שאטו מוטון רוטשילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האחוזה שאטו מוטון רוטשילד באזור בורדו
אולם חביות היין באחוזה
בקבוק יין שאטו מוטון, 1975
בקבוק יין שאטו מוטון, 2000

שאטו מוטון רוטשילד (צרפתית: Château Mouton Rothschild) היא אחוזת יין הממוקמת הממוקמת בכפר פויאק באזור בורדו שבצרפת.
האחוזה נמצאת בבעלותה של פיליפין דה רוטשילד מהענף המשפחתי הצרפתי של משפחת רוטשילד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היין האדום הנושא את שם אחוזות היין, שאטו מוטון רוטשילד, נחשב אחד מהקלארטים הטובים בעולם (קלארט הוא השם הניתן באנגלית, בייחוד באנגליה, ליינות האדומים מבורדו). במקור נקרא שאטו בריין-מוטון ולאחר שנתניאל דה רוטשילד רכש אותו, כתחרות לשאטו לאפיט, כחלק מתחרות פנים משפחתית במשפחת רוטשילד, ב-1853 הוא העניק לו את השם "שאטו מוטון רוטשילד". הייתה זו אחוזת היין הראשונה שהחלה בביקבוק של כל תוצרת השאטו (במשך למעלה ממאה שנים רוב היקבים (chateauxs) בבורדו העבירו את היין החדש שלהם בחביות מיד לאחר הבציר למחסני הסוחרים (נגוסיאן) בערים והסוחרים יישנו את היין בחביות וביקבקו אותו). ב-1926 הקים פיליפ דה רוטשילד מרתף גדול ליישון היינות והחל ביישונם וביקבוקם בתוך השאטו. היקבים האחרים בבורדו הלכו בעקבותיו.

סיווג היינות של 1855 בבורדו היה מבוסס בעיקר על מחירי השוק המעודכנים של היינות, עם חריגה אחת: שאטו מוטון רוטשילד. מחיריו היו קרובים אך מעט נמוכים יותר משל ארבעת היינות מהדירוג הראשון כגון שאטו לאפיט וגבוהים מעט מאלו של היינות מהדירוג השני, ושאטו מוטון רוטשילד לא נכלל במעמד הדירוג הראשון, צעד שהברון פיליפ דה רוטשילד התייחס אליו כאל אי-צדק משווע. סיבות נוספות לאי-הכללתו של מוטון רוטשילד בדירוג הראשון הייתה מכיוון שאת האחוזה רכש לאחרונה אנגלי והיא לא הייתה עוד בבעלות צרפתית, בנוסף לכך האחוזה הייתה פשוטה במראיה ובמבניה.

ב-1973 הועלה מוטון לדרגת "גידול ראשון" אחרי עשורים של שדולה נמרצת שהפעיל הברון פיליפ דה רוטשילד, בעליו העשיר והכריזמטי, זהו השינוי היחידי בסיווג היינות של 1855 (למעט ההוספה בשנת 1856 של שאטו שנטמרל). הדבר חולל שינוי במוטו השאטו: בעבר היה מוטו היין "Premier ne puis, second ne daigne, Mouton suis" (ראשון, איני יכול להיות. שני, איני מוכן להיות. מוטון אני."), והמוטו שונה ל-"Premier je suis, Second je fus, Mouton ne change". ("ראשון אני. שני הייתי. מוטון, איני משתנה"). לרגל ההישג עיטר ברון פיליפ את התווית של בציר 1973 באיור של פבלו פיקאסו

הכרמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאטו מוטון רוטשילד וכרמיו נמצאים במדרון המשתפל לשפך נהר הז'ירונד, באזור בורדו, מפיקים בעיקר ענבים מזן קברנה סוביניון. כיום יש בבעלות שאטו מוטון רוטשילד 203 אקרים (0.8 קילומטרים מרובעים) של גפנים של קברנה סוביניון (77%), מרלו (11%), קברנה פראן (10%) ופטיט ורדו (2%). הענבים נבצרים ידנית. היינות מותססים במכלי עץ (זהו אחד מהשאטואים האחרונים במדוק שמשתמשים בהם) ואז מיושנים בחביות עץ חדשות. היקב מייצר כ-400,000 בקבוקים, שזוהי הכמות הגדולה ביותר מבין יקבי העלית.

התוויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות העשרים של המאה העשרים עלה במוחו של הברון פיליפ דה רוטשילד הרעיון לבקש כל שנה מאמן בעל שם לצייר את תוויות היינות, צעד בו החל עת צייר האמן ז'אן קרלו כשעיצב את תווית בציר 1924. ב-1946 מעשה זה נהפך להיבט קבוע וחשוב בתדמיתו של מוטון שנערך מדי שנה, כשאת התוויות ציירו כמה מהציירים, הפסלים ואנשי הרוח הגדולים בעולם כמו ז'ורז' בראק, סלבדור דאלי, הנרי מור, ז'ואן מירו, מארק שאגאל, ואסילי קנדינסקי, פבלו פיקאסו, אנדי וורהול, ויעקב אגם. יוצא הדופן היחידי היה הבקבוק עטוי האמייל המוזהב של בציר 2000.

על מנת לחגוג מאה שנים לרכישת שאטו מוטון, דיוקנו של נתניאל דה רוטשילד הופיע על תווית 1953. ב-1977 ביקרו בשאטו אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת ואליזבת, המלכה האם ותוויות מיוחדת עוצבה לזכר המאורע.

פעמיים במהלך ההיסטוריה של התוויות המיוחדות, צוירו שתי תוויות שונות לאותה השנה. הפעם הראשונה הייתה ב-1978 כשהאמן הקנדי ז'אן פול ריופל הציע שני עיצובים לתווית. הברון פיליפ דה רוטשילד אהב את שניהם במידה שווה ולכן הוא הפריד את התוצרת לשניים והשתמש בשניהם. הפעם השנייה הייתה כשתווית מוטון של שנת 1993, ציור עיפרון של נימפה עירומה רוכנת פרי עטו של הצייר הצרפתי בלתוס נאסרה לשימוש בארצות הברית בידי הרשות לאכיפת נושאי האלכוהול, הטבק, הנשק, וחומרי הנפץ. בשל כך, עבור השוק האמריקאי הוכנה תווית עם חלל ריק שם הדמות הייתה צריכה להיות מצוירת ושתי התוויות נהפכו לפריט אספנים. הפופולריות של התוויות הביאה לעלייה במחירי המכירות הפומביות של היינות, זאת לעומת גידולים ראשונים אחרים שתוויותיהם זהות משנה לשנה ומחיריהם לא השתנו.

העסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "ברון פיליפ דה רוטשילד" שבבעלותה שאטו מוטון רוטשילד, כוללת בין אחזקותיה גם את היקבים האיכותיים שאטו קלר מילון (Chateau Clerc Milon), גידול חמישי בסיווג היינות של 1855 בבורדו, שאטו ד'ארמאיאק (Chateau d'Armailhac), דומיין דה בארונוק (Domaine des Baron'arques), וכן יין לבן איכותי איל דארז'ן (Aile D'argent) שהחל בייצורו בשנות התשעים, וכן יין פופולרי מהנפוצים והידועים בעולם, מוטון קאדה, הנמכר ב-15 מיליון בקבוקים ברחבי תבל, כמו גם סוגי יין רבים נוספים.

ב-1980, הכריזה החברה על מיזם משותף עם רוברט מונדבי והקימו את היקב אופוס וואן (Opus One) באוקוויל שבקליפורניה. שנות התשעים עמדו בסימן התרחבות ניכרת בעסקי היקבים באמריקות תחת הנהגתו של הנשיא קור דובואה, כשאזור זה הביא לכמעט חצי ממחזור העסקים של החברה. ב-1997, שאטו מוטון רוטשילד שיתף פעולה ביחד עם היקב קונצ'ה אי טורו בצ'ילה במטרה להפיק יינות אדומים מבוססי קברנה סוביניון מאיכות גבוהה ביקב החדש שנבנה בעמק מאיפו שבצ'ילה ושמו אלמאויוה (The Almaviva). מנהלת עסקי היין כיום היא הברונית פיליפין דה רוטשילד. ביוני 2003 אירחו הכרמים את חגיגת La Fête de la Fleur בסיום וינאקספו (תערוכת היין בבורדו) שחפף את יום השנה החמישים של רכישת היקב בידי משפחת רוטשילד.

בשטח השאטו ממוקם מוזיאון היקב, הממוקם במרתף. המוזיאון כולל פריטים שונים הקשורים ליין שאספו הברון פיליפ דה רוטשילד ואשתו פולין בנסיעותיהם ברחבי תבל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאטו מוטון רוטשילד בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]