רשת חברתית

ערך זה עוסק במונח רשת חברתית מקוונת בעולם הדיגיטאלי. אם התכוונתם לסרט קולנוע משנת 2010, ראו הרשת החברתית.

המונח רשת חברתית (Social network) היה קיים עוד טרום עידן האינטרנט והתייחס למבנה חברתי המורכב ובנוי מקבוצה של מספר גורמים (כגון: חברים, משפחה, מפלגות פוליטיות, איגודים מקצועיים וכדומה) המקיימים ביניהם קשרים דו סטריים בעוצמות שונות. הרשת החברתית מבקשת ליצור מודל ברור של מבנה קבוצות חברתיות – כיצד המבנה משפיע על משתנים אחרים הקשורים אליו, וכיצד המבנה משתנה עם הזמן.

הגדרה

רשתות חברתיות מהוות נושא לעניין ומחקר לסוציולוגים, אנתרופולוגים, פסיכולוגים, חוקרי ארגונים, חוקרי תקשורת, מערכות מידע ומנהל עסקים. חקר רשתות חברתיות הוא מדע המיפוי והמדידה של רשתות חברתיות. הכלים המתמטיים של תורת הגרפים משמשים אף הם לעתים בתיאור רשתות חברתיות. לרשתות חברתיות יש תכונות המבדילות בין רשתות שונות ושניתן למדוד כמו ריכוזיות, לכידות, עוצמת הקשרים שבהן ועוד. תכונות אלה מהוות מטרה למחקר בדיסציפלינות השונות. רשתות חברתיות הן המצע על גביו מתנהלות תופעות חברתיות כגון הפצת שמועות, היווצרותן של עמדות ודעות קדומות, מעבר והדבקה של מחלות מדבקות, הפצת אופנות ועוד.

הרשתות החברתיות (social networks) מבוססות על תיאורית העולם הקטן שהגה הסוציולוג סטנלי מילגרם ב-1967. מילגרם טען כי בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכדומה. נקודת ההתחלה של הרשת החברתית קבועה אך נקודת הסיום היא אינסופית. תרגום הרעיון לאינטרנט מאפשר לכל גולש להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים.

רעיון הרשת החברתית קיים כבר מסוף שנות השישים, אך עד שנות התשעים לא תפס תאוצה רבה ונשאר בגדר יצירת קשרים במסיבות קוקטייל עסקיות. רעיון הרשתות החברתיות התרחב והתחזק עם הופעתה של רשת האינטרנט. עם ההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים - שיפור משמעותי ביכולות המחשוב והקישור לאינטרנט - נוצרה התעוררות מחודשת בתחום זה. בשנת 2001 החל עידן הרשתות החברתיות האינטרנטיות, ומאז נוסדו למעלה מ-300 חברות.

רשת חברתית מקוונת (Social networking service) היא פלטפורמה או אתר אינטרנט המתמקד בבנייה או שיקוף של קשרים חברתיים בין אנשים. הרעיון שעומד מאחורי הפעלת רשת שכזו הוא שכל אדם יכול לגלות מי החברים של חבריו, לקרוא את הפרופיל שלהם וליצור איתם קשר. על מנת שהפלטפורמה המקוונת, המאפשרת תקשורת בין האנשים, תהיה לרשת חברתית היא צריכה לכלול שני מאפיינים:

1. יכולת ליצור דרכה פרופיל אישי- הפרופיל מייצג את האדם לו הוא שייך, מכיל פרטים המאפיינים אותו ומשמש ככרטיס הביקור שלו.
2. יכולת להתחבר לחברים - על מנת ליצור ולשקף את היחסים החברתיים בין אנשים שונים, הממשק צריך לאפשר חיבור לאנשים שהאדם מכיר (ברמות היכרות שונות).

יישומי אינטרנט שונים מנצלים את קיומן של רשתות חברתיות ומעצימים את השפעתן. רשתות אלו מייצרות אפשרויות חברתיות ועסקיות רבות כגון מציאת עבודה, יצירת קשרים רומנטיים, שימור קשרים קיימים וכמו כן, הן משמשות גם ככלי פרסומי. פלטפורמות מקוונות רבות מייצרות רשתות חברתיות אשר מסווגות את המשתמשים על פי תחומי עניין או צרכים משותפים. מחקרי רשתות חברתיות מעידים כי אתרים שבבסיסם עומד רעיון הרשת החברתית הופכים לאתר המרכזי והמשמעותי ביותר עבור המשתמש. למעשה, המשתמש הממוצע יבקר באתר הרשת החברתית שלו לפחות פעם אחת ביום, בה הוא יבדוק את המסרים שקיבל, תגובות מכריו לתכנים שהעלה וכדומה.

אחד השינויים המשמעותיים שהכניס האינטרנט לחיינו הוא השקיפות והפתיחות של חלקים שבעבר היו פרטיים ורחוקים מהעין. יומנים אישיים הפכו לבלוגים - יומנים מקוונים, הפתוחים לכל קורא. אנשים מכל העולם משתפים חוויות בתמונות, בבלוגים ומקיימים מפגשים, זאת לעתים קרובות ללא הגבלת טווחי גיל או מרחק, כשפלטפורמת האינטרנט והאפליקציות שמשתמשות בה פיתחו שפה משותפת לקבוצה עצומה של אנשים מכל הגילאים והיא בעצם סייעה ליצירת תרבות דיגיטלית חדשה. כמו כן, בעבר, יצירת קשרים אישיים היו עניין של מעבר מפה לאוזן- היום, יצירת הרשתות החברתיות הפכו מקוונות ובלחיצת כפתור אנחנו יכולים ליצור קשרים חדשים. כך למעשה נוצר אפקט הרשת, שכן נוצרות חברויות משותפות וגולש יכול "להציע חברות" לגולש שהכיר דרך חבר, וכן הלאה. הרשת מהווה שיקוף של החיים החברתיים במציאות, ומטבע הדברים נוצרות קבוצות חברתיות של חברים הקשורים זה לזה.

מהי מדיה חברתית?

מדיה חברתית (Social Media) הינה שם חדש למה שנהוג היה לכנות עד לא מזמן "WEB2.0" ותקופה מסוימת גם "רשתות חברתיות". מדיה חברתית עוסקת בפתרונות שמלווים ברמת שיתופיות גבוהה. לפתרונות שכאלו ישנם מספר יתרונות:

• חדשנות: הם חדשניים ויוצרים תדמית של חדשנות בקרב אלו המשלבים אותם.
• נאמנות לקוח: הם מגבירים את תחושת המחויבות של המשתמש, בזכות היותו פעיל (מגיב / כותב / משתף).
• יעילות: הם חוסכים משאבים של הארגון, שכן גם המשתמשים שותפים בהשקעת המשאבים.
• מועילות: הם משפרים את הפתרונות המוצעים על ידי הארגון, שכן לוקחים בחשבון את דעת המשתמשים, המהווה את חוכמת ההמונים (wisdom of the crowds)

ארגונים רבים מבקשים כיום לשלב מדיה חברתית בפעילותם, הן החיצונית- מול הלקוחות (והשותפים), והן הפנימית- בניהול הידע. רשת חברתית הינה סוג פתרון/מרכיב בפתרונות המדיה החברתית, ויחד עימה נכללים גם בלוגים, אתרי WIKI, Newsfeeds ועוד.

התפתחות הרשת החברתית המקוונת

• 1971 – נשלח האימייל הראשון
• 1978 – (BBS (Bulletin Board System אשר אפשרו למשתמש להתחבר למחשב מרוחק בחיבור Dial-up למטרת ביצוע פעילויות חברתיות ובידוריות שונות כגון משחקי רשת, העלאה והורדה של קבצים, השתתפות בקבוצות דיון והחלפת מסרים עם משתמשים אחרים. ה-BBS הופעל על ידי משתמשיו באמצעות הודעות טקסט פשוטות, ונוהל על ידי מפעילי מערכת שהיוו ברובם אנשים פרטיים וחלקם חברות מסחריות שגבו תשלום תמורת השירות.
• 1994 – הושקה אחת מרשתות החברתיות הראשונות GEOCITIES אשר אפשרה למשתמש ליצור אתר משלו אשר היה מקוטלג על פי אחד משש ערים (הוליווד, וול סטריט וכו..)
• 1995 – THEGLOB.COM אפשרה למשתמשים לפרסם את החוויות האישיות שלהם וליצור אינטראקציות עם אחרים בתחומי עניין דומים.
• 1997 – הושק AOL MESSENGER
• 2002 – הושק FRIENDSRER שאפשר יצירת קשר בזמן אמת עם חברים אמיתיים ב- 3 החודשים הראשונים הגיע ל- 3 מיליון משתמשים.
• 2003 – הושקה רשת חברתית MYSPACE והושקה גם LINKEDIN
• 2004 – הושקה הרשת החברתית FACEBOOK אשר במקורה הייתה אמורה להוות רשת לחיבור בין סטודנטים בארצות הברית
• 2006 – הושקה הרשת החברתית TWITTER
• 2008 – FACEBOOK מתרחבת ורוכשת את MYSPACE והופכת להיות הרשת החברתית המובילה עם מספר המבקרים החודשי הגדול ביותר.
• 2011- גוגל משיקה את GOOGLE PLUS שנועדה להוות את תשובתה של GOOGLE ל- FACEBOOK
• 2012 ואילך – צצות רשתות חברתיות קטנות המתמקדות בשירות ייחודי כגון: INSTAGRAM, NEXTDOOR.COM

שלושה מושגים רלוונטיים לרשת חברתית

1. הדבקות/ התפשטות: מה זורם על פני הקשרים? מהו סוג המידע העובר? כיצד חברים ברשת "נדבקים" בכל מיני דברים?
2. קשר/ חיבור: מי קשור למי בקהילות החברתיות?
3. הידמות: האם מי שאדם קשור אליו גם דומה לאותו אדם או דווקא שונה ממנו?

אתרים רבים, שמטרתם זהה, לחבר בין אנשים ללא גבולות דת, מין ומרחק גאוגרפי, החלו לעלות בזה אחר זה. בשנת 2003 הרשת החברתית הפכה למיינסטרים - פלטפורמה זו כבר לא מוקמה בשוליים ולא הייתה עוד נחלתם של "גיקים של מחשבים" - היא הפכה פתוחה, נגישה ומובנת לקהל הרחב, תופעה חברתית רחבה ביותר.

רשת חברתית ב"שירות" הארגון

רשת חברתית ארגונית הינה אמצעי יעיל ומתקדם למימוש מטרות עסקיות של הארגון על ידי קידום התקשורת הפנים ארגונית וניהול מרחב ארגוני מתוקשר. כיצד מדיה חברתית יכולה לקדם את העובדים בארגון?

• אינטגרציה-הקניית תמונה שלמה של המתרחש בארגון
• זרימת מידע- העברת מידע על התרחשויות אחרונות בארגון, קבלת מידע על "דופק" הארגון
• הבניית משמעות- יצירת קשר בין תהליכים בארגון.
• שיח- יצירת שיח רב כיווני, חוצה היררכיות ומחלקות.
• הבניית מחויבות לארגון על ידי קידום ההזדהות, הקשר והמעורבות האישית בארגון.

שלבים ביישום מדיה חברתית בארגון:

• נראות: שימוש בנראות המזוהה ברשתות חברתיות,כגון יצירת "wall" – לוח הודעות המאפשר כתיבת תגובות והוספת הערות.
• מרכיבים: שימוש במרכיבים הפונקציונאליים השכיחים ברשתות החברתיות- like, comment
• יישומים: הטמעת רשתות חברתיות כחלק מהשיח הדינאמי הארגוני כגון: טוויטר, פייסבוק,וויקי ועוד.
• תפיסה: מימוש התפיסות שהנן אושיית היסוד של כל רשת חברתית: פתיחות, שיתופיות, שיג ושיח, תגובתיות, קשר רב-כיווני.

רשתות חברתיות מובילות

תשע הרשתות החברתיות המובילות באינטרנט נכון לפברואר 2012 הן: (מסודר לפי מספר כניסות, על פי דירוג Alexa)

• פייסבוק
• Twitter
• לינקדאין
• Google+‎
• Badoo
• פינטרסט
• מייספייס
• Orkut
• Tagged

פייסבוק - נושאת הדגל של הרשתות החברתיות

ערך מורחב – פייסבוק

בשנת 2004 הוקם אתר הרשת החברתית "פייסבוק" (Facebook) - בתחילתה הייתה הרשת רשת סגורה של סטודנטים באוניברסיטת הארוורד. שנתיים מאוחר יותר, ב-2006, היא נפתחה בהדרגה לכלל המשתמשים ועד מהרה הפכה לתופעה עולמית. אתר פייסבוק הגיע להיות האתר הפופולארי ביותר בעולם וכמו כן, מהווה את האתר בו מבלים את הזמן הרב ביותר במהלך הגלישה באינטרנט. אחת הסיבות לכך טמונה בעובדה כי אתר פייסבוק מגלם בתוכו פונקציות רבות כגון: דואר אלקטרוני, משחקים, צ'טים, אלבומי תמונות ואפילו מנוע חיפוש - כאשר אדם מתייעץ עם מכריו בחיפושיו אחר דבר מה.

למעשה נוצר מעבר מעולם סטטי לנוכחות וירטואלית המשתנה כל הזמן ומשלבת אינטראקטיביות. השימוש באתר עונה על צרכים רבים אשר מרוכזים במקום אחד. יתרה מכך, התלות באתרים אלו יוצרת תחושה כי "אם אתה לא שם אתה לא קיים" – כתוצאה מכך, הפייסבוק הופך להיות חוד החנית של עולם הרשתות החברתיות.

נכון להיום, רשתות חברתיות הן המקום הפופולארי ביותר באינטרנט. למעשה סביבת הרשת החברתית משמשת אותנו וחושפת אותנו לפונקציות רבות כגון תקשורת עם חברים קודמים וחדשים, מציאת בן זוג, מציאת עבודה, קידום מטרות חברתיות ופוליטיות, מסחר, שיווק, פנאי ומשחקים. דבר נוסף שנולד עם התחזקותה והתרחבותה של הרשת החברתית היא העובדה שאדם מגדיר כ"חבר" גם את מי שהוא לא בהכרח מכיר באמת. הקונספט של קשר בין אנשים בדרגות שונות של עוצמה מביא למינוף הקשרים החלשים. לפתע לקשרים החלשים יש עוצמה חזקה.

רשתות חברתיות בישראל

הסנונית הראשונה לרשתות חברתיות בארץ הוא אתר "חבר'ה", שהוקם בשנת 2002. האתר מספק תשתית חברתית ענפה המחולקת לפי נושאים על פי הווי החיים בישראל כגון: תיכון, צבא, אוניברסיטה וכדומה. לכל גולש יש אפשרות למצוא חברים או מכרים מתקופות שונות בחיים ולחדש עימם את הקשר. בעקבות אתר "חבר'ה" הוקמו רשתות חברתיות נוספות. בהמשך הופיע האתר "מקושרים"- בעל סממנים דומים ומוכרים יותר לרשתות החברתיות החדשות של ימינו, הכולל עמוד אישי ורשת חברים. בשלב מאוחר יותר הושקה הרשת החברתית Shox של nrg מעריב, וכמו כן, הרשת החברתית Dex. בתחילת שנת 2007 הוקם קפה דה-מארקר המאגד בתוכו אלפי חברים שקוראים ומשתתפים בדיוני הפורומים מידי יום. רשת זו מושכת קוראים רבים מהתחום הכלכלי ומהווה את הרשת החברתית העסקית הראשונה בישראל. בתחילת שנת 2010 הוקמה לראשונה רשת חברתית מבוקרת לילדים [CoolSchool]. הרשת הוקמה על מנת להעניק תשתית יעילה ומהנה להעברת תכנים ערכיים וחינוכיים (School) לילדים בגילאי גן ובית ספר יסודי, תוך כדי שהם נהנים באזורים הכיפים (Cool). מרחבי העבודה של הילדים הינם בטוחים ומבוקרים על ידי ההורים והמורים. בסוף שנת 2010 הוקמה שלובים, רשת חברתית מקצועית לאנשי חינוך מייסודו של מכון מופ"ת. מתקיים בה שיתוף מידע ורעיונות בתחום החינוך ועיסוק בפעילויות של בניית ידע שיתופי בתחום זה. בשנת 2013 הוקמה לראשונה בישראל רשת חברתית לוקאלית מבוססת מיקום בשם מיטי - http://www.meetey.com ,מיטי מאפשרת לכל החברים בה להכיר את השכונה בה הם גרים וזאת על ידי שימוש בפה דינאמית חדשנית.

מאפיינים

אפיון מערכת הקשרים ברשת החברתית

את מערכת הקשרים והיחסים המתקיימים במסגרת הרשת החברתית ניתן לאפיין על ידי מספר קריטריונים:

1. טיב הקשר ורמת הקרבה: האם מדובר באדם קרוב אלי, איתו אני נמצא בקשר גם מחוץ לרשת החברתית, או האם מדובר במישהו שהכרתי בעבר במסגרת מסוימת. במסגרת הרשת החברתית יכולים להיחשב "חברים" גם כאלה שרמת הקרבה שלי אליהם היא פחותה במיוחד- אדם שהכרתי דרך חבר ופגשתי אפילו רק פעם אחת.
2. יכולת הסחירות של הקשר: עצם ההכרות אינה מספיקה. הידע שיוכלו שני הצדדים לספק אחד עבור השני בהווה או בעתיד הוא שהופך את הקשר לבעל "אופציות מסחר".
3. הדדיות: קשרים הדדיים יוכלו להתקיים לאורך זמן. לעומתם, קשרים חד צדדיים ייחלשו וייעלמו עם הזמן. עם זאת, חשוב לזכור כי התמורה לא צריכה להיות זהה עבור שני הצדדים. לעתים צד אחד יחפש קשרים עסקיים בעוד הצד השני יבקש תמיכה רגשית.
4. תזמון: לא תמיד התמורה ניתנת בו זמנית. ברוב המקרים צד אחד יסייע לשני בזמן מסוים ורק בפער של זמן תינתן התמורה מהצד השני.
5. דמיון ושוני: מערכת קשרים יעילה תתקיים בין שני אנשים אשר יש ביניהם דמיון חברתי רב (כגון רמת השכלה, סביבת מגורים, שפה וכדומה).

מאפייני הרשת

הרשתות החברתיות מתאפיינות בכך שניתן לסווג את הקשרים בתוכן על פי מעגלי ידע. כאמור, לכל אדם יש מעגלים שונים של קשרים חברתיים הנבדלים זה מזה בהתאם למידע שאדם נותן ומקבל מאנשים ברשת הקשרים.

• המעגל הראשון – אנשים שעימם האדם חולק ידע וניסיון אישי, יש לו חוויות הדדיות, החלפת מידע ואמון. רמת השיתוף במידע היא מקסימלית.
• המעגל השני – אנשים שמאפייניהם דומים למאפייני האנשים במעגל הראשון, אך טרם נוצרה ההזדמנות לשתף אחד את השני במידע.
• המעגל השלישי – אנשים עליהם יש לאדם מידע מהיכרות עם אלו שבמעגל הראשון והשני. ניתן ליצור עימם קשר המבוסס על סמך הנכונות לקבל ולכבד אותם.
• המעגל הרביעי – כולל אנשים עמם היה האדם בקשר לאחרונה. מאחר שהקשר חדש עדיין אין משוב מספק לגבי האם ניתן לכלול אותם ברשת הקשרים החברתית. קיימת אפשרות סבירה שבעתיד הם יכללו ברשת זו, אך ייתכן וגם ייעלמו כלא היו.
• המעגל החמישי – מעגל הכולל מגעים עם אנשים ברמה של שיח כללי. במעגל זה שני הצדדים אינם משמעותיים אחד לשני.
• המעגל השישי – אנשים שהקשר איתם איננו כזה שיוכל לסייע לאדם, ולחלופין.
• המעגל השביעי – אנשים שאינם כלולים ברשת התמיכה החברתית. עם אנשים אלו ייתכן כי האדם מתקשר, אך אין הוא משתף אותם במידע חשוב ואין הוא מוקיר אותם.

בעוד שבמעגל הראשון היחסים הם יחסים הדדיים וארוכי טווח, ככל שמתקרבים למעגל השביעי רמת הקרבה הולכת ומתרחקת, עד מצב בו היחסים הם קצרי טווח וההכרות מרוחקת.

הסכנות הטמונות ברשתות החברתיות

הסכנות והחסרונות המיידיים של אתרי הרשת החברתית הם הפגיעה בפרטיות וסכנת ההתמכרות. לחברה כמו פייסבוק, למשל, יש בעלות על התכנים שאנו מעלים (הקניין הרוחני) אותם לא ניתן למחוק כליל. אתר פייסבוק סופג ביקורות רבות אודות אובדן הפרטיות של גולשיו והשימוש שהוא עושה בפרטי המשתמשים לטובת מטרות עסקיות. עם זאת, משתמשים רבים אינם נרתעים מאובדן פרטיותם וממשיכים לגלוש באתר ולחשוף את פרטיהם האישיים.

הבעיה העיקרית היא כי מידע רב מסוגים שונים מרוכז במקום אחד, ונמצא בידיו של תאגיד קפיטליסטי בעל מטרת רווח. נראה כי הדרך היחידה שלנו להיות בשליטה היא פשוט להיות מודעים - היות שפייסבוק היא תופעה חברתית שלא ניתן להתעלם ממנה אין ציפייה כי לא נשתמש בה. ניתן להשתמש בה תוך מודעות ברורה של חשיפת פרטינו האישיים והמשמעויות הנובעות מכך. כל אדם צריך להפעיל שיקול דעת אישי לגבי התכנים אותם הוא משתף.

בעידן המידע הפך האינטרנט להיות חלק אינטגראלי מחיינו במובנים רבים - דרכו אנו מבצעים פעולות שגרתיות שונות אשר בעבר נאלצנו לצאת מהבית על מנת לבצען: קניית מוצרי צריכה וטכנולוגיה, פעולות בנקאיות, קבלת תוצאות בדיקות רפואיות, ועוד. כמו כן, חיפוש רכב או דירה, איתור מסלול במפה ואפילו קריאת עיתון יומי, הפכו להיות פעולות שגרתיות לחלוטין במדיה מסוג זה. לכן, אין זה מפליא שהמדיה הווירטואלית השתלטה גם על עולמנו החברתי. כמעט כל גולש מרגיש בשלב מסוים את ניצני ההתמכרות, שעלולה להפוך לקשה תוך זמן קצר. במקרים קשים, אותו אתר הופך להיות הדבר שהחיים כמעט סובבים סביבו. ההתמכרות היא לאתרים, למשחקים, או לכל פונקציה חדשה ומלהיבה שהרשת מציעה לנו. לכן, אין זה מפתיע כי הרשת החברתית הווירטואלית מהווה גורם התמכרותי לאנשים רבים הגולשים בה. הגולשים מתמכרים בקלות לבדיקת "מי ביקר באתר שלי", לבדיקת התגובות לפוסטים שהם כותבים, לשליחת הודעות לחברים באתר ולמענה על דואר, ובכלל- לשיטוט סתמי ומקרי בין עשרות אלפי הגולשים בו. ההתמכרות הקשה ביותר ברשת, היא לאנשים עצמם. התמכרות של ממש, לשיחות ולפידבקים מהחברים הטובים באתר.

חקר רשתות חברתיות - SNA - Social Network Analysis

ערך מורחב – חקר רשתות חברתיות

חקר רשתות חברתיות הוא מיפוי ומדידה של קשרים וזרימת מידע בין אנשים, קבוצות, ארגונים או כל קבוצה אחרת המייצרת וצורכת מידע וידע. האנשים או הקבוצות משולים לצומת ואילו הקשרים ביניהם מייצגים את זרימת המידע בצומת. חקר זה מספק ניתוח ויזואלי ומתמטי של מערכות יחסים וקשרים בין בני אדם.

כיום השימוש בחקר רשתות חברתיות הולך וגובר. ניתן למצוא שימוש בנושא למשל בבתי חולים לצורכי מיפוי ומדידה של התפשטות מחלה. בארגונים גלובליים, SNA תומך בשיפור החדשנות בקבוצות של מדענים וחוקרים, עוזר במיפוי רשתות חברתיות של מנהלים על ידי זרימת המידע בהודעות דואר אלקטרוני ועוד.

ארגון עולמי העוסק בחקר רשתות חברתיות הוא ה-INSNA ‏(International Network for Social Network Analysis). זהו ארגון מקצועי לחוקרים המתעניינים בנושא, ללא כוונת רווח אשר הוקם בשנת 1978 וממוקם בארצות הברית.

ממצאים לצד סכנות

בספרו "The Wealth of Networks" משנת 2006, כותב יוחאי בנקלר על אופי הקשרים החברתיים בעולם המקוון. בכתיבתו מבקש בנקלר להפריך מספר טענות המתייחסות לתפקידה של הרשת בתהליכים חברתיים של האדם. בין הטענות איתן הוא מתמודד עומדת הצגתה של הרשת ככרוכה בפיצול וניכור חברתי. האדם מאבד את קשריו והופך מנוכר ומבודד. טענה נוספת מציגה את הרשת כשואבת אליה את משתמשיה, ובכך מפחיתה את הזמן שהם מבלים עם משפחותיהם- הפגיעה היא באיכות הקשר וגם בזמן. בתגובה לטענות אלו, מציג בנקלר מחקרים המראים כי קשרים מקוונים מתפתחים לצד קשרים פיזיים ולא במקומם. למעשה, מחקרים מצאו כי הקשרים המקומיים של אדם עם משפחתו וחבריו כמעט ולא מושפעים מהשימוש ברשת. יתרה מכך, באם קיימת השפעה על קשרים אלה- מדובר בהשפעה חיובית.

מסתבר שבני האדם, בין אם הם מחוברים לרשת ובין אם לא, מעדיפים לתקשר עם אנשים הקרובים אליהם מבחינה גאוגרפית. בנוסף, אנשים המשתמשים באינטרנט מדווחים כי הם אף הגדילו את מספר האנשים אשר נשארו איתם בקשר מבלי שהדבר יפגע בכמות הזמן שהם מבלים עם משפחתם. להיפך, נראה כי קשרים משפחתיים וחברתיים מתחזקים עם השימוש ברשתות החברתיות.

עוד מציג בנקלר יתרון נוסף הטמון ברשת החברתית והוא כי בקשר שבין הרשת ואינדיבידואל, האדם יכול לעצב את קשריו המקוונים מפני שהם דינאמיים. הוא יכול לארגן אותם כך שיתאימו לו יותר- למשל, אדם יכול להשתמש ברשת כדי לרכך קשרים היררכיים נוקשים בעוד שהוא מגשר על הפער הקיים בעולם האמיתי.

ראו גם

• רישות עסקי
• דרגות ההשפעה
• חברויות באינטרנט

קישורים חיצוניים

• אלברט רוקס, Top social networking sites , affilatenetworking
• איתי להט ודן שוחט, כוחה הלא ייאמן של חברות, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2010
• סטפן מארש, "אטלנטיק", ‏מיליוני אנשים לבד, באתר ישראל היום, 4 במאי 2012
• אמבר קייס: כולנו סייבורגים עכשיו - השפעת הטכנולוגיה על התרבות האנושית
• אשר עידן, ‏ההמון מסתער, אודיסאה 16, יולי 2012
• גולשים ושומרים על עצמנו ברשת - סרטון של המשרד לביטחון הפנים ומשרד החינוך, העוסק בגלישה בטוחה וזהירה באינטרנט.
• Jigsaw: Assembly for 8 -10 year olds - סרטון הממחיש את המשמעות של חשיפת מידע אישי באינטרנט.