רשב"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רשב"א
תאריך לידה 1235
תאריך פטירה 1310
השתייכות בית מדרשו של הרמב"ן, התנגדות לפילוסופיה הרמב"מיסטית
רבותיו הרמב"ן, רבנו יונה גירונדי
תלמידיו רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א), רבי אברהם בן אסמעאל, רבנו בחיי בן אשר, ורבי שם טוב גאון.
חיבוריו חידושים למסכתות רבות בתלמוד, מספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת), ספרי הלכה בשם 'תורת הבית' על דיני כשרות המזון, נטילת ידיים וטהרה ומאמר "שער המים" על דיני מקוואות.

הרב שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד, והספר 'תשובות הרשב"א' הוא ספר יסוד בפסיקת הלכה.

הרשב"א היה תלמידו של הרמב"ן. הוא הושפע ממנו הן בגישתו לענייני הלכה ופרשנות התלמוד, והן בחכמת הקבלה. היה גם תלמידו של רבנו יונה גירונדי.

הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו ע"פ הקדמתו לסיפרו בית יוסף.

הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ואיגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, המבקר בין היתר נגד הספר מורה נבוכים של הרמב"ם. הוא אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה מתחת לגיל 25. חילופי איגרות עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה מצויים בתשובות הרשב"א.

קשריו עם בני דורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשב"א עמד בקשרים עם רבים מבני דורו:

  • רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה) שהיה גם בן מחלוקתו וחיבר השגות לחיבורי ההלכה של הרשב"א;
  • רבנו אשר (הרא"ש) שהיגר מאשכנז לטולדו שבספרד, והביא בין השאר מסורות מפי מורו - רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג (ראה למשל שו"ת הרשב"א א, תרפ"ט);
  • המאירי - רבנו מנחם בן שלמה, עימו עמד במחלוקת חריפה בעניין הפולמוס על לימוד הפילוסופיה, ומחלוקות פנימיות נוספות בתוך הקהילה היהודית.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר חידושי הרשב"א בהוצאת מוסד הרב קוק
  • ספרות שאלות ותשובות: כמו כן, השיב אלפי תשובות הלכתיות, ואלה נשמרו במספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת). ספר עם קובץ שאלות ותשובות שחבר הרשב"א, הודפס לראשונה בווינה בשנת תקע"ב (1811), בדפוס אנטאן שמיד.
  • ספרי הלכה:
    • תורת הבית - הרשב"א חיבר ספר הלכה בשם תורת הבית עם שבעה "בתים" (פרקים) המחולקים ל"שערים" (תתי פרקים).

הספר עוסק בדיני שחיטה, כשרות המזון, תערובות, יין נסך, נטילת ידיים ודיני טהרה. ספר זה נכתב במהדורות שונות: מהדורה שלמה (תורת הבית הארוך), ומהדורה מקוצרת (תורת הבית הקצר). ספר זה מיוחד לתקופתו בכך שהוא מסודר על פי נושאים ולא על פי סדר התלמוד.

נגד ספר זה יצא הרא"ה בתוקף וכתב את חיבורו בדק הבית בו הוא מקשה על הרשב"א וכותב את פסיקותיו להלכה. בתגובה לבדק הבית כתב הרשב"א את החיבור משמרת הבית בו הוא יוצא "לשמור" על ספרו תורת הבית מפני קושיותיו של הרא"ה.

    • בחלק מכתבי היד מובא גם "שער המים" לאחר הבית האחרון בתורת הבית. גם שער המים נכתב בשתי מהדורות, קצרה וארוכה‏[1].

כל החיבורים הללו מצוטטים רבות על ידי רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף על הרמב"ם, והשפיעו על ספרו ההלכתי של הרב קארו השולחן ערוך.

  • ספרים נוספים שחיבר בהלכה הם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו באתר כתבים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו הסרוקים, במהדורות ישנות:‏[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו בהקדמת המו"ל לספר, אתר היברובוקס.
  2. ^ חיפושים באתר כתבים עבריים (שמו העברי של אתר היברובוקס): א. אדרת ב. אבן אדרת ג. שלמה בן אברהם ד. (מהרש"א)
תקופת חייו של רשב"א על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן