רקוויאם לחלום (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רקוויאם לחלום)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רקוויאם לחלום
Requiem for a dream.jpg
עטיפת ה-DVD של הסרט
שם במקור: Requiem for a Dream
מבוסס על: הספר רקוויאם לחלום של הרברט סלבי הבן
בימוי: דארן ארונופסקי
הפקה: אריק ווטסון,
פאלמר ווסט
תסריט: הוברט סלבי (נובלה)
דארן ארונופסקי (תסריט)
עריכה: ג'יי רבינביץ'
שחקנים ראשיים: אלן בורסטין,
ג'ארד לטו,
ג'ניפר קונלי,
מרלון ויינס
מוזיקה: קלינט מנסל
צילום: מתיו ליבטיק
חברת הפצה: ארטיסן אינטרטיינמנט
מדינה: ארצות הברית
אולפן: פרוטוזואה פיקצ'רז
הקרנת בכורה: 6 באוקטובר 2000
משך הקרנה: 102 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 4.5 מיליון דולר
הכנסות: 7.3 מיליון דולר
דף הסרט ב-IMDb

רקוויאם לחלוםאנגלית: Requiem for a Dream) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 2000 בבימויו של דארן ארונופסקי ובכיכובם של ג'ניפר קונלי, ג'ארד לטו, מרלון ויינס ואלן בורסטין. בורסטין הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר עבור הופעתה בסרט זה.

בסרט מתוארות צורות שונות של התמכרות ושקיעה באשליות שבעקבותיהן הדמויות בסרט מאושרות בשלב הראשוני כבתוך חלום - הסרט מתמקד מצד אחד בחוויות המרוממות ומצד שני בחוויות הקשות ביותר שגוררים מעשים אלה וגורמים ל"מות חלום", בשל המציאות. השקיעה בעולם לא-ריאלי ובהתמכרות מובילה את הדמויות למאסר בתוך עולם מטריף־דעת, הזוי, מייאש ופזיז, שלימים יפגוש את המציאות בצורה מחרידה.

הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2000, אך לא זכה.‏[1]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסרט שני קווי עלילה עיקריים: סיפורה של אישה מבוגרת ובודדה שנוטלת באובססיביות כדורים כנגד השמנה (אמפטמין)‏[2] – וסיפורו של בנה וחבריו שלהם שאיפות להתעשר מסמים קשים, אליהם הם מתמכרים עד אובדן הנפש. כל אחד מהגיבורים מנסה לבנות לעצמו עולם אוטופי ואידאלי תוך הסתמכות על הסם, גורם שבסופו של דבר מוביל לשבירת חלומם. בבסיס הסרט - שלוש אנלוגיות מרכזיות – קיץ, סתיו וחורף המשקפים את שאיפותיהם ורצונותיהם של כל אחד מהגיבורים.

על אף שהנושא הראשי בסרט הנו ההתמכרות לסם, התכנים שהבמאי רצה להעביר לצופיו נראים שונים בתכלית. כל אחת מהדמויות מחפשת את הבריחה מהחיים הרגילים והמלנכוליים שלה.

שרה, אימו של הארי, אישה זקנה שהתאלמנה לא מכבר מבעלה, חיה בדירה עלובה בבית דירות שהחיים של כל דייריו דומים לחייה: גלמודים ועצובים כשהדלק היחיד שמניע אותם הוא הזיכרונות המעטים. התמכרותה של שרה לסמים החלה כאשר היא קיבלה שיחת טלפון מנציג חברה המאתרת משתתפים לתוכנית טלוויזיה פופולארית המודיע לה שהיא נבחרה להשתתף בתוכנית. שרה מתכננת ללבוש את השמלה האדומה שלה, אותה לבשה לטקס סיום התיכון של הארי. כאשר היא מודדת את השמלה מסתבר לה שהיא אינה במידתה עוד. שרה מתחילה דיאטה כדי לרזות, אך אינה מתמידה בה ובעצת חברתה רוזי, היא פונה לרופא לעזרה. הרופא נותן לה כדורי הרזיה מסוג אמפטמין, שבנוסף לדיכוי התיאבון, גורם גם להשפעה ממריצה.

שרה אסירת תודה לבנה אחרי שהוא קונה לה טלוויזיה חדשה מכספי סחר הסמים. מדבריו המבולבלים של הארי מבינה שרה שהוא איש הפצה מצליח ואף מאמינה שבקרוב עשויה היא לראות את נכדה הראשון מחברתו העשירה של בנה.

שרה מפגינה סממנים של התמכרות לסמים והארי המנוסה בשימוש בסמים מבין שאמו מכורה ומפציר בה להפסיק ליטול את כדורי ההרזיה. שרה נהנת מהשפעות הכדורים. ההזדמנות להופיע בטלוויזיה מפיחה בה חיים ונותנת לה סיבה לקום בבוקר ולחייך.

בדומה לשרה, גם הדמויות האחרות, הארי וחבריו, מוצאים את המפלט הכלכלי והנפשי בשימוש בסם. מה שמתחיל מניסיון להתעשרות מהירה במכירת סמים, הופך להתמכרות כבדה של השלושה למציאות מדומה, הזויה ומטריפת דעת. הצורך בסם הופך למרכז חייהם של כל אחת מהדמויות הצעירות, דבר שלבסוף גורר משמעויות טראגיות להחריד.

הארי בסוף הסרט חולם שהוא עם אהובתו, מריון, במקום יפה ליד הים, בעוד שהוא מתעורר למציאות, לבד בכלא, ידו נקטעה לאחר זיהום שנגרם עקב הזרקת הסמים. במקביל, מריון מספקת שרותי זנות בתמורה לסמים.

שרה נמצאת בבית חולים פסיכיאטרי אחרי טיפולים קשים מאוד. מצבה קשה. היא הוזה שהיא זכתה במשחק הטלווזיוני ולתשואות הקהל נפגשת שם עם הארי מתחבקת איתו, ובחלומה הוא מאורס ואיש עסקים מצליח.

הניגוד בין המציאות לחלום יוצר את ההרגשה של "רקוויאם לחלום".

מוטיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אובדן - בסוף הסרט חווים הגיבורים הראשיים אובדן: הארי מאבד את זרועו; טיירון מאבד את החופש; שרה מאבדת את דעתה ומריון מאבדת את נשמתה.
  • חזרה לילדות - בסוף הסרט שוכבים הגיבורים בתנוחה עוברית.
  • פער בין חלום למציאות: חלומו של הארי מתנפץ ובסופו הוא לא מתאחד עם מריון, אלא נופל ומתרסק; טיירון נשאר בכלא; שרה הוזה בסוף הסרט שהמציאות מוצלחת, בעוד שהצופים רואים עד כמה היא עגומה; מריון שוכבת בביתה לאחר שהשתתפה באורגיה רבת צופים וקיבלה תשלום בסמים; למרות שהאובדן של טיירון והארי הוא מוחשי יותר, הם נראים אומללים ואילו מריון ושרה, אשר מנותקות מהמציאות (סמים ומצב פסיכיאטרי) נראות מאושרות.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האם המבוגרת, שרה (מגולמת בידי אלן בורסטין) , שעיקר חייה מתרכזים בטלוויזיה, ובייחוד בשעשועון בשם "יש לנו זוכה!". היא מקבלת הזמנה להופיע בשעשועון ובניסיון נואש להרזות (ולהצליח ללבוש שמלה אותה לבשה בצעירותה) היא מתמכרת למדכאי תיאבון שמדרדרים אותה בצורה הדרגתית למצב פסיכוטי, דבר שמוביל לבסוף לאשפוזה בבית חולים לחולי נפש.
  • בנה של שרה, הארי (ג'ארד לטו) וחברו טיירון (מרלון ויינס), מנסים להרוויח הון מהיר באמצעות סחר בסמים, אך במהרה נפסקים מקורות הסמים וכספם אוזל לאחר שצרכו מהסם בעצמם והתמכרו אליו. התמכרותם מובילה להדרדרותם לעולם של פשע ואובדן, כאשר בסוף הסרט מאבד הארי את ידו בעקבות נמק שהתפשט בה לאחר שהזדהמה בשל הזרקת סמים וטיירון נשלח למעצר.
  • חברתו של הארי, מריון (ג'ניפר קונלי), גם היא מתמכרת לסם, ומדרדרת לזנות בניסיון לחפות על הפסדיו של הארי ולממן לעצמה את השימוש בסם.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Festival de Cannes: Requiem for a Dream. festival-cannes.com. אוחזר ב־2009-10-17.
  2. ^ יש לציין שאמפטמין כבר אינו משמש לטיפול בהשמנה בדור זה וישנן תרופות אחרות. על כן אין להסיק מהסרט שכל טיפול תרופתי בהשמנה הוא הרסני.


סרטי דארן ארונופסקי

פאי (1998)רקוויאם לחלום (2000)המעיין (2006)המתאבק (2008)ברבור שחור (2010)