שאניה טוויין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שאניה טווין
ShaniaTwainJunoAwardsMar2011.jpg
מידע כללי
מקור וינדזור, אונטריו, קנדה
שנות פעילות 1991 - היום
סוגה פופ , קאנטרי

שאניה טווייןאנגלית: Shania Twain; נולדה ב- 28 באוגוסט 1965), זמרת קאנטרי-פופ וכותבת שירים קנדית, הנחשבת לזמרת הקאנטרי המצליחה בעולם, בזכות היותה הראשונה אשר עשתה את המעבר ממוזיקת הקאנטרי השמרנית למוזיקת הפופ. אלבומה השלישי, "Come on Over" הוא האלבום הנמכר ביותר בעולם על ידי זמרת, כמו גם האלבום הנמכר ביותר בארצות הברית במהלך שנות התשעים.

ראשית דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאניה טוויין נולדה בוינדזור, אונטריו, קנדה בשם איילין רג'ינה אדוארדס (Eilleen Regina Edwards) לשרון וקלרנס אדוארדס, אשר התגרשו כשהייתה בת שנתיים. שרון התחתנה עם ג'רי טוויין, בעל מוצא אינדיאני, אז שינתה איליין אדוארדס את שמה לאיליין טוויין. טוויין, שהייתה הבת השנייה, מתוך חמישה ילדים, גדלה בטימינס, אונטריו (כ- 800 ק"מ מצפון לטורונטו) וחוותה ילדות קשה. הוריה היו ממעמד חברתי נמוך, והיה בביתה מחסור תמידי במזון וכסף. למרות זאת (או בעקבות זאת) עודדה אמה ואביה החורג של טוויין לפנות לקריירה מוזיקלית. היא החלה לנגן בגיטרה ולשיר שירי קאנטרי ומוזיקה פופולרית, ויצאה להופיע בכל מקום שניתן כדי לתמוך כלכלית במשפחתה. כבר מגיל צעיר היא הופיעה במועדוני לילה, באירועים בבית הספר ובתוכניות רדיו מקומיות.

נקודת המפנה הגיעה כשאמה ואביה החורג נהרגו בתאונת דרכים ב- 1 בנובמבר 1987, כשטוויין הייתה בת 22. בשל כך נאלצה לזנוח את החלום להיות זמרת מפורסמת, כדי לפרנס בכוחות עצמה את שלושת אחיה הקטנים. בשלוש השנים הבאות עבדה טוויין בצוות בידור של בית מלון גדול, עד אשר מפיק מוזיקלי הזמין אותה להקליט הקלטות דמו בבירת מוזיקת הקאנטרי, נאשוויל, אשר הובילה את טוויין לחתימת חוזה הקלטות ב"Mercury Nashville Records". כתוצאה מכך שינתה טוויין את שמה הפרטי מאיליין לשאניה, כמחווה לאביה החורג (זהו שם אינדיאני שפירושו "היא בדרכה").

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1993 יצא לחנויות התקליטים בארצות הברית אלבום הבכורה של שאנייה טוויין, הנקרא "Shania Twain". האלבום זכה להצלחה מינורית עם מכירות של פחות מ- 250,000 עותקים, אולם הביא לה חשיפה ברחבי המדינה. האלבום קיבל התעניינות מחודשת, כשיצא לחנויות התקליטים באירופה במרץ 2000.

הקריירה המוזיקלית שלה החלה לתפוס תאוצה כשהמפיק המוזיקלי רוברט לאנג שמע את טוויין והבין כי יש כאן פוטנציאל מסחרי. בעקבות שיתוף הפעולה המוזיקלי השניים התאהבו, והתחתנו ב- 28 בדצמבר 1993, כשטוויין צעירה מבעלה ב- 17 שנים. בפברואר 1995 יצא לחנויות בארצות הברית אלבומה השני של טוויין, "The Woman in Me", אותו הפיק וכתב לאנג. האלבום היה להצלחה רבה ברחבי המדינה, ונמכר ב- 12 מיליון עותקים בארצות הברית, זאת אף על פי שהגיע למקום החמישי בלבד במצעד האלבומים האמריקני. מהאלבום יצא לאורו שמונה סינגלים שנכנסו למצעד הקאנטרי של בילבורד, ומתוכם ארבעה שהגיעו למקום הראשון. הלהיט הגדול מהאלבום היה הסינגל "Any Man Of Mine" כשנמכר ב- 500,000 עותקים והגיע למקום הראשון במצעדי הקאנטרי

גם במולדתה קנדה וגם בארצות הברית.סינגל זה הוא הסינגל הראשון בקריירה שלה(והיחיד מאלבום זה) שמגיע לTop 40 במצעד הבילבורד הוט 100.האלבום זכה בפרס הגראמי, בפברואר 1996, בקטגוריית "אלבום הקאנטרי של השנה".

בהופעה, 2004

בנובמבר 1997 יצא לחנויות התקליטים בארצות הברית אלבומה השלישי של טוויין, "Come on Over". בשבוע הראשון נמכר האלבום ב- 172,000 עותקים, והגיע למקום השני במצעד האלבומים האמריקני. נתון הנראה מאכזב לרבים, זאת לאחר ההצלחה הרבה של אלבומה הקודם. אולם הצלחת האלבום הלכה והתעצמה, כשהתווספו עוד ועוד להיטים ששוחררו מהאלבום. הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Love Gets Me Every Time", שהה חמישה שבועות במצעד הקאנטרי של בילבורד, ונמכר בחצי מיליון עותקים, אולם רק כשיצא הסינגל השלישי מהאלבום, "You're Still the One", החלו מכירות האלבום להתעצם. "You're Still the One" הגיע למקום השני במצעד בילבורד האמריקני ולמקום העשירי במצעד הסינגלים הבריטי וזיכה את טוויין בשני פרסי גראמי: זמרת הקאנטרי ושיר הקאנטרי של השנה. בהמשך הגיעו הלהיטים "From This Moment On" (מקום רביעי במצעד בילבורד), "Man! I Feel like a Woman!" והלהיט הגדול ביותר שלה, "That Don't Impress Me Much". שני הלהיטים הללו הגיעו למקום השלישי במצעד הסינגלים הבריטי. בסך הכול יצאו מהאלבום לא פחות מ- 12 סינגלים (מתוך 16 רצועות), כששלושה מתוכם הגיעו למקום הראשון במצעד הקאנטרי של בילבורד. בסופו של דבר, האלבום "Come on Over" נמכר בארצות הברית ב- 20 מיליון עותקים (מקום שביעי בכל הזמנים בארצות הברית) והיה לאלבום הראשון של זמרת בארצות הברית המקבל אלבום יהלום כפול.

באוקטובר 2001 יצא לחנויות התקליטים בארצות הברית אלבום אוסף של טוויין, הנקרא "The Complete Limelight Sessions", אשר כלל שירים שהוקלטו בין השנים 1989-1990, מספר שנים לפני שחתמה על חוזה ההקלטות הראשון שלה. באותה שנה (21 באוגוסט) ילדה טוויין את בנה הבכור (והיחיד עד כה), שקיבל את השם "אייג'ה(אסיה באנגלית) ד'אנג'לו לאנג".

בנובמבר 2002 יצא לחנויות ברחבי העולם אלבום האולפן הראשון שלה מזה 5 שנים, הנקרא "Up!". האלבום הגיע למקום הראשון במקביל בארצות הברית ובבריטניה, כמו גם בגרמניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד וכלל את הלהיטים "I'm Gonna Getcha Good!", "Up!", "Ka-Ching!" ו- "Forever and for Always". כל ארבעת הסינגלים הללו הגיעו ל- TOP 10 בבריטניה. האלבום קיבל 'אלבום יהלום' בארצות הברית, על מכירות של 11 מיליון עותקים, ובכך טוויין הייתה לזמרת הראשונה ששלושה אלבומים שלה נמכרים במעל 10 מיליון עותקים בארצות הברית. סך הכול הסתכמו מכירות האלבום ברחבי העולם ב- 17 מיליון עותקים‏[1].

בנובמבר 2004 הוציאה אלבום אוסף, "Greatest Hits", אשר כלל שלושה שירים חדשים, ביניהם השיר "Party for Two", אשר הוקלט בשני גרסאות המופיעות באלבום: הראשונה בגרסת הקאנטרי, בו שרה יחד עם הזמר בילי קורינגטון והשנייה גרסת הפופ, עם סולן להקת שוגר ריי, מרק מק'גראת, שהגיע למקום העשירי בבריטניה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר 2011 נישאה טוויין לבן זוגה, פרדריק טיבאוד בפוארטו ריקו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארי קטורזה, בווקמן, בתור לשגרירות, באתר ynet‏, 5 בינואר 2003