הפונקציה \ f(x)=\sqrt{x} רציפה במידה שווה בקטע \ (0,1), אבל היא אינה מקיימת שם את תנאי ליפשיץ (והנגזרת שלה אינה חסומה בקטע).

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפונקציה f(x)=x[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפונקציה \ f\left(x\right)=x רציפה במידה שווה בכל הישר הממשי, משום שהיא מקיימת את תנאי ליפשיץ. נוכיח זאת לפי ההגדרה. יהי \ \varepsilon > 0. נבחר \ \delta =\varepsilon, נקבל כי לכל \ x_{1}, x_{2}\isin\mathbb{R} אם \ \left|x_1-x_2\right| < \delta, אז \ \left|f\left(x_{1}\right)-f\left(x_{2}\right)\right| =\left|x_1-x_2\right| < \delta=\varepsilon כלומר \ \left|f\left(x_{1}\right)-f\left(x_{2}\right)\right| <\varepsilon כרצוי.

הפונקציה f(x)=x2[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעיין בפונקציה \ f\left(x\right)=x^2 בקטע מהצורה \ [0,b]. מאחר שהקטע \ [0,b] סגור, ניתן להסיק את הרציפות במידה שווה ישירות ממשפט קנטור.

נראה שפונקציה זו רציפה במידה שווה על-פי ההגדרה. יהי \ \varepsilon > 0, ויהיו \ x_{1}, x_{2}\isin [0,b].

ראשית, נשים לב לכך ש-\ \left|f(x_1)-f(x_2)\right|=\left|x_{1}^2-x_{2}^2\right| =  \left| {x_1  - x_2 } \right|\left| {x_1  + x_2 } \right| \le , ו-\  \le \left| {x_1  - x_2 } \right|\left( {\left| {x_1 } \right| + \left| {x_2 } \right|} \right) \le 2b\left| {x_1  - x_2 } \right|. על פי הערכה זו נבחר \ \delta =\frac{\varepsilon}{2b}. ואכן (לפי אי-השוויון האחרון) לכל \left|x_1-x_2\right| < \frac{\varepsilon}{2b} יתקיים \left| {f\left( {x_1 } \right) - f\left( {x_2 } \right)} \right| = \left| {x_1 ^2  - x_2 ^2 } \right| \le 2b\left| {x_1  - x_2 } \right| < 2b \cdot {\varepsilon  \over {2b}} = \varepsilon .

לעומת זאת, הפונקציה \ f(x)=x^2 אינה רציפה במידה שווה בקרן [0,\infty).

על מנת לעשות זאת, יש למצוא \ \varepsilon_0 > 0 שעבורו לא קיים \,\delta מתאים, כלומר, לכל \,\delta>0 קיימים \,x_1,x_2 כך ש-\,\left|x_1-x_2\right|<\delta אולם \ \left|f(x_1)-f(x_2)\right| \ge \varepsilon_0. נבחר \ \varepsilon_0 =1, ויהי \ \delta > 0 כלשהו. עבור \ x_{1}=\frac{1}{\delta},x_{2}=\frac{1}{\delta} +\frac{\delta}{2} יתקיים \ \left|x_1-x_2\right| =\frac{\delta}{2} < \delta, בעוד ש-\ \left| {x_1 ^2  - x_2 ^2 } \right| = \left| {x_1  - x_2 } \right|\left| {x_1  + x_2 } \right| = {\delta  \over 2} \cdot \left| {{2 \over \delta } + {\delta \over 2 }} \right| = 1 + {\delta^2 \over 4} > 1 = \varepsilon_0. לסיכום, עבור \ \varepsilon_0 =1 לכל \ \delta > 0 קיימים \ x_{1}, x_{2}\isin [0,\infty ) כך ש-\left|x_1-x_2\right| < \delta ובכל זאת \ \left|f(x_1)-f(x_2)\right| \ge \varepsilon_0, ולכן, הפונקציה \ f\left(x\right)=x^2 אינה רציפה במידה שווה בקטע \ [0,\infty ).

פעולות בין פונקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסכום של שתי פונקציות שהן רציפות במידה שווה, גם הוא רציף במידה שווה.
  • אם \ f ו-\ g רציפות במידה שווה בקטע \ I ושתיהן חסומות שם, אזי המכפלה \ fg רציפה במידה שווה ב-\ I. התנאי הוא תנאי מספיק לרציפות במידה שווה של פונקציית המכפלה אך אינו תנאי הכרחי. להלן מספר דוגמאות:
    • הפונקציה \ f(x)=x^2 היא מכפלה של שתי פונקציות רציפות במידה שווה (שאינן חסומות), אך אינה רציפה במידה שווה בכל הישר.
    • הפונקציה \,x\sin(x) היא מכפלה של שתי פונקציות רציפות במידה שווה על כל הישר, שאחת מהן חסומה, אולם \, x\sin(x) אינה רציפה במידה שווה על כל הישר.
  • אם הפונקציה \ f רציפה במידה שווה בקטע \ I וקיים קבוע \, c>0 כך ש-f(x)\ge c לכל \,x בקטע, אזי גם הפונקציה \ 1/f רציפה במידה שווה בקטע \ I. דוגמה לכך שלא מספיק לדרוש ש-\,f(x)> 0 לכל \,x בקטע, היא הפונקציה \,f(x)=x בקטע \,(0,1).
  • הרכבת שתי פונקציות שהן רציפות במידה שווה, גם היא רציפה במידה שווה.

דוגמאות, הערות ומשפטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פונקציה רציפה במידה שווה בקטע, רציפה במידה שווה בכל קטע חלקי לו. (מכאן שאם פונקציה מוגדרת ורציפה בקטע פתוח, ויש לה גבולות חלקיים בקצות הקטע, אז היא רציפה במידה שווה בקטע הסגור לפי משפט קנטור, ולכן גם בקטע הפתוח).
  • פונקציה רציפה במידה שווה במספר סופי של קטעים, רציפה במידה שווה באיחוד הקטעים.
  • פונקציה רציפה בקטע [a,\infty) ושואפת לגבול סופי ב-\infty היא רציפה במידה שווה בקטע [a,\infty). ברור כי התנאי אינו הכרחי: הפונקציה \, f(x)=x רציפה במידה שווה, אך אינה שואפת לגבול סופי ב-\infty.
  • ניתן להרחיב מעט את התנאי הקודם: \,f פונקציה רציפה בקטע [a,\infty) וקיים קבוע \ b כך שהפונקציה \,f(x)-bx שואפת לגבול סופי ב-\infty, אזי \ f רציפה במידה שווה בקטע [a,\infty).
  • \,f פונקציה רציפה בקטע [a,\infty) וגזירה בקטע (b,\infty), עבור \,a<b. אם \,f' שואפת לגבול סופי ב-\infty אזי \,f רציפה במידה שווה בקטע [a,\infty). דוגמה: הפונקציה  f(x)=x^2\sin\frac{1}{x} רציפה במידה שווה בקטע (0,\infty).
  • הפונקציה \ \sin(x^2) רציפה על כל הישר, חסומה, אך אינה רציפה במידה שווה על כל הישר.
  • פונקציה מחזורית ורציפה על כל הישר היא רציפה במידה שווה.

הכללה למרחבים מטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להרחיב את ההגדרה בקלות למרחב מטרי כלשהו, על ידי שימוש במטריקות של מרחב התחום ומרחב הטווח, במקום במרחק הרגיל ב-\ \mathbb{R} (המרחק בין שתי נקודות \ x,y\isin\mathbb{R} הוא \ \left|x-y\right|).

משפט קנטור הטופולוגי קובע שפונקציה רציפה ממרחב מטרי קומפקטי K למרחב מטרי, היא רציפה במידה שווה. ההוכחה אינה קשה: יהי \ 0<\epsilon, אז לכל x בקבוצה קיים \ 0<\delta_x כך שאם \ d(y,x)<\delta_x אז \ d(f(x),f(y))<\epsilon/2; הכדורים \ B(x,\delta_x/2) מכסים את המרחב, ולכן יש תת-כיסוי סופי, \ K \subseteq \bigcup B(x_i,\delta_{x_i}/2), ואפשר לבחור \ \delta להיות הערך הקטן ביותר של \ \delta_{x_i}/2 מבין הכדורים המשתתפים בתת-הכיסוי. כעת אם \ d(y,x)<\delta אז יש i שעבורו \ d(x,x_i)<\delta ואז \ d(y,x_i)<2\delta\leq \delta_{x_i} ו-\ d(f(y),f(x))\leq d(f(y),f(x_i))+d(f(x_i),f(x))<\epsilon.

מרחבי Atsuji[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונה זו, שכל פונקציה רציפה מ-K היא רציפה במידה שווה, אינה מאפיינת מרחבים קומפקטיים. מרחב מטרי שכל פונקציה רציפה ממנו (למרחב מטרי אחר) היא רציפה במידה שווה, נקרא מרחב Atsuji. התכונות הבאות שקולות:

  • כל פונקציה רציפה מ-K למרחב מטרי היא רציפה במידה שווה.
  • לכל שתי קבוצות סגורות זרות ב-K יש מרחק חיובי.
  • לכל כיסוי פתוח של K יש מספר לבג.

לפי משפט קושי, כל מרחב קומפקטי הוא Atsuji.

כל מרחב Atsuji הוא שלם. בדומה לאפיון של מרחבים שלמים באמצעות משפט החיתוך של קנטור, אפשר לאפיין מרחבי Atsuji באופן הבא: מרחב מטרי X הוא Atsuji אם ורק אם לכל סדרה יורדת של קבוצות סגורות \ A_n שעבורה \lim_{n \rightarrow \infty}\underline{d}(A_n) =0, יש נקודה משותפת; כאן \ \underline{d}(A) = \inf_{a\in A} \{d(a, X - \{a\}\}.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]