דביבון

דביבון
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
תת־סדרה:	דמויי כלב
משפחה:	ראקוניים
סוג:	דביבון
שם מדעי
	Procyon; ‏סטור, 1780

המונח "רקון" מפנה לכאן. לערך העוסק בכלי רכב של חיל האיסוף הקרבי, ראו רקון (רכב תצפית).

דביבון או רָקוּן^[1] (שם מדעי: Procyon) הוא סוג של יונק שמקורו באמריקה. מין הדביבון הידוע ביותר באמריקה הצפונית ובאירופה הוא הדביבון המצוי. הדביבון נקרא גם "הדוב הרוחץ" משום שבטרם אכילתו דבר מה מחפש הדביבון נהר, נחל או מקור מים אחר כדי לשטוף את מזונו מספר פעמים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדביבונים הם אוכלי כל פעילי לילה. מזונם מגוון, וכולל גרגרים, חרקים, ביצים, סרטנים ובעלי חיים קטנים.

אורכם של הדביבונים נע בין 50–100 ס"מ (כולל הזנב). אורך זנבם נע בין 20–40 ס"מ. משקלם נע בין 4.5–16 ק"ג. הדביבונים הזכרים בדרך כלל יותר גדולים מהנקבות.

לדביבונים חוש מישוש מאוד מפותח, וחלק גדול ממוחם מוקדש לפענוח אותות שמגיעים מכפות ידיהם. הדבר משמש לאיתור מזון בנחלים, כשהם ממששים את קרקעית הנחל, כאשר ראשם מחוץ למים.

תוחלת החיים של דביבונים בשבי יכולה להגיע ל-20 שנים ואילו בטבע נדיר לראות דביבון מעל גיל 12.

במספר מדינות בארצות הברית ניתן לגדל דביבונים כחיות מחמד באופן חוקי.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דביבונים צדים את מזונם בלילה, וטרפם משתנה בין העונות, באביב רוב מזונם ארנבונים עופות קטנים ובונים צעירים. מזונם בקיץ הוא ברובו צמחי, וחלק קטן ממנו הוא סרטנים וצפרדעים. בסתיו מקדישים הדביבונים כמעט את כל זמנם למציאת מזון שכן הם חייבים להכין מאגרים לחורף. בלוטים, אגוזים ופירות יבשים אחרים, כמו גם חרקים נצרכים בסתיו בכמויות גדולות. בחורף, בעת שהם בלתי פעילים יחסית, אוכלים הדביבונים ממה שמזדמן להם כגון פגרי אייל. אם הם קרובים לכפר או חווה הם עשויים להפוך את הפחים ולחטט בתוכם. בחופי ימים הם מלקטים צדפות, הם מלקטים את גופת החיה מתוך הקונכייה במיומנות מדהימה.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דביבון מצוי (Procyon lotor)
דביבון סרטנים (Procyon cancrivorus)
דביבון קוסומל (Procyon pygmaeus)
Procyon rexroadensis – נכחד

דביבון ובני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדביבון שימש מקור מזון לחלוצים הראשונים שבאו לאמריקה מאירופה. מאז המאה ה-20 הדביבון הסתגל היטב לחיים עירוניים והוא מהווה מטרד לבני אדם. דביבונים מרבים לפלוש לפחי אשפה ויכולים להיות תוקפניים ונשכניים ואף לטרוף חיות מחמד כמו חתולי בית. הדביבון הוא אחד מבעלי החיים הגדולים שהצליחו להסתגל היטב להתפתחות האדם. באמריקה, אזורי הפרברים וחלק מהערים הגדולות מאכלסים מספר רב של פרטים. אוכלוסיית הדביבונים משגשגת על מזון שהושג מפחי אשפה וממזון של חיות מחמד.