שאול ליברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, 1898ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במוטול (מוטילי) שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, לאביו משה ולאמו דינה בדנה‏[1], בתו של הרב שאול קצנלנבוגן, שעל שמו הוא נקרא, ובצעירותו למד בישיבות מלץ, סלבודקה, מינסק, ישיבת נובהרדוק שגלתה להומל (ליד מינסק)‏[2], וכן עם בן דודו החזון איש (אמו ואם החזון איש היו אחיות), הוסמך לרבנות ונודע בכינוי "העילוי ממוטילי". אח סבתו מצד אביו היה הרב מלכיאל צבי טננבוים, רבהּ של לומז'ה, מחבר שו"ת "דברי מלכיאל" ומגדולי המשיבים בדורו, אשר אף הוא היה יליד מוטול, ואבי-סבו מצד אביו היה בעל הקרן אורה. בשנת 1920 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קייב, לאחר מכן המשיך את לימודיו בננסי עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1927.

ליברמן התיישב בירושלים ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1931 התמנה למרצה. בין השנים 19351940 עמד בראש המכון לחקר התלמוד ע"ש הארי פישל בשכונת הבוכרים בירושלים, שאליו הוזמן על ידי ידידו הראי"ה קוק. כן לימד בבית המדרש של תנועת המזרחי.

בשנת 1940 קיבל משרה בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק, המשתייך לתנועה הקונסרבטיבית, שם התמנה לפרופסור ולאחר מספר שנים שירת כרקטור המוסד. הסכמתו לעבוד במוסד קונסרבטיבי הביאה לביקורת עליו מצד החרדים, אף שהוא עצמו הקפיד לשמור מצוות באופן מלא ואף הטיף לכך בבית המדרש. ב-1957 התעוררה סערה ציבורית כאשר הרב משולם ראטה סירב לקבל ביחד עם ליברמן את פרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשל כך ובשל מחאת הרבנים האורתודוקסיים באמריקה, ויתר ליברמן על הפרס.‏[3] הרבי מלובביץ', לעומת זאת, טען שכל עוד שאול ליברמן מכהן בבית המדרש לרבנים מותר לעבוד שם.‏[4]

הישגו הגדול והמוכר ביותר של ליברמן הוא ההדרת התוספתא ופירושה. מהדורתו ופירושיו הם נכס צאן ברזל של המחקר התלמודי. בנוסף יש לציין את מחקריו פורצי הדרך בתלמוד ירושלמי.

בשנת תשל"א (1971) הוענק לו פרס ישראל למדעי היהדות, אף שלא היה תושב ישראל, כנדרש בכללי הפרס. בשנת 1971 הוענק לו פרס הארווי על עבודתו בהכרת תרבויות המזרח הקרוב בתקופה ההלניסטית והרומית, ועל עבודתו להבנת מקורותיה של הספרות התלמודית.‏[5]

אשתו הראשונה, רחל, הייתה נכדתו של ר' ירוחם יהודה ליב פרלמן, ה"גדול ממינסק", שהיה מגדולי דורו – בת חתנו, הרב אליעזר רבינוביץ, רבהּ של מינסק. אשתו השנייה של ליברמן הייתה יהודית בר-אילן, בתו של הרב מאיר בר-אילן. לליברמן היה אח יחיד בשם מאיר ליברמן (19072004), אשר היה בן-בית אצל הרב חיים עוזר גרודזינסקי, בעל ה"אחיעזר", הרב אברהם ישעיה קרליץ, בעל ה"חזון איש" והרב יצחק זאב סולובייצ'יק – הרב מבריסק.

על שמו בניין בית המדרש של המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן. וכן על שמו מאגר עדי נוסח.‏[6]

מספריו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוספת ראשונים (ארבעה חלקים)
  • שקיעין
  • מדרשי תימן
  • מהדורה מדעית לתוספתא, (ארבעה חלקים) ומהדורת תוספתא כפשוטה - על ספר זה זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל
  • ספרי זוטא
  • יוונית ויוונות בארץ-ישראל
  • ספריו על התלמוד הירושלמי:
    • על הירושלמי
    • תלמוד של קיסרין
    • הירושלמי כפשוטו למסכתות שבת, עירובין ופסחים
    • הלכות הירושלמי לרבינו משה בן מיימון

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמא יהודה פרידמן (עורך), ספר הזיכרון לרבי שאול ליברמן, בית המדרש לרבנים באמריקה, תשנ"ג.
  • ארי יצחק שבט, "קשריו של הרב קוק עם הפרופ' הרב שאול ליברמן כמדגם ליחסו למחקר תורני", צוהר לה (טבת, תשס"ט), עמ' 59–66.
  • אביעד הכהן, "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו": (חליפת מכתבים בין הר"ש ליברמן לי"ד אברמסקי), הצופה – מוסף ספרות, י"ח בניסן תשמ"ד (21.4.84), עמ' 5
  • אביעד הכהן, "התנא מניו יורק", מדעי היהדות 42 (תשס"ג-תשס"ד), עמ' 301-289
  • Saul Lieberman: The Man and His Work: The Man and his work, Eliyahu J. Schochet and Solomon Spiro, New York, New York : The Jewish Theological Seminary of America, 2005
  • Saul Lieberman and the Orthodox, Marc Shapiro, University of Scranton Press, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "שאול ליברמן", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2317
  2. ^ ארי (יצחק) שבט, קשריו של הרב קוק עם הפרופ´ הרב שאול ליברמן כדגם ליחסו למחקר תורני ביקורתי, אתר מרכז יב"ע
  3. ^ שאול ליברמן והתנועה האורתודוקסית, הרהורים, 26 בינואר 2006. הבלוג מתייחס לספר של Marc Shapiro.
  4. ^ Chaim Daflin (1996) ,Conversations with the Rebbe, Menachem Mendel Schneerson : Interviews with 14 leading figures about the Rebbe. Los Angeles: JEC, pp. 53-63.
  5. ^ http://www.admin.technion.ac.il/harvey/1976-1.html
  6. ^ http://www.lieberman-institute.com/