רשיד א-דין המדאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רשיד א-דין)
רשיד א-דין המדאני
رشیدالدین فضل‌الله همدانی
לידה 1247
המדאן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 ביולי 1318 (בגיל 71 בערך)
תבריז, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד וזיר עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רשיד א-דין פזלאללה המדאניפרסית: رشیدالدین فضل‌الله همدانی;‏ 12471318) הידוע בכינויו רשיד א-דין טביב (رشیدالدین طبیب) היה רופא, מדינאי והיסטוריון פרסי ששירת את השושלת האילח'אנית המונגולית. המדאני נולד וחי כיהודי עד שהמיר את דתו לאסלאם בסביבות גיל שלושים. הוא נחשב לאחד מגדולי ההיסטוריונים והמדינאים הפרסים בימי הביניים.[1]

חיבורו הידוע ביותר הוא ספרו הגדול "ג'אמע א-תוואריח'" (جامع ‌التواریخ; "קובץ הכרוניקות"), העוסק בתולדות העולם ועמיו השונים ומהווה מקור היסטורי ראשון במעלה לתולדות השושלות המונגוליות בימי הביניים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשיד נולד בסביבות שנת 1247 למשפחה יהודית בעיר המדאן. לא רבות ידוע על ילדותו ונעוריו.[1] אביו היה רוקח והוא עצמו קיבל השכלה ברפואה. באחד מתפקידיו הראשונים הוא שירת כרופא בחצרו של השליט אבקא ח'אן (אנ') ששלט בשנים 1265-1282.

בסביבות גיל 30, מסיבות שהיו כנראה הן אישיות והן מקצועיות, רשיד המיר את דתו לאסלאם. כתוצאה מכך בכתבים אילח'אניים התחלף כינויו מ"רשיד א-דוולה" (א-דוולה - "המדינה") ל"רשיד א-דין" (א-דין - "האמונה") וכך קיבל את השם בו הוא מוכר עד היום. יריביו המשיכו להשתמש במוצאו היהודי בשביל לתקוף אותו אף לאחר שהמיר את דתו, וכך נשמר המידע על מוצאו היהודי בטקסטים מהתקופה.

בשנת 1292 התמנה רשיד א-דין לסגן הווזיר הגדול תחת השליט האילח'אני מחמוד ע'אזאן (אנ'). לאחר נפילתו של הווזיר הגדול שתחתיו עבד, הוא עבר להיות מזוהה עם וזיר אחר בחצר האילח'אנית. למרות שהוא מעולם לא נשא משרת וזיר לבדו, הוא היה דמות רבת-עוצמה בחצר האילח'אנית תחת השליטים האילח'אניים השונים והצליח לשרוד מאבקי כוח פנימיים רבים. הוא נחשב לאחראי הראשי לרפורמות שהונהגו תחת השליט מחמוד גאזאן. בעזרת ההון הרב שלו הוא בנה רבעים חדשים בערים תבריז וסולטאנייה, והיה האחראי לבנייתם של מדרסות, מבני דת צופיים ותחנות דרך לשיירות סוחרים.

בשנת 1318 הצליחו יריביו של רשיד א-דין לטפול עליו את אשמת ההתנקשות בשליט מוחמד ח'דאבנדה אלג'איתו (محمد خدابنده الجایتو) (אנ'). בעקבות זאת הוא הוצא להורג באותה שנה ביחד עם בניו.

הגינוי כלפי רשיד א-דין בגין מוצאו היהודי המשיך גם לאחר מותו. כמאה שנה לאחר הוצאתו להורג, המושל המוסלמי של תבריז החליט להוציא את שרידי גופתו של רשיד א-דין מהמאוזוליאום שנבנה עבורו בחייו, והורה להעביר את שרידי גופתו לקבורה בבית קברות יהודי.[1]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של הבודהה מתוך הספר "ג'אמע א-תוואריח'"

בדומה למלומדים גדולים אחרים בני זמנו, רשיד א-דין עסק במהלך חייו בתחומים רבים של הידע האנושי, ובהם רפואה, היסטוריה, תאולוגיה, בוטניקה וזואולוגיה. הוא כתב מאמרים וספרים בנושאים שונים, ועשה מאמץ מיוחד לשמר אותם על ידי יצירת העתקים מהם הן בפרסית והן בערבית.

ספרו החשוב ביותר הוא "ג'אמע א-תוואריח'" (جامع‌التواریخ; "קובץ הכרוניקות") (אנ'), העוסק בתולדות העולם ועמיו השונים מבריאת העולם ועד ימיו. חשיבותו הגדולה של הספר, שחלקים גדולים ממנו השתמרו עד ימינו, היא כמקור היסטורי לתולדות השושלות המונגוליות בימי הביניים ובמיוחד השושלת האילח'אנית, אותה הכיר רשיד א-דין היטב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rashīd al-Dīn Ṭabīb, Rashiduddin Fazlullah’s “Jumiuʾt Tawarikh” (Compendium of Chronicles), trans. W. M. Thackston (Cambridge, Mass.: Harvard University, Dept. of Near Eastern Languages and Civilizations, 1998).
  • John.A. Boyle, "Introduction to Rashīd al-Dīn", The successors of Genghis Khan, New York and London 1971.
  • Elliot, H. M. (Henry Miers), Sir; John Dowson. "10. Jámi'u-t Tawáríkh, of Rashid-al-Din". The History of India, as Told by Its Own Historians. The Muhammadan Period (Vol 3.). London : Trübner & Co, 1867-1877.
  • S. Blair, A compendium of chronicles : Rashid al-Din’s illustrated history of the world, Kha, 1995.
  • B. Gray, The 'World history' of Rashid al-Din: A study of the Royal Asiatic Society manuscript, Faber, 1978
  • Allen, Terry, "Byzantize Sources for the Jāmi' al-tāwarīkh of Ra shīd Al-Dīn", Ars Orientalis, Vol. 15 (1985), pp. 121–136,
  • A.Z.V. Togan, "The composition of the history of the Mongols by Rashid al-din", Central Asiatic Journal (1962), pp. 60 – 72.
  • Amnon Netzer, “Rashīd al-Dīn and His Jewish Background,” in Irano-Judaica III : Studies Relating to Jewish Contacts with Persian Culture Throughout the Ages, ed. Shaul Shaked and Amnon Netzer (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 1994), pp. 118–126.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רשיד א-דין המדאני בוויקישיתוף
  • Morgan, D.O.. "Ras̲h̲īd al-Dīn Ṭabīb." Encyclopaedia of Islam, Second Edition. Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Brill Online, 2014.
  • Vera B. Moreen. "Rashīd al-Dīn Ṭabīb." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014
  • Charles Melville JĀMEʿ AL-TAWĀRIḴ Encyclopædia Iranica

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Vera B. Moreen. "Rashīd al-Dīn Ṭabīb." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.