רשות הטבע והגנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רשות הטבע והגנים היא רשות ממשלתית, המאחדת שתי רשויות קודמות - "רשות שמורות הטבע " ו"רשות הגנים הלאומיים", שהוקמו בשנת 1964. שתי הרשויות אוחדו בשנת 1998. הרשות המאוחדת נקראה תחילה "הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים", ולאחר מכן קוצר השם המסורבל.

תוכן עניינים

1 רקע
2 פעולות הרשות
3 ראו גם
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] רקע

סוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים לא בישרו טובות לערכי הטבע בארץ ישראל. יערות נכרתו באופן מסיבי, וציד בלתי מבוקר של בעלי חיים הביא לכך שבעלי חיים גדולים כיענים, איילות, יחמורים, דובים סוריים, פראים, ברדלסים ותנינים, נכחדו.

ממשלת המנדט החלה לחוקק חוקים לשמירת החי והצומח. ב-1924 פורסם חוק הציד, וב-1926 - פקודת היערות. אתרים רבים, כמו חורש הכרמל והר מירון, הוכרזו כשמורות יער; עצים מסוימים הוכרזו כמוגנים. בתחום הציד היה המצב גרוע בהרבה, ולמעשה נמשך הציד הבלתי חוקי.

עם קום מדינת ישראל לא השתנה המצב בהרבה. המדינה הצעירה התמקדה בפיתוח כלכלי וקליטת עלייה. עשרות אלפי דונם של ביצות, שהיו אבן שואבת למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, יובשו. נחלים זוהמו בעקבות ההתפתחות החקלאית והתעשייתית. שטחי קרקע רבים שהיו פראיים ואיכלסו ערכי טבע רבים, נדונו לכלייה בעקבות בנייה מואצת והקמת מאות יישובים חדשים.

במצב שנוצר היה הכרח להקים רשות שתהייה אחראית על בקרה, פיקוח ואכיפה של חוקי הגנת הטבע. ב־1953 חוקקה הכנסת את "חוק הגנת חיות-הבר" ועל ביצועו הופקד שר החקלאות. בעקבות החקיקה הוקם ב־1956 "המדור לשמירת הטבע" במשרד החקלאות שתפקידו היה אכיפת חוקי הציד וחוקי שמירת טבע אחרים.

ב-1955 הוקמה במשרד ראש הממשלה המחלקה לשיפור נוף הארץ, שעליה הוטלה הקמת תשתית תיירותית ושימור אתרים היסטוריים ולאומיים. המחלקה הקימה מספר גנים לאומיים ידועים, כמו גן השלושה(הסחנה), קיסריה, שבטה ועבדת. בעקבות ייבוש ביצת החולה ולחץ ציבורי הוקמה שמורת החולה, שהייתה לשמורת הטבע הראשונה שהוכרזה (ב-1964).

בשנת 1964 אושר בכנסת "חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע", שעבודת החקיקה עליו החלה עוד ב-1956. במסגרת החוק הוקמו שתי רשויות: רשות הגנים הלאומיים, שהתבססה על המחלקה לשיפור נוף הארץ, ורשות שמורות הטבע, שהתבססה על המדור במשרד החקלאות. האבחנה בין שני הגופים נבעה מההבדל בתפקודם - הגנים הלאומיים הם בעיקר אתרים בעלי ערך היסטורי או לאומי, כמו מצדה, או בעלי ערך תיירותי, כמו גן השלושה; הדגש מושם על שיפור האתר ותפעולו השוטף. בשמורות טבע הערך העליון הוא שמירה על החי והצומח ומניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים.

בשנת 1998 אוחדו שתי הרשויות לגוף אחד - רשות הטבע והגנים.