רשות התקשורת הבריטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Ofcom
סוג: גוף סטטוטורי
שנת הקמה: 2003
מיקום המטה: לונדון
ענפי תעשייה: תקשורת
דף הבית: www.ofcom.org.uk

רשות התקשורת הבריטית, הידועה יותר בכינויה Ofcom או Office of Communications, היא רשות פיקוח רגולטורית בריטית הממונה על שמירת עקרונות התחרותיות בשוקי השידור, התקשורת והדואר בבריטניה. הרשות הוקמה בשנת 2003 מתוקף חקיקה, והחליפה את משרד התקשורת הממשלתי שקדם לה.

לרשות יש סמכויות ביצוע מגוונות בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, התקשורת הטלפונית, האינטרנט ושירותי הדואר. היא בעלת סמכות סטטוטורית לייצג את אינטרס צרכני התקשורת על ידי קידום תחרותיות והגנה על הציבור מפני תכנים לא ראויים באמצעי התקשורת. פעילויותיה כוללות עריכת מכרזים, מתן זכיונות ורישיונות, מחקר, קביעת מדיניות ותקנות, טיפול בתלונות, וניהול ספקטרום. הרשות אינה ממומנת מכספי מיסים, אלא מדמי תמלוגים שמחויבות להעביר לה כל חברות התקשורת בבריטניה.

Ofcom היא גוף מקביל בבריטניה לרשות הלאומית לתקשורת בישראל, אשר נמצאת בתהליכי הקמה מאז שנת 1996.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הרשות הוכרזה על ידי המלכה אליזבת השנייה בנאום לפרלמנט ביוני 2001. הגוף החדש, אשר יועד להחליף מספר גופים שונים, הוצג כ"רגולטור-על" לתחום התקשורת המתפתח במהרה[1]. עקרון מנחה בהקמת הרשות החדשה היה ניתוקה של עבודה רגולטורית מהשפעות של לחצים פוליטיים, ומתן עצמאות לרגולטור לפעול לפי שיקולים מקצועיים בלבד. עקרון זה, הזהה לעקרון שמאחורי עצמאות הרשות להגבלים עסקיים, אמור לאפשר לרגולטור לעשות את עבודתו בצורה יעילה יותר ללא תלות בבעלי עניין שעלולים להיות מעוניינים בצמצום התחרות, דוגמת פוליטיקאים ובעלי חברות תקשורת.

הרשות החלה בפעילות ב-29.12.2003, וירשה את תפקידהם של חמישה גופים רגולטוריים שונים[2]:

  • משרד התקשורת
  • הוועדה לתקני שידור
  • הוועדה לטלוויזיה עצמאית
  • הרשות לרדיו
  • הרשות לגלי רדיו

בשנת 2011, ירשה גם את תפקידו של גוף שישי, הוועדה לשירותי דואר.


בעשור הראשון לפעילותה עמדה הרשות בפני לחצים פוליטיים וסכנת סגירה. ביולי 2009, הכריז המועמד השמרני לראשות הממשלה, דיוויד קמרון, ש"Ofcom כפי שאנו מכירים אותה תחדל מלהתקיים"[3] במידה והוא יבחר לשלטון. לדידו, עצמאותה של הרשות הייתה גדולה מדי ורוקנה את תפקידה של הממשלה בענייני מדיניות פיתוח בתחום התקשורת. בתגובה, הצהיר מנכ"ל הרשות לשעבר, לורד סטפן קרטר, שהתבטאות זו היא "שטחית או חסרת הבנה"[4], כיוון שהסיבה להקמת רשות עצמאית נובעת דווקא מהצורך בקבלת החלטות באופן עצמאי ומקצועי שלא תמיד מתאפשרים במסגרת משרד ממשלתי. לאחר היבחרו, חזר בו קמרון מתוכניתו ואף הגדיל את תחומי האחריות הרשות כשהעביר את הרגולציה על שירותי הדואר לידיה[5].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות הייתה נתונה לביקורת ציבורית לפרקים על המשכורות הגבוהות שניתנו לעובדיה, יחסית לעובדי השירות הציבורי[6]; על הבניין היוקרתי שבו שוכן מטה הרשות, על גדות נהר התמזה במרכז לונדון; על טיב החלטותיה הרגולטריות, דוגמת רפורמת הרגולציה על שירותי הרדיו בשנת 2007[7]; ועל טיב שירות הלקוחות שהיא מעניקה לאזרחים הפונים אליה בתלונות על גופי תקשורת[8].

הרשות שיחקה תפקיד מרכזי בחקר פרשיית ההאזנות של עיתון ניוז אוף דה וורלד. הרשות נדרשה לקבוע האם חברת ניוז אינטרנשיונל, בבעלות איל ההון האוסטרלי רופרט מרדוק, ראויה להמשיך לשלוט על חברות תקשורת רבות בבריטניה, ביניהן ענקית התקשורת BSkyB. הרשות הייתה חשופה לביקורת משני צידי המפה הפוליטית על אופן החקירה בפרשה זו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סקירה חודשית של פעילות Ofcom ורשויות תקשורת בעולם, אתר הרשות השנייה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Queen announces media shake-up", BBC News (20 June 2001). 
  2. ^ "'Super-regulator' Ofcom launches", BBC News (29 December 2003). 
  3. ^ Chris Williams (6 July 2009). Ofcom top of Tory deathlist – Quangogeddon. Music and Media. The Register.
  4. ^ Tryhorn, Chris (10 July 2009). "David Cameron's attack on Ofcom derided by communications minister", The Guardian (London). 
  5. ^ Ofcom. Politics.co.uk.
  6. ^ Sweney, Mark (21 October 2010). "Ofcom to cut 170 jobs and reduce budget by 28.2% over four years", The Guardian (London). 
  7. ^ Plunkett, John (5 June 2007). "Ofcom accused of 'Nero approach'", The Guardian (London). 
  8. ^ Poor Service from Ofcom. Letsfixbritain.com.