שאול חיות
 | |
| לידה |
15 במאי 1884 ברודי, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1935 (בגיל 50) וינה, אוסטריה הפדרלית |
| מדינה |
ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
| שפות היצירה |
גרמנית, עברית |
  | |
שאול חיות (בגרמנית: Saul Chajes; 15 במאי 1884, ברודי, גליציה – 15 במרץ 1935, וינה) היה ארכיונאי, ספרן וביבליוגרף יהודי אוסטרי. מחבר "אוצר בדויי השם" (1933) – רשימת הכינויים הספרותיים בספרות העברית והיידית מתקופת הגאונים ועד העת החדשה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאול חיות נולד באביב 1884 בעיירה ברודי שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בנם של אתל לבית שפירא והרב יצחק חיות, אב"ד ברודי, ונכדו של הרב צבי הירש חיות מז'ולקיב (מהר"ץ חיות). הוא היה דודנם של הרב והחוקר צבי פרץ חיות (1876–1927), רבה הראשי של וינה, ושל ההיגייניסט הברלינאי, רופא העור והמין ד"ר בֶּנוֹ חיות (1880–1938).[1]
ב-8 באפריל 1908 נישא לאסתר פוֹגֶלמן. נסמך לרבנות.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לבירה וינה, והיה לעוזר-ספרן בספריית הקהילה היהודית. עבד בארכיון וספריית הקהילה בווינה עד מותו. פרסם מאמרים מדעיים, מסמכים מקוריים וביבליוגרפיות מעל במות שונות.
חיבורו הגדול, שפורסם כשנתיים לפני מותו, הוא "אוצר בדויי השם" (וינה 1933) – "מפתח השמות הבדויים של המחברים בספרות ישראל בעברית ובאידית – כינוייהם, סימניהם ונוטריקוניהם עם פתרונותיהם – מתקופת הגאונים עד העת החדשה". ספר זה הוא הניסיון הראשון להתקין רשימה ממצה של שמות העט ששימשו לאורך ההיסטוריה בספרות ובעיתונות העברית והיידית. הקובץ, שלדעת ישראל רובין (1954), הוא "הטוב ביותר בין אוספי הפסיבדונימים מן הספרות העברית והאידית",[2] אף שכמובן אינו חף מטעויות, עודנו משמש כספר עזר.
חיות נפטר בווינה במרץ 1935, בן 51 במותו.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוצר בדויי השם: הוא מפתח השמות הבדויים של המחברים בספרות ישראל בעברית ובאידית – כנוייהם, סימניהם ונוטריקניהם עם פתרונותיהם – מתקופת הגאונים עד העת החדשה, וינה: היינריך גלאנץ (יוצא לאור על ידי קרן הפרסים על שם הרב צבי פרץ חיות ז"ל, בית מדרש הרבנים בוינא), תרצ"ג. (בלטינית וגרמנית: Thesaurus pseudonymorum quae in litteratura hebraica et judaeo-germanica inveniuntur / Pseudonymen-Lexikon der hebräischen und jiddischen Literatur.)
- Zebi Perez Chajes: sein Leben und Wirken, Wien: Festschrift zur zehnjärigen Jubiläumsfeier des Jugendvereines Erez Israel, 1920-1930, 1930.
- Moritz Rosenfeld, Saul Chajes, 'Bibliographie der Schriften, Reden und Vorträge von Hirsch Perez Chajes,' in: Abhandlungen zur Erinnerung an Hirsch Perez Chajes, Wien: Alexander Kohut Memorial Foundation, 1933, pp. IX-LVI.
- Bibliographie der Schriften Bernhard Wachsteins: anlässlich seines dreissigjährigen Dienstjubiläums (1. Juli 1903 - 1. Juli 1933); herausgegeben im Auftrage des Vorstandes der israelitischen Kultusgemeinde Wien, Wien: Selbstverlag der Bibliothek der israel. Kultusgemeinde, 1933.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'Chajes, Saul,' in: Who's who in Central and East Europe, 1935, p. 161.
- 'Chajes, Saul,' in: Geoffrey Wigoder, Encyclopaedia Judaica, 1975, p. 119.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של שאול חיות, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מת הביבליוגרף שאול חיות, דואר היום, 7 באפריל 1935
- זלמן רייזען, שאול חיות, אוצר בדויי השם, ייווא בלעטער 13 (תרצ"ח 1938), 585–618, באתר היברובוקס (ביקורת) (ביידיש)
- שאול חיות, ייווא בלעטער 8 (תרצ"ה 1935), 162, באתר היברובוקס (ביידיש)
שאול חיות, דף שער בספרייה הלאומית
מפרי עטו:
- אוצר בדויי השם, וינה תרצ"ג 1933, באתר היברובוקס
- נעמען פון גאליצישע ערטער אין יידישע מקורים און אינעם פאָלקס-לשון, ייווא בלעטער 8 (תרצ"ה 1935), 229–242, באתר היברובוקס (ביידיש)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Heinrich Weder, Sozialhygiene und pragmatische Gesundheitspolitik in der Weimarer Republik am Beispiel des Sozial- und Gewerbehygienikers Benno Chajes (1880-1938), Husum: Matthiesen (Abhandlungen zur Geschichte der Medizin und der Naturwissenschaften), 2000, p. 399.
- ^ ד"ר י. רובין, בראי־הפסיבדונימים: קצת כרקטרולוגיה ספרותית, משמר, 25 במאי 1945.