רשב"א
ערך זה עוסק ברבי שלמה בן אברהם, מחכמי ספרד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רשב"א (פירושונים).
| רשב"א | |
|---|---|
| תאריך לידה | 1235 |
| תאריך פטירה | 1310 |
| השתייכות | בית מדרשו של הרמב"ן, התנגדות לפילוסופיה הרמב"מיסטית |
| רבותיו | הרמב"ן, רבנו יונה גירונדי |
| תלמידיו | רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א), רבנו בחיי בן אשר, רבנו נסים (הר"ן) ורבי שם טוב גאון. |
| חיבוריו | חידושים למסכתות רבות בתלמוד, מספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת), ספרי הלכה בשם 'תורת הבית' על דיני כשרות המזון, נטילת ידיים וטהרה ומאמר "שער המים" על דיני מקוואות. |
הרב שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד, והספר 'תשובות הרשב"א' הוא ספר יסוד בפסיקת הלכה.
הרשב"א היה תלמידו של הרמב"ן. הוא הושפע ממנו הן בגישתו לענייני הלכה ופרשנות התלמוד, והן בחכמת הקבלה. היה גם תלמידו של רבנו יונה גירונדי.
הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו ע"פ הקדמתו לסיפרו בית יוסף.
הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ואיגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, המבקר בין היתר נגד הספר מורה נבוכים של הרמב"ם. הוא אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה מתחת לגיל 25. חילופי איגרות עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה מצויים בתשובות הרשב"א.
תוכן עניינים |
קשריו עם בני דורו [עריכה]
- הרשב"א עמד בקשרים עם רבים מבני דורו: רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה) שהיה גם בן מחלוקתו וחיבר השגות לחיבורי ההלכה של הרשב"א; רבנו אשר (הרא"ש) שהיגר מאשכנז לטולדו שבספרד, והביא בין השאר מסורות מפי מורו - רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג (ראה למשל שו"ת הרשב"א א, תרפ"ט); רבנו מנחם בן שלמה המאירי, עימו עמד במחלוקת חריפה בעניין הפולמוס על לימוד הפילוסופיה, ומחלוקות פנימיות נוספות בתוך הקהילה היהודית.
- מתלמידיו המובהקים: ר"ן (רבינו נסים בר ראובן), רבנו בחיי בן אשר.
חיבוריו [עריכה]
הרשב"א חיבר חידושים למסכתות רבות בתלמוד. השיב אלפי תשובות הלכתיות, ואלה נשמרו במספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת). על סדר קדשים, מופיע בידינו ספר חידושי הרשב"א על מסכת מנחות, אם כי קמו עוררין על ההנחה כי הרשב"א הוא מחבר הספר. ספר עם קובץ שאלות ותשובות שחבר הרשב"א, הודפס לראשונה בווינה בשנת תקע"ב (1811), בדפוס אנטאן שמיד.
חיבר ספר הלכה בשם תורת הבית עם שבעה "בתים" (פרקים) המחולקים ל"שערים" (תתי פרקים). הספר עוסק בדיני שחיטה, כשרות המזון, תערובות, יין נסך, נטילת ידיים ודיני טהרה. ספר זה נכתב במהדורות שונות: מהדורה שלמה (תורת הבית הארוך), ומהדורה מקוצרת (תורת הבית הקצר). ספר זה ייחודיי למדי לתקופתו בכך שהוא מסודר על פי נושאים ולא על פי סדר התלמוד. נגד ספר זה יצא הרא"ה בתוקף וכתב את חיבורו בדק הבית בו הוא מקשה על הרשב"א וכותב את פסיקותיו להלכה. בתגובה לבדק הבית כתב הרשב"א את החיבור משמרת הבית בו הוא יוצא "לשמור" על ספרו תורת הבית מפני קושיותיו של הרא"ה. בחלק מכתבי היד מובא גם "שער המים" לאחר הבית האחרון בתורת הבית. גם שער המים נכתב בשתי מהדורות, קצרה וארוכה[1]. חיבורים אלו מצוטטים רבות על ידי רבי יוסף קארו בסיפרו בית יוסף.
ספרים נוספים שחיבר הם עבודת הקודש (שתי מהדורות, הקצר והארוך) על הלכות שבת ויום טוב ופסקי חלה על הפרשת חלה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רשב"א", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks
- רשב"א, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- כתב חרם של הרשב"א כנגד לימוד פילוסופיה באתר 'דעת'
- הרא"ש הרשב"א הטור, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
- חידושי הרשב"א באתר ויקיטקסט
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ראו בהקדמת המו"ל לספר, אתר היברובוקס.
| תקופת חייו של רשב"א על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית |
רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת |
|
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד |
רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה |
|
| בית המדרש בעיר טולדו |
רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה |
|
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית |
הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד |
|
