שאטו אוזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שאטו אוזון (Château Ausone) הוא יין מאזור סנט אמיליון שבבורדו, אחד משני יינות בלבד, ביחד עם שאטו שבאל בלאן, שמדורג כפרמייר גראן קרו סוג א' ‏ (בצרפתית: Premier Grand Cru Classé A) בסיווג היינות של סנט אמיליון. היקב ממוקם בגדה הימנית של הז'ירונד באזור בורדו שבצרפת, סמוך לעיר סנט אמיליון. היקב מפיק גם יין שני שמכונה צ'אפל ד'אוזון (Chapelle d'Ausone).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקב ממוקם בקצהו של הכפר סנט אמיליון שקיים מהמאה ה-11, מיקומם של הכרמים הוא גבוה והם ניבטים דרומה לעבר טרסות תלולות ויוצרים מיקום אידאלי, שמו של אוזון לקוח מדסימוס מגנוס אוסוניוס (310-395 לפני הספירה) מדינאי ומשורר מבורדו שהיו בבעלותו 100 אקרים של כרמים, ויש המאמינים ששאטו אוזון עומד על חורבותיה של הוילה שלו. ‏‏‏[1] ‏‏‏[2]

ניתן להתחקות אחר עקבותיה של האחוזה המודרנית עד למאה ה-18, כאשר רכש אותה ז'אן קנטנה. לאחר מכן, תחת הבעלות של משפחת לפרואג', ירש את הכרם אדוארד דובואה, שהנהיג את השאטו במהלך הקשיים שנערמו בדרכו במאה ה-19, וב-1916 הוסיף את שאטו בל אייר הסמוך לאחזקות האחוזה. השאטואים נוהלו בנפרד, על אף ששניהם יישנו את יינותיהם במרתפי אוזון, מערות החצובות בתוך צוקי אבן גיר מתחת לעיירה סנט אמיליון.‏[1] לאחר שדובואה הלך לעולמו ב-1921, אלמנתו היילט דובואה-שאלון וילדיו של דובואה מנישואיו הקודמים לבת משפחת ווטייה לקחו לידם את ניהול האחוזה. ‏‏‏[3]

אוזון היה אחת מהאחוזות הבודדות שניצלו מהקרה הנוראית שפקדה את היקבים בשנת 1956, שלא כמו שכניו כמו שאטו שבאל בלאן שסבל מאובדן בצירים של מספר שנים ובכמה מקרים השמדה של גפנים.‏[1] אף על פי שלאוזון יצא שם כמפיק אחד מטובי היינות של בורדו חלה הידרדרות באיכות היינות עד שפסקל דלבק מונה ליינן ב-1976. ‏‏‏[4] במהלך מספר שנים היה אוזון רכושם המשותף של המשפחות דובואה-שאלון ווטייה, אולם לאחר תקופה של ניסיון להגיע לעמק השווה, יושב ריב המשפחות שהגיע עד לפתח בית המשפט, זאת לאחר שמשפחת ווטייה קנו את מניותיה של משפחת דובואה-שאלון באמצע שנות התשעים.‏[3] אלאן ווטייה התמנה למנהלו של אוזון, בעוד שלהיילט דובואה-שאלון הותר לגור בשאטו עד למותה ב-2003.‏[3] מישל רולנד מונה ליינן המייעץ של היקב ב-1995.

תפוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחתה של תוצרת היין באוזון נזקפת לצירוף הייחודי של האדמה ואדמה, ערבוב של חרסית ואבן גיר הייחודיים לאזור‏[2]. הכרם משתרע על פני 70 דונם, אחוז זני הענבים המרכיבים אותו הם: 50% גפני העינב קברנה פראן ו-50% גפני העינב מרלו, הנטועים בצפיפות של 650 גידולים לדונם.‏[3][4] מכיוון שהכרמים קטנים בגודלם, הקטיף יכול להתבצע בזמן אופטימלי, בדרך כלל בשתיים אחר הצהרים‏[2]. התפוקה השנתית הממוצעת, הן של שאטו אוזון, היין הראשון (Grand vin), והן של היין השני צ'אפל ד'אוזון (Chapelle d'Ausone), היא מעט יותר מ-2,000 ארגזים (בארגז מצויים תריסר בקבוקי יין) (180 hL).‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ‏ Lichine, Alexis (1967). Alexis Lichine's Encyclopedia of Wines and Spirits. London: Cassell & Company Ltd., עמוד 277.‏
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ‏Peppercorn, David (2003). Bordeaux. London: Mitchell Beazley, עמודים 388-‏392. ‏
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 כריס קיזאק, דוקטור היין
  4. ^ 4.0 4.1 שאטו אוזון באתר cellarnotes.com