שאינם יודעים דבר (תנועה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמותו האידאלית של האזרח המשתייך לתנועת שאינם יודעים דבר

שאינם יודעים דבראנגלית Know Nothing) – הייתה תנועת נייטיביסטית פוליטית אמריקנית אשר פעלה במהלך שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-19. התנועה ניזונה מהפחדים של קבוצות בקרב האמריקנים שמהגרים איריים קתוליים, שנחשדו כעוינים לערכי היסוד האמריקניים וכנשלטים על ידי האפיפיור ברומא, עומדים להשתלט על המדינה.

עיקר פעילות התנועה הייתה בשנים 1854 עד 1856, והיא פעלה לצמצם את ההגירה ואת האזרוח, אם כי מאמצים אלו זכו להצלחה מועטה. היו לתנועה מעט מנהיגים בולטים, ובין חברי התנועה, שכמעט כולם היו פרוטסטנטיים (למעט ציר בית הנבחרים היהודי מפילדלפיה לואיס צ'ארלס לוין), ובאו בעיקר מהמעמד הבינוני, הייתה מחלוקת רצינית בנושא העבדות. בסופו של דבר, בהגיע מועד הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1860 הצטרפו רובם למפלגה הרפובליקנית.

התנועה נוסדה בניו יורק ב-1843 כמפלגה הרפובליקנית האמריקנית. היא התפשטה למדינות נוספות כמפלגה האמריקנית הנייטיביסטיתאנגלית: Native American Party, כלומר של ילידי המקום) והפכה למפלגה לאומית ב-1845. ב-1855 שנתה המפלגה את שמה למפלגה האמריקנית. מקור הביטוי "אינם יודעים דבר" היה בארגון החשאי למחצה של המפלגה. כשחבר במפלגה נשאל על פעולותיה, הוא היה אמור לענות "אינני יודע דבר".‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים הנסיבתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגירה במספרים גדולים של איריים וגרמנים קתולים לארצות הברית בתקופה שבין 1830 ל-1860 הפכה את הבדלי הדת בין קתולים לפרוטסטנטים לנושא פוליטי. המתחים שיקפו עימותים אירופיים בין קתולים לפרוטסטנטים. אלימות התפרצה מדי פעם על רקע בחירות.

אף על פי שהקתולים טענו כי פוליטית הם בלתי תלויים בכמרים, האשימו הפרוטסטנטים שהאפיפיור פיוס התשיעי דיכא את המהפכות הליברליות של 1848 וכי הוא מתנגד לעקרון חירות האדם ולדמוקרטיה. חששות אלו העצימו תאוריות קשר בנוגע לתוכניותיו כביכול של האפיפיור להכפיף את ארצות הברית למרותו באמצעות גל הגירה מתמשך של קתולים הנשלטים על ידי בישופים איריים שנבחרו אישית על ידי האפיפיור ולכן מצייתים להוראותיו. ב-1849 יסד אדם בשם צ'ארלס ב. אלן בניו יורק אגודת סתרים שהמצטרפים אליה היו חייבים להישבע שבועת סתרים וכינוייה "המסדר של הדגל זרוע הכוכבים". היא הפכה לגרעין של קבוצות במפלגה האמריקנית.

פחד מההגירה הקתולית הובילה לאי שביעות רצון מהמפלגה הדמוקרטית, שמנהיגותה כללה באזורים רבים קתולים אירים אמריקניים. פעילים הקימו קבוצות חשאיות, תיאמו את ההצבעות והטילו את כובד משקלם מאחורי מועמדים שהיו אוהדים למטרתם. כשנשאלו לגבי ארגונים חשאיים אלו, היו החברים אמורים לענות "איני יודע דבר", דבר שהוביל לכינויים העממי "שאינם יודעים דבר". תנועה זו זכתה בבחירות בערים ראשיות משיקגו ועד בוסטון ב-1855, כמו גם בתפקיד מושל מדינת מסצ'וסטס ובבחירות לבית הנבחרים של מדינה זו.

עלייה מטאורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 1854 זכו שאינם יודעים דבר בראשות הערים בוסטון, סאלם, וערים נוספות בניו אינגלנד. בסתיו 1854 הם גרפו את מרב הקולות בבחירות למדינת מסצ'וסטס, הניצחון הגדול ביותר שלהם. מועמד המפלגה הוויגית לראשות עיריית פילדלפיה היה עורך העיתון רוברט ט. קונרד, שהתגלה כחבר בתנועה "שאינם יודעים דבר", הוא הבטיח להילחם בפשע, לסגור את המסבאות בימי ראשון, ולמנות במשרדו אך ורק אמריקנים שנולדו בארצות הברית. הוא זכה בניצחון סוחף. בוושינגטון הבירה הביס ג'ון ט. טאורס, מועמד "שאינם יודעים דבר", את ראש העיר המכהן ג'ון ווקר מאורי, וגרם בכך להתנגדות כה נרחבת שהדמוקרטים, הוויגים וחברי מפלגת הקרקע החופשית בבירה התאגדו כ"מפלגת אנטי אלו שאינם יודעים דבר". בניו יורק בה עמדו לבחירה ארבעה מועמדים, הגיע נציג "שאינם יודעים דבר" למקום השלישי עם 26%. לאחר הבחירות של סתיו 1854, טענו חברי התנועה כי יש להם השפעה מכרעת במיין, אינדיאנה, פנסילבניה וקליפורניה, אך ההיסטוריונים אינם בטוחים באמיתות הטענה הן בשל החשאיות, הן משום שכל המפלגות היו במשבר והן משום שנושאים כמו ביטול העבדות וחוק היובש חפפו לנייטיביזם בדרכים מורכבות ומבלבלות. הם אכן הצליחו לגרום לבחירת סטיבן פאלפרי וב (Stephen Palfrey Webb) כראש עיריית סן פרנסיסקו ולבחירת ג'. נילי ג'ונסון (J. Neely Johnson) כמושל קליפורניה. הם היו עדיין תנועה בלתי רשמית בלא ארגון מרכזי. התוצאות של בחירות 1854 היו אוהדות ל"שאינם יודעים דבר" במידה כזו שהן הובילו להתאגדות חברי התנועה רשמית כמפלגה פוליטית הקרויה "המפלגה האמריקנית", ואליהם הצטרפו חברים רבים מהמפלגה הוויגית שהתפרקה, כמו גם קבוצה גדולה של דמוקרטים וחסידי חוק היובש. החברות במפלגה האמריקנית גדלה באופן דרמטי, מ-50,000 ללמעלה ממיליון איש בתקופה של כמה חודשים באותה שנה. אותו חבר היה יכול לבחור להצביע לדמוקרטים או לרפובליקנים, שכן הנאמנות למפלגה הייתה בלתי ברורה. במקביל, התבלטה מפלגה רפובליקנית חדשה ככוח המוביל במדינות צפוניות רבות. פוליטיקאים בולטים מעטים הצטרפו למפלגה האמריקנית, ומנהיגים מעטים בלבד מהמפלגה זכו בהמשך הדרך ליהנות מקרירה פוליטית. שני היוצאים מהכלל היו סקיילר קולפקס מאינדיאנה והנרי וילסון ממסצ'וסטס, שניהם הפכו לרפובליקנים ונבחרו לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית. היסטוריון של המפלגה מסכם:

Cquote2.svg

המפתח להצלחת שאינם יודעים דבר ב-1854 היה התמוטטות מערכת שתי המפלגות, שהתחוללה בשל התפרקות המפלגה הוויגית. המפלגה הוויגית שנחלשה במשך שנים בשל מחלוקת מבפנים ופלגנות כרונית, כמעט ונהרסה בשל חוק קנזס נברסקה. תחושות אנטי מפלגתיות, שהתעצמו בשל ההתנגדות לעבדות כמו גם תנועת ההתנגדות לשתיית אלכוהול ונייטיביזם, גם הם גרמו להתפוררות המערכת המפלגתית. התמוטטות מערכת שתי המפלגות ספקה מאגר גדול בהרבה של מומרים פוטנציאליים ממה שהייתה זמינה לארגונים נייטיביסטיים קודמים, ואפשרו למסדר להצליח היכן שארגונים נייטיבסטיים ותיקים יותר כשלו

Cquote3.svg
– טיילר ג'. אנבינדר (Tyler G. Anbinder), "נייטיביזם ועבדות", עמ' 95.

ב-1854 גנבו כנראה חברים במפלגה האמריקנית גוש גרניט שנתרם על ידי פיוס התשיעי עבור אנדרטת וושינגטון והשמידו אותו. הם גם השתלטו על האגודה האחראית לבניית האנדרטה ושלטו בה במשך ארבע שנים. את ההתקדמות המעטה בהקמת האנדרטה שנעשתה במהלך שלטונם באגודה היה צריך אחר כך לבטל ולהכין מחדש.

ב-1854 יסד סם רוברטס (Sam Roberts) את הסניף המקומי של "אינם יודעים דבר" בסן פרנסיסקו. הקבוצה הוקמה מתוך התנגדות למהגרים הסינים והצ'יליאנים, כמו גם לאירים שהגיעו על מנת לעבוד במכרות הזהב.

פוסטר בחירות של פילמור/דונלסון

באביב 1855 נבחר לוי בון (Levi Boone) כראש עיריית שיקגו מטעם אלו שאינם יודעים דבר. הוא אסר על העסקת מהגרים במשרות בעירייה. אבל אברהם לינקולן הרפובליקני מנע את הצלחת התנועה במדינה עצמה (אילינוי). אוהיו הייתה המדינה היחידה ב-1855 בה המפלגה התחזקה. ההצלחה של התנועה באוהיו נבעה כנראה מהצלחה בקרב מהגרים, בייחוד לותרנים גרמנים ופרסביטריאנים סקוטים שחששו מהקתוליות. באלבמה היו "שאינם יודעים דבר" תערובת של ויגים לשעבר, דמוקרטים שהתנגדו למדיניות מפלגתם, ופוליטיקאים זרים שרצו שהמדינה תשקיע יותר בבניית מסילות רכבת. הדמוקרטים זכו בבחירות הסוערות של 1855 משום שהצליחו לשכנע את הבוחרים במדינה ש"אינם יודעים דבר" של אלבמה לא יגנו על העבדות מפני הדורשים את ביטולה מהמדינות בצפון.

הידרדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הידרדרה במהירות בצפון ב-1855 ו-1856. בבחירות לנשיאות ארצות הברית של 1856 היא הייתה מפולגת על נושא העבדות. סיעה אחת תמכה במועמדותם של מילרד פילמור לנשיא ואנדרו ג'קסון דונלסון (Andrew Jackson Donelson) לסגן הנשיא, שזכו בסך הכל בשמונה האלקטורים של מרילנד וב-23% מסך הקולות. פילמור לא זכה במספיק קולות בפנסילבניה על מנת לחסום את כניסתו של ג'יימס ביוקנן לבית הלבן. רוב המתנגדים לעבדות מקרב חברי המפלגה האמריקנית הצטרפו למפלגה הרפובליקנית לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית החליט על פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד מעורר המחולקת. האגף שתמך בעבדות במפלגה האמריקנית היה עדיין חזק בבחירות ברמה המקומית או ברמת המדינה בכמה ממדינות הדרום, אך בהגיע הבחירות לנשיאות של 1860 הם כבר לא היו תנועה פוליטית לאומית משמעותית.

כמה היסטוריונים טוענים כי החברים בתנועת "שאינם יודעים דבר" בדרום היו שונים לחלוטין מהחברים במדינות הצפון, וכי הונעו בעיקר על ידי תמיכה שמרנית בשמירה על האיחוד עם מדינות הצפון יותר מאשר על ידי נייטיביזם או אנטי-קתוליות. רוב החברים בתנועה בדרום היו ויגים זקנים שחששו הן מהתמיכה הקיצונית בעבדות של המפלגה הדמוקרטית ומהתחזקותה של המפלגה הרפובליקנית המתנגדת לעבדות בצפון. בלואיזיאנה ובמרילנד גייסו שאינם יודעים דבר קתולים לשורותיהם. עם זאת, ההיסטוריון מייקל פ. הולט (Michael F. Holt) טוען כי "תנועת שאינם יודעים דבר צמחה במקור בדרום מאותן הסיבות שהיא התפשטה בצפון; נייטיביזם, אנטי-קתוליות, ועוינות כלפי הפוליטיקאים שלא הגיבו לבקשות מהם; לא בשל תמיכה שמרנית באיחוד". הוא מצטט את ויליאם ב. קמבל (William B. Campbell), המושל לשעבר של טנסי, שכתב בינואר 1855, "נדהמתי מהתמיכה הנרחבת בעקרונותיהם; נייטיביזם ואנטי-קתוליות – היא משתלטת בכל מקום"‏[2].

מעטים מבין החברים בתנועה היו עשירים: רובם היו פועלים או חוואים זעירים שעבודתם ואורח חייהם היו מאוימים על ידי כוח העבודה הזול והתרבות הבלתי מוכרת של המהגרים החדשים. התנועה זכתה בניצחונות מפתיעים בבחירות במדינות הצפון ב-1854, כשהם משתלטים על בית הנבחרים של מסצ'וסטס וזוכים ל-40% מהקולות בפנסילבניה. אף על פי שמרבית המהגרים החדשים התגוררו בצפון, הכעס והטינה נגדם היו לאומיים, והמפלגה האמריקנית הצליחה היטב גם בבחירות בדרום, כשהיא מושכת לצדה את קולותיהם של ויגים דרומיים לשעבר. אבל בשנות ה-50 של המאה ה-19 לא הייתה אף מפלגה מסוגלת להתעלם מנושא העבדות. ב-1855 התפצלה המפלגה לסיעה צפונית (המתנגדת לעבדות) ולסיעה דרומית (התומכת בעבדות). מיד לאחר פיצול זה העבירו מצביעים רבים את קולותיהם למפלגה חדשה אחרת, כזו ששילבה רבים מהמאפיינים של הוויגים עם מדיניות ההתפשטות מערבה, וחלוקה חופשית של קרקעות. הייתה זו המפלגה הרפובליקנית שנוסדה ב-1854.‏[3]

השימוש במונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "שאינם יודעים דבר" זכור כיום יותר מאשר המפלגה עצמה. בסוף המאה ה-19 קראו הדמוקרטים לרפובליקנים "שאינם יודעים דבר" על מנת להבטיח את קולותיהם של הקתולים. מאז תחילת המאה ה-20, המונח הוא הכפשה פרובוקטיבית, המרמזת כאילו היריב הוא נייטיביסט ובור. מאמר המערכת הראשי של הניו יורק טיימס מיום ראשון ה-20 במאי 2007 המתייחס לחוק ההגירה המוצע התייחס ל"דור זה של אלו שאינם יודעים דבר".‏[4]

מצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצע של המפלגה האמריקנית קרא, בין השאר, ל:

  • הגבלות חמורות על ההגירה, בייחוד ממדינות קתוליות.
  • הגבלת משרות פוליטיות רק לאמריקנים שנולדו בארצות הברית.
  • הארכת משך הזמן לקבלת אזרחות למהגר חדש ל-21 שנים.
  • הגבלת משרות של מורים בבתי הספר הציבוריים לפרוטסטנטים בלבד.
  • חובת קריאה בביבליה מדי יום בבתי הספר הציבוריים.
  • הגבלת מכירת משקאות אלכהוליים.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה האמריקנית הוצגה בסרט כנופיות ניו יורק משנת 2002, כמי שהונהגה על ידי דניאל דיי לואיס כוויליאם "ביל הקצב" קטינג (William "Bill the Butcher" Cutting), הגרסה הבדיונית של מנהיג התנועה האמיתי ויליאם פול (William Poole). שאינם יודעים דבר שיחקו תפקיד בולט ברומן ההיסטורי "שאמן" (Shaman) של הסופר היהודי נוח גורדון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Anbinder; Tyler. Nativism and Slavery: The Northern Know Nothings and the politics of the 1850s (1992). Online version; also online at ACLS History e-Book, the standard scholarly study
  • Baum, Dale. "Know-Nothingism and the Republican Majority in Massachusetts: The Political Realignment of the 1850s." Journal of American History 64 (1977–78): 959-86. **also in The Civil War Party System: The Case of Massachusetts, 1848–1876 (1984) online
  • Billington, Ray A. The Protestant Crusade, 1800–1860: A Study of the Origins of American Nativism (1938), standard scholarly survey
  • Bladek, John David. "'Virginia Is Middle Ground': the Know Nothing Party and the Virginia Gubernatorial Election of 1855." Virginia Magazine of History and Biography 1998 106(1): 35–70. ISSN 0042-6636
  • Cheathem, Mark R. "'I Shall Persevere in the Cause of Truth': Andrew Jackson Donelson and the Election of 1856". Tennessee Historical Quarterly 2003 62(3): 218–237. ISSN 0040-3261 Donelson was Andrew Jackson's nephew and K-N nominee for Vice President
  • Dash, Mark. "New Light on the Dark Lantern: the Initiation Rites and Ceremonies of a Know-nothing Lodge in Shippensburg, Pennsylvania" Pennsylvania Magazine of History and Biography 2003 127(1): 89–100. ISSN 0031-4587
  • Gienapp, William E. The Origins of the Republican Party, 1852–1856 (1978), detailed statistical study, state-by-state
  • Holt, Michael F. The Rise and Fall of the American Whig Party (1999) online
  • Holt, Michael F. Political Parties and American Political Development: From the Age of Jackson to the Age of Lincoln (1992)
  • Holt, Michael F. "The Antimasonic and Know Nothing Parties", in Arthur Schlesinger Jr., ed., History of United States Political Parties (1973), I, 575–620.
  • Hurt, Payton. "The Rise and Fall of the 'Know Nothings' in California," California Historical Society Quarterly 9 (March and June 1930).
  • Leonard, Ira, and Robert Parmet, American Nativism, 1830–1860 (1971)
  • Levine, Bruce. "Conservatism, Nativism, and Slavery: Thomas R. Whitney and the Origins of the Know-nothing Party" Journal of American History 2001 88(2): 455–488. ISSN 0021–8723
  • Maizlish, Stephen E. "The Meaning of Nativism and the Crisis of the Union: The Know-Nothing Movement in the Antebellum North." in William Gienapp, ed. Essays on American Antebellum Politics, 1840–1860 (1982) pp 166-98 online edition
  • Melton, Tracy Matthew. Hanging Henry Gambrill: The Violent Career of Baltimore's Plug Uglies, 1854–1860 (2005)
  • Nevins, Allan. Ordeal of the Union: A House Dividing, 1852–1857 (1947), overal political survey of era
  • Overdyke, W. Darrell The Know-Nothing Party in the South (1950) online
  • Voss-Hubbard, Mark. Beyond Party: Cultures of Antipartisanship in Northern Politics before the Civil War Johns Hopkins U. Press 2002.
  • Wilentz, Sean, The Rise of American Democracy. (2005). ISBN 0-393-05820-4.
  • Frederick Rinehart Anspach. The Sons of the Sires: A History of the Rise, Progress, and Destiny of the American Party (1855) by K-N activist online edition
  • Samuel Clagett Busey. Immigration: Its Evils and Consequences (1856) online edition
  • Anna Ella Carroll. The Great American Battle: Or, The Contest Between Christianity and Political Romanism (1856) online edition
  • Fillmore, Millard. Millard Fillmore Papers Ed. by Frank H. Severance (1907) online edition
  • The Wide-awake Gift: A Know-nothing Token for 1855 (1855) online edition

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^ Holt The Rise and Fall of the American Whig Party, p. 856.
  3. ^ p. 432 Out of Many A History of the American People
  4. ^ The Immigration Deal," New York Times, May 20, 2007, archive