שאאנשי
ערך זה עוסק במחוז שאאנשי. אם התכוונתם למחוז שאנשי, ראו שאנשי.
|
||||||||||||||||||||
שָאַנְשׂי (陕西/Shănxī) הוא מחוז במרכז סין. שטחו כ-205,800 קמ"ר. אוכלוסייתו מונה כ-37 מיליון נפש. 0.5% מתוכם מוסלמים בני חווי והיתר בני האן.
למחוז, ובמיוחד בירתו שׂיאן (西安/Xī'ān), חלק חשוב בהתהוות התרבות הסינית ובהיסטוריה שלה. 13 שושלות פיאודליות, משושלת ג'ואו במאה ה-11 לפנה"ס ועד שושלת טאנג, ששלטה עד 907, בחרו למקם את בירתם בעיר או בקרבתה. זהו גם קצה של דרך המשי, שהובילה סחורות במשך למעלה מאלף שנה לאירופה, ערב ואפריקה.
צ'ין שה-חואנג, הקיסר הראשון משושלת צ'ין והראשון שאיחד את סין כולה, הקים את בירתו בשייניאנג, קרוב לשיאן של ימינו. לא רחוק משם הקים את מה שהיה עתיד להיות קברו, כשצבא של פסלי חיילים ופרשים מטרקוטה מלווים אותו בדרכו לעולם הבא (ראו צבא הטרקוטה).
שושלת האן, שיוסדה אחרי הפיכה נגד שושלת צ'ין קצרת הימים (221 לפנה"ס עד 207 לפנה"ס), יסדה את בירתה בצ'אנג-אן (长安/Cháng'ān), שיאן של ימינו. השושלת שרדה ארבע מאוד שנה ולאחריה התפוררה סין. ב-581 שוב אוחדה סין בידי שושלת סווי ובירתה שבה להיות צ'אנג-אן ב-582. ב-681 הוחלפה שושלת סווי בידי שושלת טאנג ותחתיה שגשגה צ'אנג-אן ונהייתה לעיר הגדולה באסיה, אם לא בעולם כולו.
המחוז נחלק לארבעה חלקים טופוגרפיים - מדבר בצפון סמוך למונגוליה הפנימית; מישור אדמת לס במרכז המחוז; רכס הרי צ'ינלינג דרומית לו; ואקלים סובטרופי בדרום המחוז.
|
|
| מחוזות הרפובליקה העממית של סין | ||
|---|---|---|
| מחוזות |
אָנְחְווֵי • גָאנְסוּ • גֶ'גְ'יַאנְג • גְוָאנְגְדונְג • גווֵיְג'וֹאוּ • גְ'יַאנְגְסוּ • גְ'יַאנְגְשִׂי • גִ'ילִין • הָאיְנָאן • חֶבּיי • חֶנָאן • חוּבּײ • חוּנָאן • חֵייְלוֹנְגְגְ'יָאנְג • יוּנָּאן • לְיָאונִינְג • סצ'ואן • פֿוּגְ'ייֵן • צִ'ינְגְהָאי • שָאַנשִׂי • שַאנְדונְג • שָאנְשׂי |
 |
| מחוזות אוטונומיים |
גְוָאנְגְשִׂי • טיבט • מונגוליה הפנימית • נינְגְשְׂיָה • שׂינגְ'יָאנְג |
|
| מחוזות עירוניים | ||
| אזורים מנהליים מיוחדים | ||
| ראו גם | ||
