רשומות ראשית הלימוד

רשומות ראשית הלימוד (בסינית מסורתית: 初學記; בסינית מפושטת: 初学记; בפין-יין: chū xué jì, צ'וּ שׂוֵּ'ה גִ'י) היא אנציקלופדיה מוסדית מתקופת שושלת טאנג. עורך היצירה היה שׂ'וּ גְ'ייֵן^[1], פקיד מצליח מחצר טאנג.

הרקע ליצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור שימש "רשומות ראשית הלימוד" כספר יעץ לכלל הנסיכים בעת שכתבו מאמרים, ונועד לאפשר בחינה של הידע ולשמש ללימוד ראשון של ספרות ושירה. הספר הוצג לראשונה בחודש הראשון בשנת 728.

מבנה היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירה 30 מגילות, 23 פרקים ו-313 ערכים, והתכנים עשירים ומגוונים.

מבנה הערכים מחקה את הסגנון של אוסף הספרות, אך אינו זהה לו: הוא פותח בנראטיב, לאחר מכן מביא מובאות, ולבסוף דברי שירה וספרות. הימצאו של הנראטיב הופך את היצירה לבעלת ערך מיוחד ומראה על עריכה קפדנית ופעילה, מכיוון שאנציקלופדיות מקבילות אינן אלא אוסף ציטוטים על נושא נתון, בעוד שב"רשומות ראשית הלימוד" מאורגנים הציטוטים לכדי טקסט בעל רצף סיפורי.

חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"סיכום קטלוג כלל הספרים של ארבעת האוצרות"^[2] נאמר על "רשומות ראשית הלימוד": "מבין האנציקלופדיות של אנשי טאנג, רוחב יריעתה אינה מגיעה לרמתו של "אוסף הספרות", אך בחיוניותה היא גוברת עליו, כמו "העתקי הספרים של האולם הצפוני" ו"ששת המסמכים של אדון בָּאי"^[3] וכך מתרחקת מתחתיו של ספר זה".