רשות האוכלוסין וההגירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל רשות האוכלוסין
סמלילה הקודם של הרשות

רשות האוכלוסין וההגירה, שהוקמה בשנת 2008, היא רשות המופקדת על ניהול מרשם האוכלוסין (לרבות שירותי תיעוד והנפקת תעודות זהות ודרכונים), מתן אזרחות, אישור ופיקוח על כניסה ויציאה מהארץ ופיקוח ורישוי כלי ירייה, וכן על טיפול בשוהים זרים בישראל, לרבות עובדים פלסטינים, שוהים בלתי חוקיים, עובדים זרים ופליטים. פעילות הרשות נשענת על מספר חוקים, בהם חוק מרשם האוכלוסין וחוק הכניסה לישראל.

הרשות, המהווה יחידת סמך של משרד הפנים, מרכזת סמכויות שבעבר היו נתונות בידי משטרת ישראל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד העבודה והרווחה. מקימהּ הוא יעקב גנות. מנכ"ל הרשות הנוכחי הוא אמנון בן-עמי.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות בנויה מארבעה מינהלים: מינהל אוכלוסין, מינהל מעברי גבול, מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ומינהל אכיפה וזרים. מועסקים בה 1,800 עובדים, מהם:‏[1]

תחום אחריות מספר עובדים
עובדי מינהל האוכלוסין 550
פקחי הגירה (שבסמכותם לבצע מעצר) 200
ממונים על אכיפת חוקי הגירה על מעסיקים 150
יחידת תשאול פליטים 70

תחומי אחריות עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשם האוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת המרשם לכלול פרטי המידע הנוגעים לתושבי המדינה. פרטים אלה רשומים במרשם וכן בתעודת הזהות שמנפיקה הרשות. הפרטים הרשומים במרשם (בהתאם לסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין) הם:

  • שם בן-הזוג
  • שמות הילדים, תאריכי לידתם ומינם
  • אזרחות או אזרחויות, בין נוכחיות ובין אלה שקדמו
  • המען
  • כתובת למשלוח דואר
  • תאריך הכניסה לישראל
  • התאריך שבו נהיה לתושב מדינת ישראל

חלק מפרטי המרשם מהווים גם ראיה לנכונותם, ולפיכך רשויות המדינה וגורמים אחרים רשאים להסתמך על האמור באותם פרטי רישום (סעיף 3 לחוק).

פרטי המרשם שאינם מהווים ראיה לאמיתותם הם הלאום, המצב האישי ושם בן-הזוג, וזאת כיוון שלעתים מחויב משרד הפנים לרשום תחת סעיפים אלה פרטים המנוגדים לתפיסותיהן של מפלגות דתיות בנושא (למשל, משרד הפנים מחויב לרשום כ"יהודי" מי שעבר גיור רפורמי).

מספר רב של פסקי דין דנו בשאלת סמכויות פקיד הרישום. פרק ג' לחוק קובע כי פקיד הרישום רשאי לדרוש ממי שמסר הודעה על פרטי רישום למסור לפקיד כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום (סעיף 19(1)). כמו כן, הוא רשאי לרשום הצהרה (בכתב או בעל-פה) על אמיתות ידיעה או מסמך שנמסרו לו (סעיף 19(2)). חוק המרשם מבחין בין רישום ראשון לבין רישום שינויים: הרישום הראשון ייעשה על פי "תעודה ציבורית", ובאין תעודה כזאת, על פי הודעת המבקש. רישום שינויים נעשה רק על בסיס תעודה ציבורית המעידה על השינוי‏[2].

המרשם משמש גם לצרכים סטטיסטיים.

הגישה למידע במאגר הנתונים של מרשם האוכלוסין מוגבלת, בין השאר מכוח חוק הגנת הפרטיות. למשרדי הממשלה יש גישה למאגר הנתונים המלא, לשם מילוי תפקידם, וגישה מצומצמת יותר, באמצעות שאילתות, ניתנת לגופים נוספים. פנקס הבוחרים, הניתן למפלגות לקראת הבחירות, מכיל נתונים רבים ממאגר הנתונים של מרשם האוכלוסין.

עותק מלא של מאגר הנתונים נגנב בשנת 2006 והופץ באינטרנט‏[3]. על פי החשד, גניבת הנתונים נעשתה על ידי עובד קבלן של משרד העבודה והרווחה[4]. הנתונים הגנובים הופצו יחד עם תוכנה בשם "אגרון" לעיון בהם, וזו שימשה לשלל מטרות שיש בהן פגיעה בפרטיות וייתכן גם בביטחון האישי‏[5][6].

טיפול בשוהים זרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות האוכלוסין וההגירה מרכזת את ההיבטים השונים בטיפול בשוהים זרים בישראל, בהם עובדים פלסטינים, שוהים בלתי חוקיים, עובדים זרים ופליטים. ברשות מספר עובדים הממונים על אכיפת חוקי הגירה על מעסיקים (תפקיד שמולא בעבר על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), פקחים שתפקידם לעצור שוהים בלתי-חוקיים (מה שהיה בעבר בתחום אחריותהּ של המשטרה) ועובדי מינהל האוכלוסין, שבסמכותם להורות על גירוש. בנוסף מפעילה הרשות יחידת תשאול, שתפקידה לנהל את הטיפול בבקשותיהם של פליטים מבקשי מקלט בישראל, כולל ריאיון מבקשי המקלט, סמכות למתן אישורי שהייה והמלצה במי יש להכיר כפליט.

רישוי כלי ירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר עסקה הרשות גם בנושא מתן רישיונות לשימוש בכלי ירייה, אולם כיום היחידה העוסקת בתחום זה שייכת למשרד לביטחון פנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביולי 2002 החליט ראש ממשלת ישראל השלושים אריאל שרון על הקמת מנהלת הגירה, שתהווה בסיס להקמת רשות הגירה, במטרה לצמצם את מספר השוהים הבלתי חוקיים, וכן על הקמת יחידת סמך לטיפול בעובדים זרים במשרד העבודה והרווחה‏[7]. על הקמתהּ הופקד רב גונדר (בדימוס) יעקב גנות, לשעבר מפקד משמר הגבול (2001–2002) ונציב בתי הסוהר (2003–2007).

ב-4 באפריל 2004 החליטה הממשלה על הקמת "מינהל האוכלוסין והכניסה לישראל" במשרד הפנים, וקבעה כי הן סמכויות משטרת ישראל בענייני ביקורת הגבולות והן יחידת הסמך לעניין עובדים זרים שבמשרד התמ"ת יועברו לאחריות מינהל האוכלוסין. במקור נקבע שההעברה תיעשה עד 1 בנובמבר 2004‏[8], אולם מועד זה נדחה לינואר 2006‏[9] ובהמשך ל-1 בינואר 2009‏[10].

ב-13 באפריל 2008 החליטה ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשות אהוד אולמרט על הקמת "רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול", אשר תחליף את מינהל האוכלוסין ותהיה אחראית על תחום האוכלוסין ועל הטיפול בנתינים זרים‏[11]. בין היתר הוחלט לפרק את משטרת ההגירה ולהעביר את הסמכות לטיפול בשוהים בלתי חוקיים לרשות החדשה. משימת ההקמה הופקדה בידיו של ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, גנות, שמונה לתפקידו ביולי 2007 על ידי שר הפנים רוני בר-און. הרשות החליפה את מינהל האוכלוסין ב-15 ביולי 2008‏[12].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות החדשה החלה את פעולתהּ ב-1 ביולי 2009. בריאיון שנערך עם מנהל הרשות לקראת פריסת מפקחי ההגירה ברחבי הארץ, הבטיח גנות כי "יהיו הרבה מעצרים. [...] הפעילות צריכה להיות אלפי מורחקים בחצי השנה הקרובה. הרבה מאוד אלפים." ואכן, כבר ביום הראשון לפעילות הרשות ערכה היחידה המבצעית של הרשות, יחידת עוז, מבצע מעצרים באזור גינת לוינסקי ובדירות בשכונת נווה שאנן בתל אביב, בגיבוי שוטרי משמר הגבול. כ-100 פקחים עיכבו ועצרו לפחות 100 זרים‏[13][14], בהם מהגרי עבודה ומסתננים מאפריקה לישראל, שעליהם נאסרה השהייה בשטח שבין חדרה לגדרה (וכן בעיר אילת) במסגרת "נוהל גדרה חדרה" שהיה נהוג באותה העת‏[15][16].

במוצאי השבת באותו השבוע הפגינו מאות ישראלים וזרים בשדרות בן ציון פינת המלך ג'ורג' בתל אביב כנגד מדיניות הרשות‏[17]. כעבור שבוע נערכה הפגנה נוספת, בגינת לוינסקי‏[18], ושבוע לאחר מכן התקיים מצעד מחאה ברחובות תל אביב, בו השתתפו למעלה מאלף איש‏[19].

החל מיולי 2013 החלה הרשות בהנפקת תעודות זהות ודרכונים ביומטריים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשם האוכלוסין:

טיפול בשוהים זרים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"פ נתוני רשות ההגירה, מובא אצל נורית וורגפט, 'הרשות החדשה למנהל אוכלוסין מתחילה לעבוד', הארץ, 19 ביוני 2009
  2. ^ ע"א 630/70 טמרין נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1) 197; בג"ץ 147/70 שטדמן נ' שר הפנים, פ"ד כד(1) 766; בג"ץ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד יט(4) 661, 676.
  3. ^ ניב ליליאן ואהוד קינן, מעקב: המידע האישי של אזרחי ישראל מופץ ברשת, באתר ynet‏, 11 באוקטובר 2007
  4. ^ אבי בליזובסקי, ‏דליפת הענק של מרשם האוכלוסין לאינטרנט פוענחה לאחר חמש שנים, באתר "אנשים ומחשבים", ‏24 באוקטובר 2011
  5. ^ יאיר אטינגרדליפת מרשם האוכלוסין הובילה למהפכה בעולם החרדי, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2011
  6. ^ גלעד גרוסמן, חשש: פרטי מרשם האוכלוסין ישמשו לתביעת חיילי צה"ל‏ 25 באוקטובר 2011
  7. ^ החלטה ממשלת ישראל מס' 2327.
  8. ^ הקמת מינהל האוכלוסין והכניסה לישראל, החלטה מספר 1784 של ממשלת ישראל ה-30, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה
  9. ^ שילוב ישראלים בשוק העבודה, החלטה מספר 2445 של ממשלת ישראל ה-30, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה
  10. ^ הגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים, מיום 12 בספטמבר 2006 (סעיף 7), החלטה מספר 446 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
  11. ^ הקמת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי גבול במשרד הפנים, החלטה מספר 3434 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
  12. ^ שחר אילןמהיום: רשות ההגירה תחליף את מינהל האוכלוסין, באתר הארץ, 15 ביולי 2008.
  13. ^ דנה ווילר-פולק, רשות ההגירה ערכה מבצע אכיפה בת"א ופינתה יותר מ-300 עובדים זרים, הארץ, 1 ביולי 2009.
  14. ^ אייל דץ, המדינה החלה בגירוש העובדים הזרים, וואלה, 1 ביולי 2009.
  15. ^ ורד לי, נפשם בכפם: תחום המושב, הארץ, 5 ביוני 2009.
  16. ^ שחר אילן, משרד הפנים: 2,000 אריתראים יוכלו לעבוד אם ייצאו מאזור המרכז, הארץ, 5 באוגוסט 2008.
  17. ^ עפרי אילני, מאות בני אדם הפגינו בתל אביב נגד רשות ההגירה החדשה, הארץ, 4 ביולי 2009
  18. ^ דנה ווילר-פולק, הפגנה בת"א נגד רשות ההגירה - "אין ילד לא חוקי", 11 ביולי 2009
  19. ^ דנה ווילר-פולק, מפגינים נגד גירוש הזרים בתל אביב: גרשו את הסרסורים, 18 ביולי 2009