רשומות מועדון הפיקוויקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחריט ממהדורת כתבי דיקנס מ-1894: מר פיקוויק במרדף אחרי כובעו

רשומות מועדון הפיקוויקיםאנגלית: The Pickwick Papers או בשמו המלא The Posthumous Papers of the Pickwick Club) הוא הרומן הראשון של צ'ארלס דיקנס. הרעיון של המאייר רוברט סימור היה לפרסם סדרת איורים שיתארו אירועים של פעילות ספורטיבית בלווי טקסט. דיקנס נבחר למחבר הסיפורים בעקבות הצלחת "רישומים מאת בוז" (Sketches by Boz). דיקנס, שהיה בטוח ביכולתו, לקח על עצמו לפרסם המשכים חודשיים גם אחרי שסימור התאבד. הסדרה זכתה להצלחה עצומה, והפופולריות של "מועדון הפיקוויקים" הגיעה לשיאה כשהוצג סם ולר (משרתו הנאמן של מר פיקוויק). המכירות הלכו וגברו, הועלו מופעי תיאטרון, נמכרו ספרי בדיחות סם ולר ומוצרים נוספים.

ההוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן פורסם ב-19 חלקים במשך 20 חודשים החל ממרץ 1836 ועד אוקטובר 1837, הפרק האחרון היה כפול באורכו ומחירו היה 2 שילינג. דיקנס אחר פעם אחת את מועד ההגשה, כשהתאבל על מות גיסתו מרי הוגארת' במאי 1837.

שני החלקים הראשונים הכילו ארבעה איורים מאת רוברט סימור ו-24 דפי טקסט. כשסימור התאבד החליף אותו ר. ו. בס עבור החלק השלישי אך המו"לים לא היו מרוצים ממנו, והוא הוחלף על ידי ה. ק. בראון (פיז), מאייר שהמשיך לעבוד עם דיקנס עוד 23 שנים (הוא אייר את בין שתי ערים בשנת 1859). הפורמט של המגזין שונה ל-32 דפי טקסט ושני איורים בכל חלק. דיקנס גם ויתר על הרעיון המקורי של "מועדון הספורט", והיצירה החלה לקבל צורה של רומן.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מר פיקוויק נואם בפני חברי המועדון

הגיבור הראשי של הרומן, מר פיקוויק, הוא ג'נטלמן אנגלי מבוגר, תמים וטוב לב, המייסד של "מועדון הפיקוויקים". המאיירים ציירו אותו כבעל פנים עגולות, מגולח למשעי, בעל הופעה נאה ומרכיב משקפיים. מר פיקוויק מטייל בלוויית חבריו מר וינקל, מר סנודגראס ומר טאפמן. הרפתקאותיהם הם הנושאים העיקריים ברומן. בין המאורעות הזכורים ביותר: תביעה משפטית שבעלת הבית של מר פיקוויק תובעת אותו על הפרת הבטחת נישואין, וכליאתו בכלא פליט כאשר הוא מסרב בתקיפות לשלם את חובו. התפתחות אחרונה זו קשורה לביוגרפיה של דיקנס: כאשר היה נער נאסר אביו כיוון שלא עמד בתשלום חובותיו.

על אף שמבנה הרומן והעלילה אינם מתוכננים בקפידה, והסיפור מורכב מאפיזודות שאינן בהכרח קשורות זו לזו, עיקר כוחו הספרותי של הרומן בדמויות הבלתי נשכחות שבו. הדמויות מתוארות בצורה היתולית, לעתים בהגזמה של מאפיינים עיקריים או תכונות בולטות. מלבד מר פיקוויק עצמו הדמויות המשעשעות ביותר הן משרתו האישי של מר פיקוויק, סם ולר ואביו מר ולר (אשר אינו יודע אם שמו נכתב Weller או Veller), מר ג'ינגל, הנוכל והמתחזה וג'ו הנער השמן שאוכל כמויות גדולות של מזון ונרדם בכל שעה ובכל מצב.

בין סיפורי ההרפתקאות של פיקוויק וחבריו משובצים סיפורים קצרים שמסופרים על ידי דמויות שונות ברומן, סיפורים אלה מתמעטים לקראת סוף הספר.

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סרט אילם משנת 1913
  • "הרפתקאות מר פיקוויק" - סרט אילם משנת 1921
  • סרט מ-1952 בכיכובם של ג'יימס הייטר והארי פאולר

בנוסף נעשו עיבודים לרדיו ולטלוויזיה ברשת ה-BBC.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבים מעזבון בית-הועד הפיקויקי - תרגם מאנגלית י"ח טביוב, הוצאת א"י שטיבל, תרפ"ב (1921-1922)
  • מועדון הפיקויקים - תרגם אריה סיון, הוצאת מ’ ניומן, תשט"ז
  • רשומות מועדון הפיקוויקים - תרגם מאנגלית אהרן אמיר; איורים מאת פיז, ספרית מעריב, תש"ן 1990

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]