שאלגוטאריאן

שאלגוטאריאן Salgótarján מבט אווירי מדינה / טריטוריה הונגריה חבל ארץ צפון הונגריה מחוז נוגראד נפה שאלגוטאריאני ראש העיר ד"ר מֶלינדה סֵקינֵי סטרֵמי שטח 100.83 קמ"ר גובה 250 מטרים אוכלוסייה  ‑ בעיר  ‑ צפיפות 36,467‏  (נכון ל-2012) 361.67 נפש לקמ"ר (נכון ל-2012) קואורדינטות אזור זמן UTC +1 http://www.salgotarjan.hu (למפת הונגריה מוגדלת)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. שאלגוטאריאן (למפת הונגריה רגילה)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. שאלגוטאריאן

מרכז העיר

מצודת שאלגו

שאלגוטאריאן (הונגרית: Salgótarján) היא עיר בצפון הונגריה בקרבת הגבול עם סלובקיה כ-110 ק"מ צפונית מזרחית מבודפשט. שאלגוטאריאן היא בירת מחוז נוגראד ומבין כל בירות המחוז של הונגריה, רק סקסארד קטנה יותר ממנה במספר תושביה.

מקור השם

שם העיר מורכב משתי המילים "שאלגו" – שמה של מצודה סמוכה ומשמעותה מבריק או זוהר בהונגרית עתיקה, ו-"טאריאן" – שמו של אחד משבעת שבטי המדיארים שכבשו את הונגריה ב-896.

היסטוריה

כפר קטן בשם הנוכחי קיים כבר מימי הביניים אך לא ידועים עליו פרטים נוספים. באמצע המאה ה-19 התגלו באזור מרבצי פחם שהביאו להאצת הפיתוח של היישוב. סביב המכרות הוקמו מפעלי תעשייה כבדים מבין הגדולים במדינה. אוכלוסיית שאלגוטאריאן גדלה במהירות וב-1922 היא קיבלה מעמד של עיר. ב-1950 העיר קיבלה תואר של בירת מחוז. בעקבות זאת, החלה תנופת פיתוח חדשה. בעידוד ובמימון המשטר הסוציאליסטי, הוקמו מפעלים נוספים, מרכז העיר עבר שיפוץ, כפרים מהסביבה סופחו לעיר ושכונות חדשות נבנו. תנופת הפיתוח נעצרה החל מ-1970 כאשר מכרות הפחם נסגרו עקב חוסר כדאיות כלכלית. נפילת המשטר הקומוניסטי והשינויים הפוליטיים החל מ-1990, הביאו להאטה נוספת בפעילות הכלכלית וגרמו לסגירת מפעלים, לגידול באבטלה ולהגירת אוכלסיה מהעיר.

תולדות היהודים

החל משנת 1840 עם ביטול ההגבלות של התיישבות יהודים בערים החלה הגירה של יהודים גם לשאלגוטאריאן. בין 1850 ל-1890 מספרם הוכפל. ב-28 ביולי 1985 נוסדה הקהילה היהודית שהייתה שייכת לזרם האורתודוקסי. מנהיגה הרוחני של הקהילה היה הרב משה דייטש וביוזמתו נבנה בית כנסת חדש ומפואר שנחנך ב-22 בספטמבר 1902. במלחמת העולם הראשונה נהרגו 19 קצינים וחיילים מבני הקהילה. בין שתי מלחמות העולם הקהילה המשיכה לגדול ולהתפתח ונטלה חלק חשוב בחיים הכלכליים, התרבותיים ובעיקר בחיי המסחר של העיר. בשנת 1941 מספר היהודים הגיע ל-1,255 ומכאן החלה הדרדרות הדרגתית במצבם. החוקים הגזעניים, שנחקקו בשנת 1938 בעקבות ההתקרבות בין הממשל ההונגרי לגרמניה הנאצית, ערערו את חיי היהודים בעיר. רבים מהם נהרגו לאחר שגויסו ל"גדודי עבודה" ונשלחו לעבודות כפיה בחזית האוקראינית בתנאים קשים ביותר. בין ה-3 וה-10 במאי 1944, רוכזו 1,126 היהודים שנותרו בעיר בתוך גטו. ב-5 ביולי 1944, הוחל בריכוז כל יהודי העיר והסביבה באורוות הנטושות של מכרה הפחם. באורוות, שהיו מיועדות לכ-60 סוסים, נדחסו כ-2,240 יהודים - נשים, ילדים וגברים זקנים, בתנאים תת-אנושיים. ב-13 ביוני הועמסו 2,310 יהודים על קרונות רכבת שנועדו להובלת בקר ונשלחו לאושוויץ.

לאחר השואה

כ-120 מיהודי העיר שרדו את מחנות ההשמדה ושבו לעיר בתום המלחמה. הם שיקמו את בית הכנסת, שהפך למחסן תחת שלטון הגרמני, ואת יתר מוסדות הקהילה. לאחר המרד ההונגרי בשנת 1956, רוב יהודי הקהילה עלו לישראל או היגרו לארצות הברית. ב-1969 העירייה הרסה את מבנה בית הכנסת ובמקומו נבנה בית תפילה צנוע בסמוך לבית הקברות היהודי. באותו מקום הוקם גם קיר זיכרון לזכר 1,870 יהודי העיר והסביבה שנספו בשואה. כיום גרים בעיר עשרות בודדות של יהודים – רובם קשישים.

נתונים דמוגרפיים

קבוצות אתניות

• הונגרים – 92.0%
• גרמנים – 0.1%
• צוענים – 1.7%
• סלובקים – 0.1%
• אחרים, לא השיבו – 7.0%

דתות

• קתולים – 55.7%
• קלויניסטים – 2.9%
• לותרנים – 2.0%
• אחרים – 0.8%
• אתאיסטים – 23.7%
• לא השיבו – 14.9%

השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012

ערים תאומות

באנסקה ביסטריצה, סלובקיה (1975) ונטה, פינלנד (1977) Gliwice, פולין (1991) Vigarano Mainarda, איטליה (1996) Lučenec, סלובקיה (2003)

קישורים חיצוניים

• הקהילה ובית הכנסת של שאלגוטאריאן מתוך האתר www.zsinagogak.com (בהונגרית)
• שואת יהודי שאלגוטאריאן – פרק מספרו של טיבור טאמאשי טאהון, 2003 (בהונגרית)
• שלגוטרין (Salgótarján), באנציקלופדיה של הגטאות באתר "יד ושם"