שאה ג'האן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שאה ג'האן
שיהאב אוד-דין מוחמד קוראם
(5 בינואר 1592; לאהור
 - 22 בינואר 1666; אגרה) (בגיל 74)
Equestrian Portrait of the Emperor Shah Jahan from the Kevorkian Album.jpg
שם בשפת המקור شاه ‌جہاں
מדינה Flag of the Mughal Empire.svg האימפריה המוגולית
בת-זוג מומטאז ג'האן
שושלת הטימורית
אב ג'אהנגיר
אם ג'וסאני
מלך האימפריה המוגולית ה-5
תקופת כהונה 1627 - 1658 (31 שנים ויום)
הקודם בתפקיד ג'אהנגיר
הבא בתפקיד אורנגזב

שאה ג'האןאורדו: شاه ‌جہاں, בפרסית: شاه جهان) (5 בינואר 1592 - 22 בינואר 1666) היה המלך החמישי של האימפריה המוגולית. תקופת מלוכתו של ג'האן זכורה כיום במיוחד כשיא פריחתה של האדריכלות המוגולית, כאשר בשנים אלו נבנו מבנים ואתרים רבים מעוטרים ומדהימים ביופיים, ביניהם הטאג' מהאל והמצודה האדומה בדלהי.

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאה ג'האן (מפרסית: "מלך העולם") היה הבן השלישי של המלך המוגולי הרביעי ג'אהנגיר, הוא נולד בשם שהעניק לו סבו אכבר; "הנסיך שיהאב אוד-דין מוחמד קוראם" ("קוראם" מפרסית; "מלא שמחה"). הוא נולד בלאהור (כיום פקיסטן), מגיל צעיר היה אהוב במיוחד על ידי סבו והתבלט ביכולות רבות. ג'האן עסק בעיצוב אדריכלי במספר מבנים בחצר המלוכה ואף יצא בתור מפקד הצבא המוגולי למספר מערכות מוצלחות.

בשנת 1612 נישא ג'האן לארג'ומאנד באנו באגום, לאחר שידוך ביניהם חמש שנים קודם לכן. לאחר הנישואים העניק לה ג'האן את השם מומטאז מאהל ("תכשיט הארמון"). שנים לאחר מותה בנה ג'האן לזכרה את הטאג' מהאל.

כאמור בשנות בגרותו של ג'האן, עוד לפני עלייתו לכס המלכות, הוא שירת את אביו בשלל מערכות צבאיות בתור מפקד הכוחות. בשנת 1614 פיקד ג'האן על כוח של כ-200,000 פרשים כנגד הצבא של הממלכה המוואית (צפון-מערב תת-היבשת ההודית) והצליח להכניע את השליט המקומי. שלוש שנים מאוחר יותר ב-1617, הצליח שוב במערכה דומה כנגד ממלכת לודי בדרום, לאחר שובו ממערכה זו העניק לו אביו את התואר "שאה ג'האן באהדור" (מלך העולם הגיבור) ובכך הובטחה ירושתו בתור המלך המוגולי הבא.

תקופת המלוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1627, עם מות אביו ג'האנג'יר, עלה ג'האן לכס המלכות המוגולי לאחר נסיון של נור ג'האן (אשתו של אביו ודודתה של מומטאז) לקדם יורש עצר אחר דרך נישואים. כתגובה לנסיון זה ג'האן התמרד באופן גלוי מספר שנים כנגד אביו ולהגנת זכותו וירושתו, לבסוף הרוחות נרגעו ואכן קיבל ג'האן את המלוכה.

כבר בשנים הראשונות למלכותו נדרשו מספר מערכות צבאיות כדי לטפל בחוסר שקט שסרר בקצוות האימפריה. בשנת 1628 לחם ג'האן עם צבאו כנגד התקוממות סיקית בצפון, בהמשך נלחם בפורטוגזים באזור בנגל וכנגד מספר ממלכות נוספות במערב, עד למעבר ח'ייבר. כמו שהוא עצמו שירת את אביו בגיל נעוריו, כך בחר ג'האן את בנו אורנגזב לשמש מפקד צבאי ושליט בהיעדרו. בשנת 1638 ג'האן ובנו כבשו את העיר קנדהאר מידי האימפריה הספווית הפרסית, אך היא נכבשה בחזרה בשנת 1649 ונשארה בידיים פרסיות.

כדי להתמודד עם המערכות הצבאיות הרבות, השקיע ג'האן רבות בפיתוח צבאו תוך עמידה בסטנדרטים הטכנולוגים התקופתיים ביצור תותחים ורובי מאסקט. עדויות משנת 1648 מציגים צבא עם 911,400 חיילי רגלים, ארטילריה ומוסקטרים, ו-185,000 פרשים (סווארים), על כל אלו פיקדו אצילים שונים מרחבי האימפריה. כחלק מפיתוח הצבא עלו מספר האצילים כמו גם כמות המיסים שהוטלו על האוכלוסייה, אך יחד עם צמיחה כלכלית השתמרה היציבות באימפריה.

לצד התרחבות האימפריה וגדילה בכוחה הצבאי, היא הפכה תחת שלטונו של ג'האן למרכז תרבותי ואומנותי מפואר. משיכתו ואהבתו של ג'האן את מקצוע האדריכלות הביא לפריחה מאסיבית בבניה בערים השונות ברחבי האימפריה, בהם עיר הבירה אגרה אותה רצה ג'האן להשוות לערים הגדולות בתקופה (איסטנבול ואספהאן), דלהי, קנדהר וערים אחרות.

בשנת 1658 החל ג'האן לסבול ממחלה, מה שהתחיל סכסוך ירושה בין בניו השונים. בנו הבכור דארה שיקואה לקח על עצמו את תפיקד העוצר (ממלא מקום המלך), האחים הצעירים סוג'ה ומוראד בקש שהיו שליטי בנגל וגוג'ראט בהתאמה, הצהירו על עצמאותם ושלחו את צבואתיהם כנגד עיר הבירה באגרה כדי לקבל את כס המלכות לעצמם. בזמן זה, אורנגזב הרכיב צבא מאורגן ורחב ופגש את אחיו בשדר קרב מחוץ לאגרה שם הביס אותם באופן מוחץ. אף על פי שהמלך ג'האן החלים לחלוטין ממחלתו, אורנגזב הצהיר על חוסר יכולת אביו למלוך וכלא אותו במצודת אגרה. ביתו הראשונה של ג'האן טיפלה בו במשך 8 שנים עד שבשנת 1666, לאחר שחלה בדיזנטריה, נפטר ג'האן במיטתו במצודה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
ג'האנגיר
מלכי האימפריה המוגולית
מקום 5
הבא:
אורנגזב
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.