רתרפורד הייז
| רתרפורד בירצ'רד הייז | |
|---|---|
| (4 באוקטובר 1822; דלאוור, אוהיו - 17 בינואר 1893) | |
 |
|
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית |
| בת-זוג | לוסי הייז |
| חתימה |  |
| נשיא ארצות הברית ה-19 | |
| תקופת כהונה | 4 במרץ 1877 - 4 במרץ 1881 |
| סגן | ויליאם א. וילר |
רתרפורד בירצ'רד הייז (באנגלית: Rutherford Birchard Hayes; 4 באוקטובר 1822 - 17 בינואר 1893), נשיאה ה-19 של ארצות הברית.
תוכן עניינים |
שנותיו המוקדמות[עריכה]
הייז נולד באוהיו להורים ראתרפורד הייז וסופיה ביצ'רד. הוא למד בבית ספר ציבורי, ולאחר מכן באקדמיה המתודיסטית באוהיו, ובמכינה לקולג' ווב בקונטיקט.
באוגוסט 1842, סיים הייז את לימודיו בקניון קולג' באוהיו ובינואר 1845 סיים גם את בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד בהמשך אותה השנה התקבל הייז ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק במקצוע זה. ב-1849 עבר לסינסינטי והמשיך לעבוד כעורך דין. בין השנים 1857-1859 היה פרקליט העיר.
קריירה צבאית[עריכה]
ב-27 ביוני 1861 מונה הייז, בעקבות פריצתה של מלחמת האזרחים, לרב סרן בחטיבת המתנדבים ה-23 בחיל הרגלים של אוהיו, במהלך מלחמת האזרחים המשיך הייז להתקדם בדרגות עד שלקראת סוף המלחמה ב-1865 כבר הגיע לדרגה רשמית של בריגדיר גנרל ולדרגת כבוד של מייג'ור גנרל. במהלך שירותו הצבאי סירב הייז להצעה לרוץ לקונגרס, באומרו שקצין הנוטש את תפקידו כדי להתמודד למשרה פוליטית "ראוי להיות מקורקף".
קריירה פוליטית מוקדמת[עריכה]
הייז נבחר לחבר קונגרס מטעם אוהיו במסגרת המפלגה הרפובליקנית, וכיהן מ-4 במרץ 1865 עד 20 ביולי 1867, עת נבחר לתפקיד מושל אוהיו. הוא כיהן כמושל בשנים 1867 - 1869, והתמודד בחוסר הצלחה על מקום בקונגרס של ארצות הברית.
לאחר מכן נבחר שוב למושל, וכיהן מינואר 1876 ועד 2 במרץ 1877.
הנשיאות[עריכה]
ב-1876 התמודד הייז על הנשיאות. הוא היה בעל מוניטין של יושרה, דבר שהיה נחוץ לאחר הכהונה רצופת הסקנדלים של קודמו בתפקיד, יוליסס סימפסון גרנט.
יריבו הדמוקרט סמואל טילדן היה המועמד המועדף לזכייה, והוא אכן זכה ברוב בספירה הכללית. ואולם בקרב חבר האלקטורים, הקובע בסופו של דבר את תוצאת הבחירות, המצב לא היה כה פשוט. התוצאות ב-4 מדינות הוכרזו כלא קבילות עקב ערעורים ואי בהירות, וכך נשאר טילדן עם 184 אלקטורים לעומת 165 להייז, אלקטור אחד פחות מהדרוש להשגת רוב של 50 אחוזים (הנדרש לבחירה). כדי לסבך עוד יותר את העניינים, שלוש מארבע המדינות הנידונות (פלורידה, לואיזיאנה, ודרום קרוליינה) היו בדרום, שהיה נתון עדיין תחת ממשל צבאי עקב מלחמת האזרחים.
אחרי חודשים של דיונים, הבטיחו אנשיו של הייז לדמוקרטים הדרומיים כי במידה ויבחר, יסיים הייז את המשטר הצבאי בדרום. בתמורה לכך, הסכימו הדמוקרטים לכונן ועדה שתקבע את תוצאות הבחירות. הוועדה, שהייתה מורכבת משמונה רפובליקנים ושבעה דמוקרטים, החליטה לתת את כל הקולות שבמחלוקת להייז.
הדבר השאיר את הדמוקרטים בהרגשה מרירה, והייז זכה לכינוי ראת'רפרוד (משחק מילים על שמו והמילה הונאה).
בשנת 1878 מונה הייז לבורר בסכסוך בין ארגנטינה ופרגוואי על גורלו של חבל הצ'אקו שהיה נתון לתביעות סותרות מצד שתי המדינות. הייז הכריע בסכסוך לטובת פרגוואי הקטנה, שאיבדה במלחמה הרסנית (מלחמת הברית המשולשת) את רוב שטחה, חלק ניכר מאוכלוסייתה ואת עצמאותה, והשיבה לעצמה את עצמאותה אך שנתיים לאחר מכן. על מעשה זה נחשב הייז לגיבור לאומי בפרגוואי, ואחד ממחוזותיה של פרגוואי נקרא "פרזידנטה הייז" על שמו. נראה, כי כיום זכרו של הייז נערץ יותר בפרגוואי מאשר במולדתו.
במהלך נשיאותו חתם הייז ב-15 בפברואר 1879 על הצעת חוק שהתירה לעורכות דין נשים להופיע בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית.
הייז לא העמיד עצמו לבחירה מחדש וסיים את תקופת כהונתו כנשיא ב-1881.
לאחר הנשיאות[עריכה]
הייז נפטר ב-17 בינואר 1893 באוהיו, ונקבר בבית הקברות אוקווד.
אחרי שביתו ניתן במתנה למדינת אוהיו כדי לשמש חלק מהפארק הלאומי בחורשת ספיגל, הוא נקבר שם מחדש ב-1915.
קישורים חיצוניים[עריכה]
