רשות ניירות ערך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשות ניירות ערך היא רשות ציבורית בישראל העוסקת בשמירת עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך. הרשות הוקמה ופועלת על פי חוק ניירות הערך, התשכ"ח-1968.
יו"ר הרשות וחבריה מתמנים בידי שר האוצר. מקצת מן החברים ממונים מקרב הציבור ומקצתם מקרב עובדי המדינה. הרשות מעסיקה רואי חשבון, משפטנים, כלכלנים ועובדי מנהל.
הרשות ייסדה, יחד עם לשכת רואי חשבון בישראל, את המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, ומשמשת שותפה שווה בו.
[עריכה] תפקידי הרשות
במסגרת תפקידה מטפלת הרשות בתחומים הבאים:
[עריכה] מתן היתר לפרסום תשקיפים
תשקיף הוא מסמך הנותן גילוי מלא של כל מידע החשוב למשקיע השוקל לרכוש את ניירות הערך שהתאגיד מציע לציבור. התשקיף כולל, בין היתר, תיאור של ניירות הערך המוצעים, תיאור של עסקי החברה ואת דוחותיה הכספיים.
[עריכה] הסדרת הפעיליות של ענף קרנות הנאמנות ופיקוח עליו
במסגרת זו מעניקה הרשות היתרים לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעות קרנות נאמנות את יחידותיהן לציבור. תשקיף קרן כולל, בין היתר, פרטים אודות הצעת היחידות, תיאור של החברה המנהלת את נכסי הקרן והנאמן לקרן, מדיניות ההשקעות של הקרן, נתונים אודות הרכב נכסי הקרן, ותשואת הקרן יחסית למדדי ניירות ערך רלוונטיים, עלויות הכרוכות בניהול הקרן, דוחות כספיים של הקרן ועוד. תוקפו של תשקיף של קרן פתוחה הוא לתקופה שאינה עולה על 21 חודשים מיום פרסומו, ולפיכך כדי להבטיח רציפות בהצעת יחידות קרן נאמנות לציבור על מנהל הקרן לפרסם תשקיף לפחות אחת לשנה.
[עריכה] מעקב אחר דוחות שוטפים שכל תאגיד חייב להגיש
על מנת לעדכן את המשקיעים בהתפתחויות לאחר שניירות הערך כבר נסחרים על התאגיד לפרסם, פעם בשנה, דוח תקופתי הכולל דוחות כספיים, דוח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד ומידע נוסף. על התאגיד לפרסם פעם ברבעון דוחות רבעוניים, הכוללים דוחות כספיים ודוח דירקטוריון וכן עליו לפרסם דוח מידי סמוך לאחר התרחשותם של אירועים מסוימים ובהם כאלו שלהם יכולה להיות השפעה מהותית על התאגיד או על מחירי ניירות הערך שלו. במקביל, עוסקת הרשות במעקב אחר דיווחים שוטפים של קרנות נאמנות.
על-מנת להביא מידע זה מהר ככל האפשר לידיעת המשקיעים, פתחה הרשות את מערכת מגנא - מערכת גילוי נאות אלקטרונית, שבמסגרתה מוצגות הודעות של התאגידים באתר האינטרנט של הרשות, מיד עם קבלתם מהמדווחים [1].
[עריכה] מעקב אחר מפרטים של הצעות רכש
הצעת רכש היא כלי העומד בפני אדם הרוצה לרכוש מהציבור ניירות ערך של תאגיד, אם לצורך יצירת או הגדלת החזקות (אפילו עד כדי מאה אחוזים) ואם לצורך השתלטות על התאגיד.
[עריכה] פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה לניירות ערך
במסגרת זו מתבקשת הרשות על ידי הבורסה לניירות ערך לבחון הצעות לתיקון תקנון הבורסה המוצעות על ידה ולהמליץ בפני שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לאמץ את אותם תיקונים הנראים לרשות כראויים וכן לאשר הנחיות ותיקונים בהן. כמו כן, עוסקת הרשות בפיקוח על המסחר, בליווי דיוני דירקטוריון הבורסה ובפניות ציבור שעניינן הפעילות בבורסה.
[עריכה] רישוי מנהלי תיקים, יועצי השקעות ומשווקי השקעות
פיקוח על מילוי חובותיהם וטיפול בעבירות משמעת. במסגרת הרישוי, עורכת הרשות בחינות מקצועיות, מטפלת בבקשות לקבלת פטור מבחינות, מרכזת את רישום המתמחים ומפקחת על ההתמחות. במסגרת הפיקוח על בעלי רישיון, מרכזת המחלקה את הדיווחים של בעלי רישיון לרשות, מפקחת על מילוי חובותיהם בהתאם לחוק ומטפלת בחשדות לעבירות משמעת שהוגדרו בחוק.
[עריכה] עריכת חקירות, לפי הוראת יו"ר הרשות
בעבירות על חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות ובעבירות על חוקים נוספים מקום שהן כרוכות בעבירות על חוקים אלה.
בשנים האחרונות ממלאת רשות ניירות ערך תפקיד מפתח בשכלול שוק ההון ובגיוון המוצרים הפיננסיים המצויים בו. פעילות זו היא חלק מאסטרטגיה שהיתווה יו"ר הרשות, משה טרי, עם כניסתו לתפקידו בספטמבר 2002. כמו כן, הייתה רשות ניירות ערך שותפה מרכזית בהכנת רפורמת בכר וביישומה.
לרשות לניירות ערך ישנה סמכות חקירתית בדומה למשטרה ומתפקידה לעצור ולחקור עבריינים העוסקים בפעילות לא חוקית בבורסה לניירות ערך כגון הרצת ני"ע, מניפולציה בני"ע והנעת אחרים לבצע פעילות לא חוקית בני"ע הנסחרים בורסה.
[עריכה] יושבי ראש רשות ניירות ערך מאז הקמתה
- מרדכי זגגי, 1969-1974
- יצחק טאוב, 1974-1979
- דוד וינשל, 1979-1980
- מיכאל ארנון, 1980-1983
- אליעזר שילוני, 1983-1987
- מאיר גבאי, 1987
- אריה מינטקביץ', 1987-1997
- מירי כץ, 1997-2002
- משה טרי, 2002-2008
- זוהר גושן, 2008-
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר של רשות ניירות ערך
