שאנדור וג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שאנדור וגהונגרית: Végh Sándor17 במאי 1912 - 17 בינואר 1997) היה כנר ומנצח הונגרי, שהיה לאזרח צרפת. בעיקר נודע כאחד מגדולי הכנרים במוזיקה קאמרית במאה ה-20.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנדור וג נולד בקולוז'וואר, טרנסילבניה, שהייתה אז בשליטת הקיסרות האוסטרו-הונגרית. מאז 1920 שייכת קלוז'-נאפוקה לרומניה. הוא החל ללמוד נגינה בפסנתר בגיל שש. בשנת 1924 נכנס לקונסרבטוריון של בודפשט, שם למד נגינה בכינור אצל ינו הובאי והלחנה אצל זולטאן קודאי. הוא החל קריירה של כנר סולן וב-1927 ניגן יצירה של ריכרד שטראוס בניצוח המלחין. בשנת 1930 סיים את הקונסרבטוריון, לאחר שזכה בפרס הובאי ובפרס מטעם המוסד בשנת 1927.

עם התפתחותו כסולן, הצטרף וג לשלישייה הונגרית עם הפסנתרנית אילונקה קראוס והצ'לן לסלו וינצה. בשנת 1934 היה לאחד החברים המייסדים של רביעיית המיתרים ההונגרית. בתחילה ניגן בכינור הראשון, אבל העביר את התפקיד לזולטאן סקלי ועבר לכיסא הכנר השני. עם הרביעייה ההונגרית ניגן את רביעיית המיתרים מס' 5 של בלה בארטוק בביצוע בכורה.

בשנת 1940 עזב וג את הרביעייה ההונגרית והקים רביעייה משלו, רביעיית וג. באותה עונה התמנה לפרופסור באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. הוא עזב עם הרביעייה את הונגריה ב-1946. הרביעייה המשיכה להופיע בקונצרטים עד אמצע שנות ה-70'; וג המשיך גם להופיע ככנר סולן. בשנת 1953 קיבל אזרחות צרפתית.

בשנת 1952 פגש את הצ'לן פבלו קזאלס, שהזמין אותו להצטרף אליו בסמינר קיץ בצרמט שבשווייץ, (1962-1953) ולהופיע מדי שנה בפסטיבל קזאלס בפראדס שבהרי הפירינאים (1969-1953). הוא מצא שההוראה מתאימה לאופיו, ולאחר זאת לימד בקונסרבטוריון של בזל (1963-1953), בפרייבורג (1962-1954), בדיסלדורף (1969-1962) ובאוניברסיטת מוצרטיאום בזלצבורג (1997-1971)

וג ייסד את הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בצ'רבו ב-1962 והרבה לנצח שם. הוא ייסד את התזמורת הקאמרית שאנדור וג וניצח עליה למשך תקופה שנמשכה מ-1968 עד 1971. בשנים 1977-1974 ניצח על תזמורת פסטיבל מרלבורו. בשנת 1972, בהמשך להזמנה מהילארי טונסטול-בהרנס לבקר בקורנוול, ייסד וג את סמינר מפרץ פרוסיה הבינלאומי למוזיקאים http://www.i-m-s.org.uk/. ב-1978 התמנה למנצח הקאמרטה אקדמיקה במוצרטיאום. עם תזמורת זו הקליט את הדיבטימנטי והסרנדות, של מוצרט, הקלטה שזכתה בגראן פרי דו דיסק ב-1989.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תואר אביר לגיון הכבוד הצרפתי ב-1986
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ווֹרְוִויק ומאוניברסיטת אֶקְזֶטֶר ב-1987
  • מדליית זהב של זלצבורג ב-1987
  • מינוי כבוד כמפקד מסדר האימפריה הבריטית (CBE) ב-1988

לאחר מחלה קצרה, בשנת 1997, מת שאנדור וג בבית חולים בפריילאסינג, מעבר לגבול מול זלצבורג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]