שאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שאה (פרסית: شاه) הוא תוארם של מלכי פרס (כיום איראן) והאימפריה הפרסית הקדומה. מקור התואר הוא במילה הפרסית הקדומה "חשטרה" שמשמעה "מלך".

השאה האחרון, מוחמד רזה פהלווי, קרא לעצמו "שאהנשאה" (פרסית: شاهنشاه), שפירושו "מלך המלכים" בעת הכתרתו. שושלת המלוכה שאליה השתייך, שושלת פהלווי, הייתה האחרונה באיראן.

בנוסף, כינו עצמם בתואר זה שליטים מוסלמיים בהודו.

מקור השם של משחק השחמט הוא מפרסית ("שח" + "מט"), שפירושו "מארב למלך" או "מלך מובס". אטימולוגיה עממית מייחסת את הפירוש "מלך מת", אך זו אינה המשמעות האמיתית.