רשת חינוך חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רשת אהלי יוסף יצחק)
לוגו הרשת

רשת חינוך חב"ד (השם הרשמי: רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש, או בקיצור: "הרשת") הוא גוף המאגד את בתי הספר והגנים של חסידות חב"ד בישראל. ברשת 86 בתי ספר לבנים ולבנות, 35 תלמודי תורה, 11 בתי ספר על־יסודיים ו-456 גני ילדים. נכון לשנת 2021 מתחנכים ברשת כ-35000 ילדים.

רשת אוהלי יוסף יצחק פועלת בקרב אוכלוסיות שונות – ותיקים ועולים, בפריפריה ובמרכז ופונה לקהילת חב"ד בארץ לצד אוכלוסיות נוספות. לרשת שייכים גם בתי הספר היסודיים "שלהבות חב"ד", אליו משתייכים בתי ספר הפונים לכלל האוכלוסייה הישראלית ומשלבים ערכי יהדות ומסורת. בבתי ספר אלה לומדים בעיקר תלמידים מסורתיים ושאינם דתיים. כל מוסדות רשת חינוך חב"ד דוגלים בשיטת קבלה פתוחה ללא קשר למגזר אליו משתייכים התלמידים ובני משפחותיהם.

מוסדות הרשת שייכים לזרם החינוך הממלכתי דתי ומתוקצבים על ידה, אך יש לה מערכת תכנים משל עצמה, שמוכרת על ידי משרד החינוך. הרשת כוללת מכון להוצאת ספרי לימוד והעשרה למורים וילדים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ שנת ה'תש"י פנה הרב מנחם מנדל שניאורסון, חתנו של הרבי יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד, אל הרב זושא וילימובסקי והרב זלמן אבלסקי מעסקני חב"ד בארץ באותו זמן, וביקש לברר אפשרות הקמת רשת חינוכית חדשה הדומה לרשת שהקימו שלוחי חב"ד במרוקו.

הוא הציב שלושה תנאים להקמת הרשת: א. הקמת בתי הספר רק במקומות בהם אין אוכלוסייה דתית. ב. הקמת בתי הספר רק במקומות בהם אין בתי ספר דתיים אחרים. ג. שהרשת תהיה ממלכתית. הסיבה האחרונה היוותה את המניע העיקרי לקושי שבהקמת הרשת, ומסיבה זו אף הקימו היהדות חרדית רשת חינוך שאינה ממלכתית החינוך העצמאי.

הקמת הרשת התאפשרה הודות לשיתוף הפעולה בין רבני חב"ד למנהלי יד לאחים (שנקרא באותו זמן "הפעילים"), כך הכירו אנשי חב"ד עולים חדשים רבים בעיקרם מהמעברות השונות, והקימו בתי ספר בשבילם, משרד החינוך, התחייב להקים כיתה לכל קיבוץ של 25 תלמידים, וכך הקימו אנשי הרשת כיתות שונות במקומות שונים ברחבי הארץ, שהתרחבו בהמשך לבתי ספר.

בהקמת הרשת סייע שר החינוך שכיהן באותה התקופה ומי שהיה מקורב רבות לחסידות חב"ד מר זלמן שזר.

הרשת נפתחה עם ארבעה בתי ספר יסודיים: בזרנוגה שברחובות, יפו, כפר סבא וירושלים, ולאחר שנים ספורות נוספו אליה בתי הספר בקריית גת, תענך נס ציונה, ברוש ועוד. בשנות השמונים התרחבה הרשת על רקע פעולות השלוחים ובעקבות בתי חב"ד שנפתחו.

במשך השנים התווספו לרשת אף בתי ספר שאינם עונים לקטגוריות הראשונות של הקמת הרשת.

שמה של הרשת הוא כשמו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי בחסידות חב"ד.

פעילות הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף תוכניות לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת אגף זה מופקות תוכניות לימודים ויוצאים לאור ספרי לימוד המותאמים לצורכי התלמידים באופן מדויק. התוכניות מופקות על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום המלווים לאחר הפקת התוכנית את צוותי בתי הספר ומקיימים פורומים למורים בתחומי הדעת השונים, השתלמויות ואף מפיקים חומרים נלווים במהלך השנה.

אגף הורים וקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחינוכו של תלמיד שותפים רבים. בתי הספר של הרשת עובדים על שיתוף משמעותי של הורי התלמיד בהווי בית הספר ויצירת קשר משמעותי בין בית הספר למשפחת התלמיד. במסגרת אגף זה מופקים ערבי הורים וילדים, ימי פעילות משותפים, רבעונים לכל בית ספר ופרויקט ביקורי בית.

אגף הכשרה והשתלמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל תוכניות הלימוד שמופקות ברשת מוקמות במקביל השתלמויות למורים שמלוות את תהליך ההטמעה של התוכניות בבתי הספר. אנשי הצוות של הרשת מעבירים השתלמויות הן בבתי הספר עצמם והן השתלמויות ארציות. בנוסף לכך קיימות ברשת השתלמויות המועברות בווידאו לרכזי התוכניות.

אגף חינוך חברתי חסידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת שילד יוכל לבטא את כישוריו והחזון שלו וכדי שהחינוך היהודי והחסידי יוטמע בו, בית הספר צריך לספק לו סביבה מיטבית ותומכת. באגף זה שוקדים על פיתוח סביבת חינוך מיטבית, מעשירה ונעימה. באגף מפותחות תוכניות חברתיות וחסידיות השמות דגש על הנאת התלמיד מהתהליך, על פיתוח כישורים, העצמת התלמידים, נתינת אחריות לתלמידים והפיכתם לדמות משפיעה בבית הספר ובסביבתם.

אגף העצמת השליחות בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורה ברשת אינו רק מורה, הוא שליח. במסגרת אגף זה מועצמת במורים תחושת השליחות שבחינוך ומודגשת התחושה בית הספר הוא לא מקום עבודה אלא מקום שליחות. האגף מפעיל פרויקטים רבים להעצמת המורים כמו באנקט שליחות שנתי, שבת מעצימה למורות, מתנת לידה למורות ברשת, אתר אינטרנט, יומן למורה ועוד.

אגף בינוי ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסד לימוד צריך להיות מקום שנעים לשהות בו לכן תומכת הרשת בבינוי ופיתוח בתי הספר ברחבי הארץ. הן על ידי שיפוץ מסיבי בבתי הספר הזקוקים לכך או הרחבתם והן על ידי יצירת מרחבים לימודיים מעוצבים בתוך כותלי בתי הספר. באגף זה מופקים קירות תוכן ומרחבי לימוד המותאמים בקלות לכל בית ספר וכך יוצרים נראות מרשימה ומעשירה לקירות בתי הספר והופכים אותם לכלי חינוכי.

החזון החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נרות להאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזון החינוכי של רשת חינוך חב"ד, כפי שהוגדר על ידי מייסד ונשיא הרשת הרבי מחב"ד, הוא לחנך התלמידים שיהיו 'נרות להאיר' - שיהיה לתלמיד את הכלים והערכים הנדרשים כדי לממש את כל יכולותיו אשר קיבל מה' יתברך, לטובת ההשפעה החיובית על סביבתו, בכל מקום בו הוא נמצא בהשגחה פרטית. החינוך צריך להיות כזה שהתלמיד מודע לכך שכל שאיפתו להתעלות היא לצורך תפקידו בעולם ולשם כך נדרש ממנו להתעלות בתמידות כנר.

השליחות בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוותי החינוך ברשת חינוך חב"ד, פועלים מתוך תחושת שליחות המאפיינת את פעילות חב"ד בעולם כולו, אשר באה לידי ביטוי בהתמסרות בלתי מוגבלת, אהבה פנימית אמיתית לכל תלמיד ותלמידה, השקעה אין סופית בקידום התלמידים בלמידה וחינוך, כל זאת מתוך אמונה כי בכל תלמיד יש את כל הכישורים והיכולות הנדרשות לו כדי להצליח, ותפקיד הצוות החינוכי, הוא לגלות זאת ולעשות הכל כדי להתגבר על האתגרים העומדים בדרכו.

ההורים כשותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורי הרשת רואים את תפקידם כשליחות ועל כן הם חשים אחריות על התלמידים לא רק בשעות בית הספר. בפרויקט ביקורי בית יוצאים מורי הרשת במהלך השנה לביתם של התלמידים על מנת להכיר את משפחתו של כל תלמיד באופן אישי. בכל ביקור מעניק המורה מתנה חינוכית מיוחדת המופקת ברשת. הביקורים תורמים באופן משמעותי לחיזוק הקשר המשולש בין התלמיד, הוריו והמורה.

מנהלי הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות הרשת עמדו במשך השנים: הרב דוד חנזין, הרב מאיר בליז'נסקי, הרב אברהם פריז, הרב זושא וילימובסקי, הרב אורי בן שחר, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זלמן אבלסקי, הרב משה סלונים, הרב מאיר פריימן, הרב שמואל חפר והרב ישראל בוטמן. כיום מנהל את הרשת הרב אליהו קריצ'בסקי. בראשות רשת הגנים של הרשת עומד הרב יעקב ליברמן.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אותיות מאירות - 8 חוברות להוראת הקריאה על טהרת הקודש.
  • ראשונים בהלכה - חוברת לימוד להוראת ההלכה בכיתה א'.
  • הלכה בשמחה - חוברת ללימוד הלכה בכיתה ב'.
  • משפחה כהלכה - חוברת ותוכנית לימודים להוראת ההלכה בכיתות ג'-ד'.
  • הליכות והלכות (ב' כרכים) - קיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גאנצפריד מעובד לילדים בתוספת מנהגי חב"ד וההלכות למנהג עדות המזרח.
  • מפתחות לבית המדרש - אלו מציאות, שתי חוברות להוראת ולימוד הגמרא בכיתה ד'.
  • מפתחות לבית המדרש - הכונס, שתי חוברות להוראת ולימוד הגמרא בכיתה ה'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]