הרשות השופטת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרשות השופטת היא אחת משלוש רשויות המדינה. רשות זו אחראית על פירוש החוקים.
[עריכה] תפקיד
מטרת הרשות השופטת היא לנסות לתת משפט צדק. היא עושה זאת באמצעות אכיפת שלטון החוק - דין והכרעה במקרה של חשד לעבירה על החוק. הרשות השופטת מכריעה הן בישוב סכסוכים בין התושבים לבין רשויות השלטון והן בסכסוכים בין רשויות השלטון לבין עצמן. בסמכות הרשות השופטת לפסול חוקים לא ראויים שחוקקה הרשות המחוקקת (הפרלמנט, הוא בישראל הכנסת) או למנוע מדיניות בלתי חוקית של הרשות המבצעת. בכך היא מהווה אמצעי ביקורת וריסון לשלטון ומבטיחה את חירויות האדם ואת השמירה על המשטר הדמוקרטי.
בסמכות הרשות השופטת לפרש חוקים וליצור חקיקה שיפוטית כאשר מתגלה העדר חוק חד-משמעי ומפורש, וזאת נעשית על-פי העקרונות והערכים של המדינה. ישנה מחלוקת לגבי מידת סמכות זו.
תחת הרשות השופטת נמצאים בתי המשפט אשר להם יש סמכות שפיטה כללית שהוענקה להם על ידי המדינה.
[עריכה] קשר לרשות המבצעת
עפ"י תפישת המשפט כשירות שעל המדינה לספק לאזרחיה (ממש כשם שעל המדינה לספק לאזרחיה שירותי חינוך ובריאות), היה עלינו למקם את בתי המשפט כחלק מהרשות המבצעת (דהינו - תפקידם של בתי המשפט הוא "לבצע שפיטה"). ביטויים לתפישה זו ניתן למצוא הן באופן תאורטי, בכתביו של הפילוסוף ג'ון לוק, אבי הליברליזם בדמוקרטיה המודרנית, והן באופן מעשי, בבריטניה, שמהווה מודל חשוב בהתפתחות הדמוקרטיה הפרלמנטרית, אשר בה שימש הלורד צ'נסלור (שר המשפטים) הן כראש מערכת המשפט והן כיושב ראש בית הלורדים, שחבריו שימשו גם כערכאה המשפטית העליונה.
עם התפתחות הדמוקרטיה חל שינוי בתפיסה זו, במטרה למנוע מהשופטים, בבואם להכריע בסוגיה משפטית, להיות תלויים בבעלי תפקיד אחרים בממשל. הביטוי לחוסר תלות זה בוטא בהפרדת הרשויות על פי מונטסקיה, אשר הגדיר את הרשות השופטת כרשות נפרדת (מונטסקיה הגדיר אף את הרשויות המחוקקת והמבצעת כנפרדות, אם כי הפרדה זו משמעותית פחות, והדבר ניכר הן מבנית, במודל הדמוקרטיה הפרלמנטרית, והן בקשרי האיזונים והבלמים החזקים בין רשויות אלה בכל הדמוקרטיות היצוגיות, לרבות הדמוקרטיות הנשיאותיות).
כיצד, אם כן, ניישב את תפקידה וסמכויותיה של הרשות השופטת ביחס לתפקידו וסמכויותיו של משרד המשפטים, שהוא המשרד הממשלתי האחראי על מערכת המשפט מטעם הממשלה?
- משרד המשפטים:
- העומד בראשו: שר המשפטים.
- בעלי התפקיד הכלולים בו: כל עובדי המדינה המשמשים במערכת המשפט, למעט השופטים.
- אחריות: ניהול כולל של מערכת המשפט, לרבות העסקת כלל עובדי בתי המשפט, קביעת סדרי העבודה המנהליים (כחלק מאחריותו גם על התביעה והסנגוריה) וחלוקת העבודה בין המחוזות השונים במדינה.
- הרשות השופטת:
- העומד בראשה: ראש ערכאת השיפוט העליונה (בישראל זהו נשיא בית המשפט העליון).
- בעלי התפקיד הכלולים בה: כלל השופטים המכהנים בפועל.
- אחריות: שפיטה.
