שאול הראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

שאול הראל (נולד ב-1937) הוא רופא ילדים ונוירולוג ישראלי, פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב. נושאי המחקר העיקריים שלו הם: בעיות בתחום הנוירולוגי וההתפתחותי של ילדים, פיגור בגדילה תוך רחמית והתפתחות המוח.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1937 בשם שרלי הילסברג להורים יוצאי פולין שהיגרו לבלגיה מספר שנים לפני הולדתו. ניצל על ידי המחתרת הבלגית והוועד להגנת היהודים בבלגיה בתקופת השואה. בהיותו בן 5 נותק ממשפחתו והוחבא במקומות שונים בבריסל. אחת ממצילותיו הייתה אנדרה גלן-הרשקוביצ'י. איבד את הוריו, אחיו אחותו באושוויץ, ובשנת 1949 עלה לישראל במסגרת עליית הנוער.

הראל סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1966. הוא התמחה ברפואת ילדים במרכז הרפואי תל אביב וקיבל תואר מומחה ב-1971. בין השנים 1971 ל-1975 התמחה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בנוירולוגיית ילדים ומבוגרים ובהתפתחות הילד. הוא עשה השתלמות נוספת באוניברסיטת ואנדרבילט בנשוויל שבטנסי. משנת 1988 התמנה לפרופסור חבר ומשנת 1993 משמש כפרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הראל הוא ממייסדי החברה הישראלית לנוירולוגית ילדים, והיה נשיאה במשך מספר שנים. ב-1998 - נבחר לנשיא האיגוד הבינלאומי לנוירולוגית ילדים. בינואר 2001 זכה בפרס משרד הבריאות על מצוינות ותרומה לרפואה.

בשנת 2009 יצא הסרט הדוקומנטרי "ילדים ללא צל", העוסק בסיפור חייו של הראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.