רשות ניירות ערך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רשות ניירות ערך היא רשות בישראל העוסקת בשמירת עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך. הרשות הוקמה ופועלת על פי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968‏[1].

יו"ר הרשות וחבריה מתמנים בידי שר האוצר. מקצת מן החברים ממונים מקרב הציבור ומקצתם מקרב עובדי המדינה. הרשות מעסיקה רואי חשבון, משפטנים, כלכלנים ועובדי מנהל.

הרשות ייסדה, יחד עם לשכת רואי חשבון בישראל, את המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, ומשמשת שותפה שווה בו.

בשנים האחרונות ישנה ביקורת ציבורית נרחבת[דרוש מקור] על עודף רגולציה בשוק ההון בישראל וריבוי רגולטורים. במקביל הפעילות בשווקים הפיננסיים בישראל הצטמצמה בצורה משמעותית.

תפקידי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידה מטפלת הרשות בתחומים הבאים:

מתן היתר לפרסום תשקיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשקיף הוא מסמך הנותן גילוי מלא של כל מידע החשוב למשקיע השוקל לרכוש את ניירות הערך שהתאגיד מציע לציבור. התשקיף כולל, בין היתר, תיאור של ניירות הערך המוצעים, תיאור של עסקי החברה ואת דוחותיה הכספיים.

הסדרת הפעילות של ענף קרנות הנאמנות ופיקוח עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת זו מעניקה הרשות היתרים לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעות קרנות נאמנות את יחידותיהן לציבור. תשקיף קרן כולל, בין היתר, פרטים אודות הצעת היחידות, תיאור של החברה המנהלת את נכסי הקרן והנאמן לקרן, מדיניות ההשקעות של הקרן, נתונים אודות הרכב נכסי הקרן ותשואת הקרן יחסית למדדי ניירות ערך רלוונטיים, עלויות הכרוכות בניהול הקרן, דו"חות כספיים של הקרן ועוד. תוקפו של תשקיף של קרן פתוחה הוא לתקופה שאינה עולה על 21 חודשים מיום פרסומו, ולפיכך כדי להבטיח רציפות בהצעת יחידות קרן נאמנות לציבור על מנהל הקרן לפרסם תשקיף לפחות אחת לשנה.

מעקב אחר דוחות שוטפים שכל תאגיד חייב להגיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לעדכן את המשקיעים בהתפתחויות לאחר שניירות הערך כבר נסחרים על התאגיד לפרסם, פעם בשנה, דוח תקופתי הכולל דוחות כספיים, דוח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד ומידע נוסף. על התאגיד לפרסם פעם ברבעון דוחות רבעוניים, הכוללים דוחות כספיים ודוח דירקטוריון וכן עליו לפרסם דוח מידי סמוך לאחר התרחשותם של אירועים מסוימים ובהם כאלו שלהם יכולה להיות השפעה מהותית על התאגיד או על מחירי ניירות הערך שלו. במקביל, עוסקת הרשות במעקב אחר דיווחים שוטפים של קרנות נאמנות.

על-מנת להביא מידע זה מהר ככל האפשר לידיעת המשקיעים, פתחה הרשות את מערכת מגנא - מערכת גילוי נאות אלקטרונית, שבמסגרתה מוצגות הודעות של התאגידים באתר האינטרנט של הרשות, מיד עם קבלתם מהמדווחים [1].

מעקב אחר מפרטים של הצעות רכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת רכש היא כלי העומד בפני אדם הרוצה לרכוש מהציבור ניירות ערך של תאגיד, אם לצורך יצירת או הגדלת החזקות (אפילו עד כדי מאה אחוזים) ואם לצורך השתלטות על התאגיד.

פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה לניירות ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת זו מתבקשת הרשות על ידי הבורסה לניירות ערך לבחון הצעות לתיקון תקנון הבורסה המוצעות על ידה ולהמליץ בפני שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לאמץ את אותם תיקונים הנראים לרשות כראויים וכן לאשר הנחיות ותיקונים בהן. כמו כן, עוסקת הרשות בפיקוח על המסחר, בליווי דיוני דירקטוריון הבורסה ובפניות ציבור שעניינן הפעילות בבורסה.

רישוי מנהלי תיקים, יועצי השקעות ומשווקי השקעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוח על מילוי חובותיהם וטיפול בעבירות משמעת. במסגרת הרישוי, עורכת הרשות בחינות מקצועיות, מטפלת בבקשות לקבלת פטור מבחינות, מרכזת את רישום המתמחים ומפקחת על ההתמחות. במסגרת הפיקוח על בעלי רישיון, מרכזת המחלקה את הדיווחים של בעלי רישיון לרשות, מפקחת על מילוי חובותיהם בהתאם לחוק ומטפלת בחשדות לעבירות משמעת שהוגדרו בחוק.

עריכת חקירות, לפי הוראת יו"ר הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבירות על חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות ובעבירות על חוקים נוספים מקום שהן כרוכות בעבירות על חוקים אלה.

בשנים האחרונות ממלאת רשות ניירות ערך תפקיד מפתח בשכלול שוק ההון ובגיוון המוצרים הפיננסיים המצויים בו. פעילות זו היא חלק מאסטרטגיה שהיתווה יו"ר הרשות, משה טרי, עם כניסתו לתפקידו בספטמבר 2002. כמו כן, הייתה רשות ניירות ערך שותפה מרכזית בהכנת רפורמת בכר וביישומה.

לרשות לניירות ערך ישנה סמכות חקירתית בדומה למשטרה ומתפקידה לעצור ולחקור עבריינים העוסקים בפעילות לא חוקית בבורסה לניירות ערך כגון הרצת ני"ע, מניפולציה בני"ע והנעת אחרים לבצע פעילות לא חוקית בני"ע הנסחרים בורסה.

בשל מורכבותו והתמשכותו של ההליך הפלילי, הוחלט בתחילת שנת 2011 על יצירת מנגנון אכיפה מנהלית אשר נועד לטפל בהפרות של חוקי ניירות ערך אשר היסוד הנפשי הנדרש בהן הינו של רשלנות לכל היותר. קבלת סמכות זו גררה ביקרות הן בטענה של הפרת עיקרון הפרדת הרשויות[2] והן על גובה הקנסות היכולים להיות מוטלים הן על החברה והן על מנהל הכספים או מנהל החברה באופן אישי. נכון לשנת 2011, הרשות עוד לא הפעילה את סמכותה בתחום זה.

יושבי ראש רשות ניירות ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם התחלת כהונה סיום כהונה
מרדכי זגגי 1969 1974
יצחק טאוב 1974 1979
דוד וינשל 1979 1980
מיכאל ארנון 1980 1983
אליעזר שילוני 1983 1987
מאיר גבאי 1987 1987
אריה מינטקביץ' 1987 1997
מירי כץ 1997 2002
משה טרי 2002 2008
זוהר גושן 2008 2011
שמואל האוזר 2011 היום

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]