שאטי
|
||||||||||||||||||
מחנה הפליטים א-שאטי (בערבית: مخيّم الشاطئ, תעתיק מדויק: מח'ים אלשאטי - "מחנה החוף") הוא מחנה פליטים פלסטיני ברצועת עזה. המחנה נמצא בצפון רצועת עזה, על שפת הים התיכון וגובל בעיר עזה במזרחו. למעשה, נכלל המחנה בשטח העיר עזה ונחשב כיום כאחת משכונותיה. שטח המחנה הוא 727 דונם (0.7 קמ"ר) ובאמצע 2006 התגוררו בו 87,158 נפש [1]. על פי אונר"א, מנתה אוכלוסיית המחנה באותה עת כ-78,000 פליטים רשומים.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
כשני קילומטרים מצפון לא-שאטי, סמוך לחוף הים וליד מקום הנקרא אלבלחיה ("התמרים"), נמצא מקומו המשוער של הנמל העתיק אנתדון, אותו הקים הורדוס בתקופת בית שני וקראו "אגריפס" [2]
המחנה הוקם בשלהי מלחמת העצמאות כחלק ממערך של שמונה מחנות פליטים ברצועת עזה. הפליטים שבמחנה הגיעו מיפו, לוד, באר שבע וכפרי שפלת יהודה. בראשיתו מנה המחנה כ-23,000 פליטים. בזמן מבצע קדש עמדה אוכלוסיית המחנה על כ-27,000 נפש.[3]
ב-1971 הרס השלטון הישראלי כ-2,000 בתים במחנה בעת שפרץ והרחיב דרכים בתוכו במטרה לאפשר פעולת צה"ל כנגד פעילות עוינת. המשפחות שבתיהן נהרסו הועברו לשכונת שיח' רדואן שנבנתה בסמוך.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 החליט השלטון הישראלי על צירוף המחנה לשטח המוניציפלי של עיריית עזה. אולם בפועל, בשנים הראשונות לאחר צעד מנהלי זה, לא הייתה לכך תוצאה מעשית. תושבי המחנה ראו עצמם כתושבים זמניים ולא ניסו להתערות בחיי העיר ותושבי העיר הוותיקים ואנשי עיריית עזה לא עשו מאמץ לשלב את הפליטים. באותן שנים לא היו נישואים בין תושבי שאטי ובין תושבי עזה ובבתי הספר התיכוניים היו כיתות ייחודיות לילדי הפליטים. לתושבי המחנה לא ניתן לבנות מחוץ לגבולות המחנה והם הוסיפו חדרים לבתיהם במחנה, דבר שיצר צפיפות מוגברת [4].
מחנה הפליטים גובל בצפון בשכונת שיח' רדואן שנבנתה כשכונה מתוכננת בנסיון להעביר חלק מפליטי א-שאטי למגורי קבע שיאפשרו קליטתם בעיר. שכונה זו נמצאת במצב סוציו-אקונומי נמוך. מדרום וממזרח, גובל המחנה בחלקה הצפוני של שכונת רימאל שהיא השכונה היוקרתית ביותר בעזה. במקום זה בולט הפער בין הבתים הצפופים של א-שאטי ובין הווילות ברימאל.
כלכלה וחינוך [עריכה]
עד אינתיפאדת אל-אקצה ב-2000, כשישראל הפסיקה את מעבר הפועלים מרצועת עזה לישראל, עבדו רוב המועסקים בא-שאטי בישראל. מלבד העבודה בישראל עבדו חלק מאנשי המחנה גם בדיג ובחקלאות. כיום מתפרנס חלק מיושבי המחנה מעבודה במפעלי תפירה וחלק (2,453 משפחות) מעבודה בדיג.
במחנה קיימת מערכת ביוב, מרכז רפואי ו-23 בתי ספר, 17 יסודיים ושישה בתי ספר תיכוניים.
אישים בולטים מא-שאטי [עריכה]
- איסמעיל הנייה - ראש הממשלה של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה. מתגורר גם כיום במחנה.
- איסמעיל אבו שנב - מבכירי החמאס, נהרג בשכונת רימאל בפעולה של חיל האוויר הישראלי ב-21 באוגוסט 2003 [5]
- סעיד סיאם - מבכירי החמאס, נהרג בתקיפת חיל האוויר הישראלי במסגרת מבצע עופרת יצוקה.
- רשיד משראווי - במאי קולנוע פלסטיני היוצר סרטים העוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מחנה הפליטים חוף (שאטי) באתר אונר"א
הערות שוליים [עריכה]
- ^ [1] הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה
- ^ צבי אילן, "עזה", עמ' 277 בנופים ואתרים, הוצאת משרד הביטחון, 1973
- ^ שמואל רולבנט, עזה ביום בהיר, דבר, 4 בינואר 1957
- ^ Elisha Efrat, Urbanization in Israel, p. 205, Palgrave Macmillan (Aug 1984), ISBN 031283523X ,
- ^ [2] Abu Shanab, Ismail (1955-2003)
